תיעוד מרגש מבית החולים [לפני שנה] – מרן החד”ה קוק שליט”א שוזר פסוקי “רגש” מהתנ”ך!!

מרן החד”ה קוק שליט”א הפסוקים שכל יהודי צריך לדעת בעל פה

לפניכם תיעוד נדיר מאד מתקופת אשפוזו של רבינו גאון ישראל החד”ה קוק שליט”א בבית החולים “פוריה” לפני כשנה לאחר ניתוח קשה במפרק הירך, שם דיבר רבינו שליט”א מתוך יסוריו בדברי תורה ופלפול ללא הפסקה למרות הקושי הפיזי, והיו כמה פעמים שדיבר דברי רגש והתעוררות, ולהלן חדא מינייהו דברי פלא שאמר לאחר חצות הלילה מתוך היסורים הנוראים [שתארם בפני קודם לכן, ותוך כדי דיבור עסק בסוגיא קשה במסכת פרה, ואכמ”ל] וזה לשון קדשו:

דע לך… שכדאי מאד לדעת בעל פה את הפסוק בחבקוק (ג, יט) “אלהים אדני חילי, וישם רגלי כאילות, ועל במותי ידרכני, למנצח בנגינותי”… [ושוב חזר רבינו על הפסוק הנ”ל].

זה הרי נורא ואיום… “למנצח בנגינותי”… [הבורא עולם מנצח על העולם לפי נגינותי] זה מרגש מאד הפסוק הזה… זה הפסוק האחרון בסוף חבקוק… סוף פרק ג’, כל פרק ג’ שם זה מלא משמעות, זה ממש נורא, פרק ג’ הזה – הבן איש חי אומר בספרו “לשון חכמים” לקרוא את זה באשמורת דיום כיפור, הוא הביא שם את זה, זה מעורר ביותר, איזה מילים יש שם, איזה מילים… בפרק ג’ שם (פסוק ב) יש את הפסוק “ה’ שמעתי שמעך יראתי”… איזה רגש זה…

גם צריכים לדעת את הפסוק של “מיכה” המורשתי, לפני פסוקי “מי אל כמוך” [שבסוף מיכה] הוא מתפלל… הנה תראה כאן (פרק ז פסוק יד) תראה איזה רגש… “רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם” וכו’ ואח”כ מי אל כמוך… אבל  הפסוק הזה הוא העיקר… זה פסוק כבד… איזה רגש יש כאן… יהי רצון שהכל יתקיים…

וגם חייבים לדעת את שני הפסוקים בחבקוק בעל פה, לא רק את הפסוק שאמרנו לעיל, אלא גם את הפסוק שלפניו (שם יח), “ואני בה’ אעלוזה אגילה באלהי ישעי”… ואח”כ “אלהים ה’ חילי וכו’ למנצח בנגינותי”…

כאן הוסיף רבינו שליט”א דבר נורא: הלא הנביא חבקוק אומר שם למעלה (בפסוק ו) “עמד וימדד ארץ וכו’ הליכות עולם לו”, [ופרש”י, “הראה להם שכל מהלכו של עולם שלו הוא”], וחז”ל אמרו (מגילה כח ע”ב) “אל תקרי הליכות אלא הלכות”, כל הנסים שיש בעולם – זה מה שהשי”ת הולך בעולם [וראה להלן בהשלמת היריעה], ואם אמרו “אל תקרי הליכות אלא הלכות”, יוצא שהבורא עולם הולך ועושה נסים לפי ההלכות שאני לומד, הוא הולך על גבי ההלכה שלי, זה נקרא “למנצח בנגינותי”, אתה הולך לפי מה שאני נותן… תראה כמה רגש יש כאן, למנצח בנגינותי – אתה [בורא עולם] הולך לפי מה שאני עושה, מי ששונה הלכות בכל יום… הוא מכשיר את ההליכות של השי”ת בעולם…

ואמרתי לרבינו שליט”א שרק עכשיו אני מבין את הרמז של האריז”ל שכתב ב”שער הכונות” לכוין בראשי תיבות “הלכה” היוצא מהמילים “הריעו לה’ כל הארץ”, וכן מובא בסידורים, וזה לי שנים רבות שלא הבנתי מה הקשר בין הראשי תיבות [הלכה] לתוכן המילים של “הריעו לה’ כל הארץ”, וכי יש תרועה בלימוד שמעתתא אליבא דהלכתא?? וכבר ידוע דבכל ר”ת יש תוכן המכיל בסודו את כל התיבות בסוד (בראשית ו, טז) “ופתח התבה בצדה תשים” כנודע מרבינו אור שבעת הימים הבעש”ט זיע”א.

ועכשיו לאור דברי רבינו שליט”א נפקא לן מילתא חדתא דקוב”ה מנהל את הליכות העולם לפי לימוד ההלכה של ישראל, וזה בחי’ “למנצח בנגינותי”, [מלבד מה שפרש”י שם, “לבן לוי המנצח בשיר ב”ה אנעים לו בנגינותי והלוי יתן קול כנגדו בכלי השיר”, וע”ש במצודות ובמלבי”ם, לא נוכל להתעלם שהסיפא הזאת כלולה גם בכל שאר הפסוק דקאי על הקב”ה] שהוא ית”ש מנצח על פי הניגון של העוסק בקדש, [וע”ע בתיקוני הזהר תיקון נב. ודו”ק], וממילא מצא מין את מינו וניעור להכליל בר”ת הלכה את תרועת ניגוני הקדש וכמו שנתבאר.

ואמר רבינו שליט”א בחיוך וענוה, “זה מאד יפה מה שאתה אומר, זה נכון, עכשיו גם אני שומע את זה”…

השלמת היריעה

א. אביא כאן לשונו של רבינו שליט”א בס’ “ויזרע יצחק” (עמ’ ריד) על הפסוק הנ”ל בחבקוק, וז”ל קדשו: משמע דשייך בפשט הפסוקים דחבקוק שם, וקאי על נסים ונפלאות שהם הליכות ה’ בעולם, ואתא למידרש אל תקרי הליכות אלא הלכות, היינו דאותן הליכות עולם לו, בשונה הלכות של ישראל הדבר תלוי, ומכיון שגורם אותו שונה הלכות לקידוש ה’ של הליכות עולם לו דהקב”ה, ממילא מובטח לו שהוא בן העוה”ב כמבואר. עכ”ל. וראה עוד מש”כ מרן שליט”א בסוד “הליכות עולם” בס’ מימי קדם (עמ’ שלא), ובס’ יהא שלמא רבא (עמ’ לא).

ב. עוד אציגה נא בזה בענין ר”ת “הלכה” הנ”ל, הנה כתיב בפרשת השבוע דידן (דברים יח, ט) “כי אתה בא אל הארץ אשר ה’ אלהיך נתן לך לא תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם”, ואיתא בגמ’ (שבת עה ע”א, ר”ה כד ע”ב, סנהדרין סח ע”א, ע”ז יח ע”א ושם מג ע”ב) “אבל אתה למד להבין ולהורות”.

ובס’ היקר “דף על הדף” (שבת שם) הביא מה שכתב בס’ “נחלת יעקב יהושע” (פר’ שופטים) רמז לדברי חז”ל בר”ת של תיבות תלמד ל’עשות כ’תועבות ה’גוים ה’אלה ר”ת הלכה – היינו שללמוד הלכה זו שרי. ע”ש. וראה גם בספר הזכרון לר”מ לפישיץ ז”ל (עמ’ ס) מבעל “יסוד האמונה” זצ”ל דתיבות לא תלמד לעשות בגי’: “אבל אתה למד בזה כדי להבין ולהורות”. ע”כ. והוא פלא.

ומשמע לאור דברי רבינו שליט”א עליונים למעלה, דעל ידי עסק בסוגיות התורה בעיון אליבא דהלכתא נוצר ניגון קדוש של שירת התורה בעולם, בבחי’ “הריעו לה’ כל הארץ”, וממילא רוח טהרה עוברת להעביר גילולים מן הארץ, ובזה מתקיים “לא תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם”. תן לחכם ויחכם עוד.

ג’ ביאורים נוספים לראשי תיבות “הלכה” הנ”ל

ג. ובעיקר השאלה ששאלנו מה הקשר בין ר”ת הלכה לתוכן המילים “הריעו לה’ כל הארץ”, ראה מה שכתב הרה”ק רא”ד מאווריטש זיע”א בסה”ק “בת עין” (פרשת פינחס) וז”ל קדשו: ועוד נוכל לומר שזה מרומז במה שדרשו רז”ל (סנהדרין פב ע”א) בפסוק “והמה בכים פתח אוהל מועד” – שנתעלמה ממנו הלכה, דהנה כבר ביארנו הפסוק “דעו” כי ה’ וגו’, שמרמז על בחינת “דעת”, וכלל המזמור מרמז ג”כ על בחינה זו, לפי שכלל המזמור הוא על קרבן תודה, וקרבן תודה בא מן חמץ ומצה – שמרמז על חסד וגבורה כנודע, והתחלת המזמור הוא הריעו לה’ כל הארץ, ר”ת הלכה, וזהו שנתעלמה ממנו הלכה, היינו שנתעלם ממנו אשר המזמור הריעו לה’ כל הארץ מרמז על בחינת התחברות חסד וגבורה שהוא בחינת דעת, היינו שצריך להבין שבבחינת גבורה יש בוודאי בחינת חסד, ומחמת זה נתהפך מדת הדין למדת הרחמים כנ”ל, ובא פינחס והזכיר אותו והמשיך בחינת חסד ונעצר המגפה. וע”ש מה שהרחיב בזה.

ד. והנה לאור דבריו מובן מ”ש בהמשך “דעו כי ה’ הוא אלהים” וכו’, היינו דמידת הוי”ה ואלהים חדא אינון בפנימיותן כהנ”ל, [וכבר נרמז זה בדברי הבת עין בראשיתם], ובזה יש לבאר ג”כ תוכן הר”ת הנ”ל, דגם בלימוד ההלכה איכא לבחי’ חיבור הגבורות והחסדים יחדיו, שהרי לימוד שמעתתא יש בו בחי’ דין, שהסוגיות מלאות קושיות ותמיהות, והלומד נלאה ומזיע לברר כל חמירא מהכא להתם במים שאין להם סוף, ושמעתתא בעיא צילותא – בתרי גווני, צלילות הדעת וצלותא דתפלה, כדי למתק בחי’ “מר” שבתורה היינו הקושיות והתמיהות, וכמ”ש (משלי כז, ז) “ונפש רעבה כל מר מתוק”, [וכבר הארכנו בזה במק”א], ואחרי ככלות הכל כאשר הלומד זוכה לפסוק הלכה ותורה יוצאה בהינומא וחזי דכולהו שמעתתא מחוורין כשמלה חדשה, אז מגיע לבחי’ “פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה”, ואי לאו טרחתו בסוגיות דששים מסכתות [שהם גימטריא “הלכה”, והיינו בחי’ דין כהנ”ל בבחי’ “ששים גיבורים” דמידת הגבורה], לא היה מגיע למסקנא, הרי בזה זיווג הגבורות והחסדים, ומצא מין את מינו וניעור וניאור באור תורה בסוד “הריעו לה’ כל הארץ” כיסודו של הבת עין הנ”ל. והבן. [שו”ר מה שכתב בליקוטי מהר”ן תנינא (תורה ב שלהי אות ג), והדברים שם מסייעין מאד למש”כ הכא בס”ד].

ה. עוד נראה לבאר דסוד “הלכה” שנרמז בר”ת “הריעו לה’ כל הארץ” יורה לנו דבלימוד ההלכה יש לקיים מ”ש (משלי א, כ) “חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה”, ולהפיץ את אור ההלכה בעולם בפרהסיא למען ישמעו ולמען ילמדו, כי לא עם הארץ חסיד, ואין לך דבר גדול מזיכוי הרבים ובפרט בענין ת”ת שהוא כנגד כולם, ובעיקר בעניני הלכה שבהם גדר אפרושי מאיסורא, והיינו הריעו לה’ כל הארץ, שיש להריע בקול את ההלכה בכל אתר ואתר, משא”כ לימוד הקבלה שהוא בחי’ “סוד ה’ ליראיו”, שלא נאמרו הדברים אלא למצניעיהן.

ו. ולזה נתעוררתי מלשון קדשו של מהר”ן מברסלב זיע”א בסה”ק ליקוטי מוהר”ן (תורה יא אות ו) וזל”ק: וזה בחי’ הלכה וקבלה, קבלה, היא בחינת (תהלים כט) השתחוו לה’ בהדרת קודש – ר”ת קבלה. והלכה, היא בחינת (שם ק) הריעו לה’ כל הארץ – ר”ת הלכה, כמובא בכוונות וכו’. וע”ש מה שהרחיב בזה נפלאות מתורתו כדרכו בקדש. ולאור האמור לעיל יובן גם הרמז של “השתחוו לה’ בהדרת קדש”, דהשתחויה רומזת למצב אתכסיא של לימוד הסוד בצנעה.

ז. כעת ראיתי שמקור דברי מהר”ן מברסלב זיע”א בדברי רבינו האר”י ב”שער הפסוקים” (תהלים ק, דף נ ע”ב) שכתב: מזמור לתודה הריעו לה’ כל הארץ, הנה ר”ת הריעו לה’ כל הארץ הוא הלכה, רמז אל מ”ש חז”ל (ברכות ח ע”א) אין לו להקב”ה בכל העולם ובכל הארץ אלא ד’ אמות של הלכה, ונסמך עם קרבן התודה לרמוז ג”כ אל מ”ש חז”ל (ויקרא רבה פ”ט פ”ז) כי כל הקרבנות בטלים לעתיד חוץ מקרבן תודה באופן כי התודה וההלכה קיימים בכל הארץ ואינם בטלים. עכ”ל. [ומשמע דיסוד ושורש לימוד ההלכה תלוי במידת ההודאה שקשורה לתודה, דאי אינו מודה על האמת אסור לעסוק בהלכה כמובן].

ח. ובהגהת מהר”ש ויטל שם כתב: הואיל ואתא לידן זה הפסוק נימא בה מילתא מאשר קבלתי ממורי ז”ל, והענין הוא כי זה המזמור אינו נאמר בזמירות אלא בימי החול, כאשר נודע מדברי חז”ל שאין קרבן תודה קרב אלא בימי החול, ולכן נרמז בו גם כן קריאת ימי החול, והיא ההלכה הנרמזת בר”ת הריעו לה’ כל הארץ ר”ת הלכה, וביום השבת אנו אומרים מזמור כט, והוא מזמור לדוד הבו לה’ בני אלים הנרמזים בו כמה כוונות כנודע, ונרמז בו גם כן אופן הקריאה ביום השבת, ונרמזה למפרע בפסוק השתחוו לה’ בהדרת קדש ר”ת קבלה, לרמוז שצריך האדם לעסוק בחכמת הקבלה ביום השבת. עכ”ל.

ט. לאור האמור בדברי האר”י ומהרש”ו נפקא לן דעיקר הענין של ר”ת הלכה בא להורות על הפצת ההלכה בכל הארץ על יסוד דברי חז”ל שאין לו להקב”ה בעולמו אלא ד”א של הלכה, נמצא שהדבר היחיד דממלא את כל העולם הוא ההלכה, [וצץ כאן מיד לשון חז”ל הנ”ל עה”פ הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות. והבן], ועמש”כ ידידינו מהרש”א פיש שליט”א בס’ “אגן הסהר” ח”א (סי’ מב) בשם הגר”א גניחובסקי זצ”ל.  

י. והרה”ק מרדאמסק זיע”א כתב בסה”ק “תפארת שלמה” (מועדים, רמזי שביעי של פסח) וז”ל, או יאמר, וד’ הולך לפניהם בעמוד הענן יומם לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה. הנה ענין העמוד ענן לנחותם בחי’ נחת ואהבה, ועמוד אש להאי”ר אותיות לירא”ה, כי האדם צריך לעבוד ד’ בדחילו ורחימו אז פרחית לעילא (תיקוני הזהר תיקון י), וזהו ללכת – עי”ז יש להם הלכה להמצות להעלותם לפני ד’, וזה הרמז בתיבת הלכה שהולכת ועומדת למעלה, ואח”כ ממשכת השפעה טובה לעולם.

וזהו האמור בכתבי האריז”ל בר”ת הריעו לד’ כל הארץ, ר”ת הלכה, פירוש, כל בחי’ הלכה ששונה האדם בעוה”ז, הוא להעלות כל עניני העולם, וזהו כל הארץ. והצדיק הוא המוליך והמביא כל טוב לעולם, והוא הנקרא שליח להלכה. ויש שליח לקבלה שמקבל כל טוב לעוה”ז והוא הענין לימוד הקבלה. וזהו הרמוז מקבלה ואילך מצות כהונה, שהצדיקים הם משפיעים ומקבלים החסדים, ויש הולכה ג”כ בקרבן כי הכהן איש החסד מוליך ומביא וזהו ללכת יומם ולילה כנ”ל. עכ”ל קדשו.

אל שדי יעזרנו תמיד לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא ולהריע לה’ בכל הארץ אכי”ר.

נ”ב. ישנם עוד פסוקים ומאמרים שרבינו שליט”א רגיל לומר שיש לדעת אותם בע”פ, וכעת הבאנו אומר מן החדש ממה שבא לפנינו בס”ד לרפואתו של מרן שליט”א.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה