אפליקצית עץ חיים
רשמי קד”ש
מביקור ההוד אצל מרן החד”ה קוק שליט”א
אמש [ט”ו תמוז תשפ”ו] נסעתי לביקור אצל מרן אור העולם מורי החד”ה קוק שליט”א, יחד עם ידיד נפשי הרה”ג ר’ בנימין וילמן שליט”א [בעל המנגן האלוף והותיק של מרן שליט”א זה למעלה מב’ עשורים].
זכור לכולם את אשר דיבר מרן שליט”א [במוצ”ש פרשת במדבר תשפ”ו – יומיים לפני חוליו הקשה] במעלת הניגונים והשירה, והתבטא באלו המילים, “עכשיו אני שומע שוב בפעם ה… את המילים של ישעיהו הנביא (פרק לח) בפסוק ה’ להושיעני וניגינותי ננגן כל ימי חיינו על בית ה’, וזה פעם ראשונה שאני רואה שכתוב כאן שעל ידי הניגונים ממשיכים רפואות”… [כבר פורסם דבר זה באותו זמן כאן ב”עץ חיים” באריכות גדולה בס”ד].
בלכתנו בדרך אמרנו לעצמנו יחד, התורה והשירה הם מקורות הרפואה, ובזה נעסוק יחדיו לפני מרן רבינו הגדול שליט”א, ובודאי יהיה עסק זה לרפואה, ונזכה במהרה לחזות באורו של כהן גדול בעבודת הקדש.
נכנסנו לחדרו של רבינו שליט”א וראינו מראות אלהים, אור הקדושה מתנוצץ מתוך פני הקדש, שכינה למעלה מראשותיו של חולה אשר גם כשאינו חולה לא זה מחבבה לשכינת עוזו והיא שורה עליו וכולו אומר קירון אור פנים של הארת האמונה הדביקות התורה והתפלה ואהבת ישראל אינסופית.
מיד לאחר פריסת השלום קמיה מרן שליט”א, ראינו בעליל שהוא מזהה אותנו לחלוטין, ותנועות הפה והעינים אמרו הכל…
למרות חולשתו הנוראה, מידותיו הטובות וטוב לבו הרחום, הכניעו את חולשתו והגבירו את רצונו להיטיב לאחרים ולהתייחס אליהם בכבוד, ובתנועותיו ומאמציו הוא כמבשר ואומר להם, הנה אנכי שומע אתכם ושמח שבאתם לבקרני…
אך הגוף המותש מאד מאד מאד – נחלש לאחר כמה רגעים… ושוב עוד פעם מנסה רבינו שליט”א לדבר ולתקשר באהבת כהן לעם ישראל, וכמו מאליהם דמעות ירדו מעיני ווידוי של תשובה החל לצאת מפי…
אכן חלינו הוא נשא ומכאובינו סבלם…
הרב בנימין שליט”א אחז את הגיטרה בידו, והחל לשורר ברגשי קדש שירים עתיקים שהיו שגורים על פיו של רבינו שליט”א לפני עשרים ושלושים שנה…
רבינו שליט”א מוזיל דמעות מעין ימין, [בחי’ “איש ימיני” כידוע בספרים], ובפרט בשיר “ואני בחסדך בטחתי” ששרנו לפניו בניגון המרגש של “שלמה קרליבך”…
לא זו בלבד… מפעם לפעם רבינו שליט”א מניע את שפתיו ומשורר יחד עם בעל המנגן האהוב עליו, רק ש”קולו לא ישמע” לעת עתה…
לפתע נכנס לחדר הפרופסור המסור מר “לינטון” הי”ו ואומר לנו, רואים שהשירים מועילים לרב, תמשיכו לשורר לפניו, ושוב אמר לנו, תדעו לכם שבאופן עקרוני הרב כבר לא זקוק להנשמה, הוא ב”ה חוזר לנשום בכחות עצמו, וגם המח שלו מתפקד כדבעי, רק שהחולשה עצומה באופן רציני…
הצגתי לפני רבינו שליט”א שאלה שהגיעה לבית המדרש לאחרונה בהלכות מוקצה, ורבינו שליט”א לאחר ששמע את השאלה והצדדים, הניע את ראשו ומלמל בשפתיו טובא אנה ואנה, עד שכבר בקשנו ממנו שלא יטרח, והעיקר שזכינו לראות שהוא פה עמנו היום, וב”ה ניכרים אותו וניצני חזרתו אלינו, ועל זאת נתפלל שהסבל הנורא הזה יפסק לאלתר, וכמאמר הפייט מהר”א אזכרי זיע”א בפיוט “ידיד נפש” – “אז תתחזק ותתרפא והיתה לה שמחת עולם”.
פעם אמר רבינו שליט”א שהשיר “ידיד נפש” הוא מעולם ה”אצילות”, וסיפרתי אמש קמיה מרן שליט”א את אשר ראיתי בעיני לפני כמה שנים, עת שהיה סובל רבינו שליט”א יסורים קשים ומרים במעיים, וזעק מכאב “אך”… ושוב אמר “צדיקים יודו לשמך”, להורות שהצדיקים יודו גם על ה”אך” ומודים על הכאב והרעה כמו שמודים בלב שלם על הטובה, [בבחי’ מה שפירשו בפס’ “והיית אך – שמח”]…
ועלה בלבי דהראשי תיבות של “אך צדיקים יודו לשמך” הוא “אציל”, כי הצדיק הנקשר בעולם האצילות זוכה להגיע למדרגת “לא יגורך רע”, ששם הכל טוב מוחלט ואין שום ערבוב ד”טוב ורע” וכו’ כידוע בספרים, ועל כן גם במצב של “אך”, הוא אינו רואה רע – אלא מצב ד”טוב ה’ לכל”.
הרבה חידושים נאמרו שם בחדר תוך כדי השירה, וראינו איך רבינו שליט”א שמח לשמוע חידושין וחידודין דאורייתא, וכדרכו תמיד שאין לו בעולמו אלא חיים של תורה, ומקפץ לקראת כל דבר חדש בתורה כמו דג אל המים. [עוד יבואו ויכתבו בקרוב בל”נ, וימסרו גם בשיעור היום בלילה, ויתאפשר לשומעו בקו מתוק מדבש של רבינו שליט”א, וכעת אי אפשר לי לכתבם מפני לחץ הזמן].
בצאתנו את הקד”ש נשאתי תפלה וברכה בפניו של רבינו שליט”א, ובסיום הברכה ראינו בהדיא את שפתיו נעות ובעקימת שפתים ענה ואמר “אמן”…
חברים יקרים, כתבתי כל זאת כדי להמחיש לכולם מה קורה כעת בפועל, כפי הנראה ב”ה רבינו שליט”א יצא מכלל גדר מסוכן, וגם המח הקדוש חוזר וניעור והוא פה עמנו היום, הכרתו מתחדדת מרגע לרגע, פניו להבים וה”שין” במצחו הולכת וחוזרת לאט לאט, הורידים מצידי הראש גם הם חוזרים לעצמם, וכל אלו דברים המוכיחים על מאמץ המח המתחדש, אך לא נוכל להתעלם, כי גופו הטהור לא נע ולא זע כמעט בכלל, ומי יודע עד מתי יהיה ספר התורה החי מוטל במצב נורא שכזה, וגם מי יודע כמה וכמה צער הנפש נסוב למרן שליט”א בעקבות היותו כלוא במסגר החולי, ועל זאת יתפלל כל בר דעת להוציא ממסגר נפשו להודות את ה’, ולהשיבו לעבודת הקדש בתורתו ותפלתו וכל פעולותיו הכבירות אשר אין לנו בהם מושג כלל ועיקר.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום