אפליקצית עץ חיים
סנהדרין (מב ע”א) איתא, תנא דבי רבי ישמעאל אילמלא (לא) זכו ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים כל חדש וחדש – דיים, אמר אביי הלכך נימרינהו מעומד.
וביומא (פה ע”ב) איתא, אמר רבי עקיבא, אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, מי מטהר אתכם – אביכם שבשמים, שנאמר “וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם”, ואומר “מקוה ישראל ה'”, מה מקוה מטהר את הטמאים – אף הקב”ה מטהר את ישראל.
וצ”ב בחילוק הלשונות שרבי עקיבא אומר “אביכם בשמים”, ורבי ישמעאל אמר “אביהן שבשמים”.
ואמר רבינו שליט”א לבאר את שינוי הלשונות באופן פשוט, כיון דרבי עקיבא מדבר על ישראל בלשון נוכח – “אשריכם ישראל”, ולהכי קאמר נמי “אביכם”, בתורת “לשון נופל על לשון”, ואילו רבי ישמעאל אמר “אלמלא לא זכו ישראל” דמיירי באופן ה”מופשט” ולכן סיים ואמר “אביהם”…
ויש לפרש שורשי החילוק בלשונות הללו, דרבי ישמעאל מיירי מענין ברכת הלבנה שהיא “מידי חדש בחדשו”, ואמנם יש בה השגה גדולה, אך הרבה מעכבים איכא להיות כלי קיבול לקדושת ההשגה, וע”כ מיירי באופן המופשט, שהוא מה שהיה ראוי להיות לכל איש ישראל אי לאו שאור שבעיסה המעכב את ההרגשה בפועל, לא כן רבי עקיבא דמיירי ביום הכיפורים שהכל טהור וקדוש, וראויים כל ישראל להתעטף באיצטלא דהשגת “נכח פני ה'”.
ובהורמנא י”ל דרבי עקיבא (שהוא ראש חכמי תורה שבע”פ וכולהו אליביה) הגיע להשגת “רואים את הקולות”, ופוק חזי במנחות (כט ע”א) שאמר משה רבינו שראוי שהוא שתנתן תורה על ידו, ולכן הוא מדבר בהשגת נוכח פני ה’. ואכמ”ל. תן לחכם ויחכם עוד.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום