מרן החד”ה קוק שליט”א שינוי השם “מיוגב” ל”יובל” ומצא את זיווגו מיד

ידידי היקר ר’ יוגב יפרח שליט”א, [בעל תשובה אמתי מעיר קדשינו טבריה, עוסק בתורה בישיבה לבעלי תשובה ב”קרית אתא”], הגיע לפני כמה חדשים חדרו של רבינו החד”ה קוק שליט”א, ואמר לי שזה כבר תקופה שהוא עוסק בשידוכין ולא מצליח למצוא את זיווגו, והדבר מיסב לו צער הנפש וביטול תורה ובא לבקש את ברכתו של הכהן הגדול שליט”א.

לאחר שקבלו מרן שליט”א במאור פנים מיוחד, אמרתי לרבינו שליט”א שאולי שמו “יוגב” מעכב מעט, כיון שאין לו “גיבוי” באישי התנ”ך ובתורה שבעל פה, ומצאנו בכמה מקומות שהשם מעכב.

ואמר רבינו שליט”א: השאלה היא אם הוא רוצה לשמוע?! ואמר הנ”ל, בודאי מה שיגיד הרב אעשה ללא עוררין…

מיד אמר רבינו שליט”א: אכן נראה לי ששם “יוגב” אינו כדאי לך…

בחיפוש במקורות נראה שהשורש ל”יוגב” הוא מהפסוק (מלכים ב פרק כה, יב) “ומדלת הארץ השאיר רב טבחים לכרמים וליגבים”, ובתרגום יונתן שם, “ומחשיכי עמא דארעא אשר רב קטוליא למהוי מפלחין בחקלין ובכרמין”, ובפרש”י שם, וליגבים – חופרי הארץ לשון יקבים שהם חפירות בקרקע. ע”כ. ואיתא בשבת (כו ע”א), כורמים, תני רב יוסף אלו מלקטי אפרסמון מעין גדי ועד רמתא. יוגבים, אלו ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה.

והציע מרן שליט”א: שיחליף את שמו ליובל [בפתח] או ליובל [בצירי, שהוא סוד משיח וכו’], ואמנם הוא שם מחודש ואין לו מקור בתורת שם אדם בתנ”ך או בחז”ל, וגם לא בראשונים ובאחרונים, מ”מ יש לו משמעות טובה, וגם הוא קרוב מעט למה שנקרא עד היום.

ואמר לו רבינו שליט”א: נראה לי שעדיף שיקרא שמך מעתה “יובל” בפתח, וכמ”ש בירמיהו (יז, ח) “והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי”, ומעתה זה יהיה שמך וזוהי ברכתך, כי בכלל הברכה כאן [פרי בטן ותולדות קדושים] יש גם את הענין של נישואין.

ופתח רבינו שליט”א הסוגיא בבכורות (נה ע”ב) בביאור פסוק זה והקשרו לנהר היוצא מעדן להשקות את הגן. והקריא את לשון רש”י שם. ע”ש. והזהר הקדוש הרחיב על פסוק זה בכמה דוכתי.

ובהיותינו בזה אמרתי קמיה מרן שליט”א, שאמנם כתיב (בראשית ד, כא) לגבי בן מלך הנולד לו מ”עדה”, “ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תופש כנור ועוגב”, ואיתא במדרש אגדה (בובר) שם, למה נקרא שמו יובל, על שם “והוא לקברות יובל” (איוב כא, לב). ע”כ. וע”ש בביאור המלבי”ם. ובישעיהו (נג, ז) “כשה לטבח יובל וכרחל לפני גזזיה נאלמה” וכו’. ובירמיהו (יא, ט) “ואני ככבש אלוף יובל לטבוח” וכו’.

ומ”מ לפי פשוטו של מקרא אין ב”יובל” דופי, [וע”ש בכל מפרשי התורה ואכמ”ל], וגם אם הפירוש שם אינו טוב, הלא איכא יובל שפירושו טוב, וכדמצינו בישעיהו (יח, ז) בישעיהו (יח, ז) “בעת ההיא יובל שי לה’ צבאות”, וכעין זה יש גם בהושע (י, ו). ע”ש. ואנן בתר “יובל ישלח שרשיו” אזלי’. [וממילא גם לא חייישי’ כולי האי למה שהביאו מתשו’ המבי”ט שלא לקרוא בשמות שקודם אברהם אבינו. ועמש”כ החיד”א בתשו’ “יוסף אומץ” (סי’ יא). וכעת אכמ”ל בזה]. ושוב הראני כעת רב אחא’י מהרי”ח שליט”א שכ”כ הגר”מ גרוס שליט”א בס’ “שמא גרים” (פרק ח), והיה נראה מהבעת פניו של רבינו שליט”א שמסכים ומעריב לכל האמור לעיל.

הדבר יצא מפי רבינו שליט”א, ומכאן והלאה הודיע לכולם ששמו “יובל”, [מלרע – ולא כמצוי בעולם שקורין “יובל” מלעיל], ואכן לאחר חדש ימים הגיע לברית האירוסין, וכעת הוא כבר נשוי ב”ה ברוב שלום ואחוה, ורבינו שליט”א שמח על הבשורה שמחה גדולה.

לסיומא דהאי פיסקא, אציין כאן עובדא פלאית שסיפר לי המנוח נסים יפרח ז”ל [בן סוליקה], אביו של “יובל” הנ”ל, שהלך פעם לבקש ברכה מרבינו שליט”א, ושאל אותו רבינו שליט”א “מה שמך” וענה “מקסים”, ורבינו שליט”א אמר לו “לא כי אלא שמך נסים”… ויהי לפלא בעיניו, והלך באותו זמן לבית אמו הזקינה, וסיפר לה את הדברים וכה אמרה לו, “בני, צדקו דבריו של הצדיק הרב קוק… ובאמת כך היה, קראנו לך בברית נסים, רק שלאחר זמן עשו אותך מקסים בשם חיבה, וכך נתפס כטבע שני, וכבר נשכח שם נסים”…

נ”ב. יש לדעת שלפעמים צדיקים ממשיכים ישועה ומלבישים אותה על שינוי שם או על דברים אחרים, ומ”מ יש דברים בגו, ופעמים שהשם גורם, וכבר אמרו חז”ל בכמה דוכתי שיש משמעות גדולה בשם להשפיע על חיי האדם, [ע’ ברכות (ז ע”ב), יומא (לח ע”ב, שם פג ע”ב), סוטה (לד ע”ב), ועוד הרבה], ואם כי אין לאדם להתפס בעת צרה רק על השם, כי שינוי מעשה הוא עיקר גדול כמבואר בר”ה (טז ע”ב), ובפרט שרוב ככל השמות בקרב בני התורה הם שמות טובים. וק”ל.