הסכנה – שנאת ישראל. הקלטה ותמלול

הסכנה – שנאת ישראל

מה הסכנה שבה? הבעיה שהיא מתחבאת ונסתרת נראה לי שהכל בסדר.

תשמע תבא מחר אין לי כח… ה”תבא מחר” הזה שאמרת עכשיו הוא שנאת ישראל דאורייתא, למה? ה”תבא מחר” הזה אומר לי שאל תחזור מחר אני לא יודע כלום, אני בשביל ששתי דקות לא נוח לי אומר “תבא מחר” אני אגיד לך שלום, זה שנאת ישראל דאורייתא, לאו דאורייתא של שנאת ישראל, ה”תבא מחר” הזה – לאו דאורייתא.

לכאורה לגיטימי – “תבא מחר” אין לי זמן שתי דקות לא מסתדר לי… אדוני – זה לאו דאורייתא, אם זה היה הבן שלך לא היית אומר את זה, זה אומר שנאת ישראל. (הבדלי) מנטליות, מפריעים לי מפריעים לי, סיפורים – אדוני, על טהרת שנאת ישראל. אתה יכול להגיד מפריעים לי, סיפורים, קשה לי, מי כמוני יודע אני יכול להגיד – אדוני, הכל שנאת ישראל היא המדברת, ואם לא היה שנאת ישראל הכל היה מתגלש כמו שמן, הכל מתגלש כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו, כשיש שנאת ישראל הכל לא מתגלש הכל מתחכך על המקום, אם יש אהבת ישראל כלום לא מפריע – הפוך, כשיש שנאת ישראל כל דבר מפריע. בסדר אני קשה לי, אני צריך ללמוד… אדוני! תירוץ לשנאת ישראל בלבד, אין כלום, אין כלום אתה לא צריך ללמוד, אתה מדבר שטויות, אהבת ישראל קודם – מצוה שאינה יכולה להיעשות על ידי אחרים, אתה מדבר שטויות והבלים, אתה שונא ישראל וממילא…

זה אני רואה אצלי, שנאת ישראל זה דבר נסתר שבנסתר, אני אומר תיאוריות “מפריע לי עכשיו”, אחר כך אני רואה – אדוני אתה שונא אותו אתה מדבר שטויות לא אכפת לך ממנו אתה אדיש לגביו. זה נסתר שבנסתר – גילו לו את המחלה. הדור הזה סובל מהשנאת חינם, זה נורא ואיום, זה טירוף השנאת חינם של הדור הזה, אני רואה את זה אצל אנשים – זה נהיה טירוף! אל תגיד “ממה זה נובע” זה נהיה טירוף! אני רואה את זה – “אל תכנס ואל תבא!”, זה טירוף ולא דעת, ללא פרופורציה.

כיון שאנחנו עוסקים בשנאת ישראל שהיא הסכנה, ואני מעיד על זה, אם הייתי אומר לך פירושים בחז”ל, דורש – היית אומר לי אני יכול לדרוש יותר טוב ממך, אבל מה נעשה שאני מעיד מהעשרים וארבע שבע שלי שכל הזמן זה שולט בי, ומתחבא ומתחבא ואני לא יכול לקלף אותו, למה? כי תירוצים – אני לא  יכול ולא יכול – תיאוריות, אני יודע בעצמי שכל התיאוריות האלה זה בסך הכל מעטה, אני יודע ברור, לא רק יודע, אני חש בזה שזה רק פורקן לשנאת חינם, חש בזה במאה אחוז.

נגיד – אחד מבקש צדקה, אז אני עכשיו עוסק במצוה ולא יכול לתת לו – ואני כל כך שמח שאני עוסק במצוה עכשיו, ברוך ה’ שאני יכול לנצח אותו ואני לא יכול לתת לו – אז אני אומר אתה חייב לתת לו אתה לא עוסק במצוה!

 אם אתה משתמש במצוה לשמוח שאתה פטור אז אתה לא פטור, אתה עוסק במצוה הבאה בעבירה. אתה עוסק במצוה ומשתמש בה ככלי לשנאת ישראל? מה אתה שמח? אתה פטור – בסדר, לא אמרתי שאתה לא פטור, אבל אתה שמח בלב?! ברוך ה’ שהוא  בא אלי בזמן שאני פטור?! האם יש לך בזיון יותר מלקחת “עוסק במצוה” ולהשתמש בו לשנאת ישראל? אתה פטור, אבל אם אתה שמח שההוא שאתה כועס עליו עכשיו ויש לך שמחה שאתה לא מתיחס אליו אז אתה רשע ואתה משתמש במצוה לשנאת ישראל דאורייתא.

למה אני אומר לך את זה? מי שלא מתיחס ולא מודה לזה, אז הוא לא נחית והוא יישאר שם, כי  מי שלא רואה את זה והוא יישאר שם בגלל שהוא לא הזיז, ביעור חמץ זה בחורים ובסדקים. אני רואה יש לי אלף תיאוריות, בנוי על שנאת ישראל אני מרגיש את זה, הכל מצוחצח, סיפורים – אני חש בזה, יודע חולה מרת נפשו. כל מי שקצת מבקר את עצמו קצת חושב לא באנוכיות, יראה פשיטא מה שאני אומר יראה את זה תוך שניה אחת. מי שהוא אנוכי – זה הבעיה שזה נסתר.

“גילו לו את המחלה” זה הדור שלנו – המחלה הזאת לא רואים אותה, “מגלים” אותה, כשם שהשנאת חינם “מגלים אותה” כך “גילו לו את המחלה”, זה דבר נסתר שבנסתר, לכן המחלה היא באה בנסתר שלא רואים אותה, זה הסכנה שלה, אם אתה רואה אז אתה מסלק זה לא נסתר, כיון שהוא נסתר לכן הוא מסוכן. המחלה היא מסוכנת כי היא נסתרת אם היו מגלים אותה בזמן היא לא היתה מסוכנת, היא נסתרת. שנאת חינם מה הסכנה שלה? שהיא נסתרת. אני שומע אנשים – שעה שלימה אנשים ידברו לך תיאוריות – אם הם לא צדיקים הכל זה שנאת ישראל גמורה, אני רואה את זה מפורש לא צריך להסביר את זה בכלל, מי שצריך להסביר לו את זה הוא כבר…