אפליקצית עץ חיים
מוכרח לשתות מחמת עבודה
א. הוה עובדא פעיה”ק טבריה, באחד שמנהל העבודה שלו אמר לו, שאם לא יגיע לעבודה גם ביום ת”ב – הוא יפוטר, ועבודתו קשה בכיפוף ברזל שזה דבר קשה טובא, ותכבד העבודה מאד בימים אלו כחום איו’ם ונורא, באופן שא”א בלא שתיית מים, [וגם אכילה נצרכת עפי”ר], ובא לשאול כדת מה לעשות.
ואמר מרן החד”ה קוק שליט”א, שילך הפועל לבעל העסק ויאמר לו, אני מפוטר!! ותדע לך, שגוי ערל מכבד יותר ממך את הערכים שלו וגם את הערכים שלנו, בוש והכלם. עד כאן. והדגיש הגרד”ק, שיש לומר כן בתוקף לאותו מנהל עבודה, ואכן כך עשה הפועל בתום לב, והמנהל אמר לו, לך לתעניתך ותחזור לאחר הצום לעבוד כרגיל.
ב. והענין הוא, שיש לנו להתגאות בתורתינו, ולא לחפש איך לעקם את התורה בשביל תירוצי פרנסה וכו’, וכבר ידוע שהיו שהגיעו עד חילול שבת בשביל טענת פרנסה ואין לדבר סוף. וכשאדם מדבר את האמת מן הלב, הדברים יחדרו גם אל הלב האטום והמסכן של אותו מנהל שמתנהג ככופר בתורה. וגם אם לא ישכיל להבין, הוא עשה מה שצריך, ובהדי כבשיה דרחמנא למה ליה.
אנשי חברא קדישא וכיו”ב
ג. וכבר ידועה הוראת גדול”י, שהרופאים וכיו”ב המוכרחים לעבוד, אם א”א להם בלא שתיה, ישתו גם בצום. וכיו”ב היתה הוראה מהגר”ש וואזנר זצ”ל לגבי עובדי חברא קדישא בצום י”ז בתמוז. ראה “ירושלים במועדיה” של הגה”צ ר”א נבנצל שליט”א (עמוד קעו). וע”ע חשוקי חמד (קידושין פב ע”א), ושו”ת אבני דרך חי”ד (סי’ קכה), ושו”ת ברכת יהודה ח”ו (או”ח סי’ טו). ודי בזה.
דברי האגרו”מ בענין שכיר אצל בעה”ב
ד. ויש שתלו קולא באגרות משה חאו”ח (ח”ד סו”ס קיד) שכתב שאם שכור אצל אחרים, מוכרח לעבוד, הגם שאפשר שיחלש ויצטרך לאכול. ע”כ. [ואחד פזיז העיז לעשות הלכה פסוקה מזה, שהעובד שמאויים שיפטרוהו ישתה לשיעורין בצנעה]. אכן לא מיירי שם אלא ב”אפשר שיחלש”, אבל בנ”ד דמיירי שיודע בבירור שלא יוכל לצום, הו”ל כמתנה לעקור את הצום בידים. וגם המעסיק מצווה על זה שלא להטריחו ביום זה, מלבד זה שאינו רואה סימ”ב.
מעוברת ומניקה
ה. בגמ’ בפסחים (נד ע”ב) איתא דמעוברות ומניקות חייבות בצום ת”ב, וצום זה חמור כמו יוה”כ, והכי קיי”ל לדינא. ולכן אין בו קולות כשאר צומות. אא”כ מיירי בחולה, אפי’ שאין בו סכנה, וכמ”ש בשו”ע (סי’ תקנד ס”ו) ובמשנ”ב (שם ס”ק יא). וע”ש בערוה”ש (ס”ק ז), ובכה”ח (ס”ק לא). ובאגרו”מ הנ”ל.
ו. אבל הגאב”ד דטבריה מהר”ר אברהם דב אוירבך זצ”ל היה מיקל טובא לנשים בכל הצומות כולל ת”ב, ובפרט מעוברות ומניקות. וכנראה קיבל זאת מאביו מרן הגרשז”א זיע”א, כמ”ש משמו בס’ “הליכות ביתה” (פרק כה אות ב) וב”הליכות שלמה” (ח”ג עמ’ תא) שהמנהג היה שאינן מתענות כלל. ע”ש. וע”ע בשו”ת אבן ישראל ח”ט (סי’ סב).
ז. ומרן החד”ה קוק שליט”א לא ס”ל הכי, ולדעתו כל אשה שהיא בריאה, אין לנו לומר שהיא בגדר “חולה” מחמת שהיא מעוברת או מניקה, והרי לשון הגמ’ מוחלט בזה, ואדרבה, יולדת של זמנם היתה הרבה יותר חלושה מזמנינו, ומה שאומרים שיש חום כבד בזמנינו, מלבד שאינו ברור, הרי סמי בידן ויש מזגנים, ויכולה לנוח, ורק אם יש סיבה מיוחדת מתיר שלא לצום. וכן דעת רוב ככל גדולי ישראל. וכעי”ז מבואר בשו”ת דברי יציב (או”ח סי’ רלא).
חשש למיעוט חלב ביום הצום
ח. ושאלו את רבינו שליט”א אודות מניקה שיודעת בבירור שעל ידי הצום לא תוכל להניק הנקה מלאה, ותאלץ ליתן לתינוק גם מטרנה, [ומיירי שאינה רגילה כלל בזה], ואמר רבינו שליט”א, שהוא מסופק אם אפשר בשביל זה להתיר לה לאכול, ונוטה יותר לחייבה בצום. [ומטו הכי משמיה דהחזון איש זיע”א להקל. וצ”ב בנכונות השמועה ובתנאיה]. וע”ע בס’ מסורת משה ח”א (אות שעד). ומרן הגרב”צ א”ש זיע”א ב”אור לציון” ח”ג (פכ”ט ס”ב) הורה, לתת מטרנה ולצום, אא”כ התינוק לא מתפייס כי אם בחלב אמו. ע”ש.
קושי שאינו פיזיולוגי
ט. ונשאל מרן שליט”א באשה שבעלה בבית כלא והיא עם הילדים לבד בבית, וקשה עליה הצום, ואמר שאם אין סיבה “פיזיולוגית” אין כח להקל, אא”כ היא מגיעה למצב שמחמת הצער שלה אינה מתפקדת ואי אפשר לדבר אתה, שבזה י”ל דהוי כחולה שנפל למטה.
פחד מן הצום
י. וכן אמר מרן שליט”א שאשה שמגיעה למצב של “פחד” מהצום, לכאורה יש לומר דהויא כחולה, וציין ללשון רש”י ביומא (כט רע”א) בביאור “הרהורי עבירה קשים מעבירה”, שקשים להכחיש גופו של אדם. וה”ה הרהורי פחד. [וכמובן שהמושג פחד אינו נמדד בדיבור בעלמא, ויש למורה לשקול בפלס כל ענין לגופו].
מעוברת ע”י טיפולים
יא. שאלה: אנו זוג נשוי כמה שנים ללא פרי בטן, לאחר כמה וכמה נסיונות של טיפולים, הטיפול האחרון צלח בס”ד, ועתה זה כבר שבועיים שהאשה בהריון, הרופאים אומרים שלא תצום בתשעה באב, האם לקבל את דבריהם עכ”פ בתורת חשש, או שיכולה לצום ככל ישראל הכשרים.
תשובת הרב: זו כפירה ואפיקורסות לומר שה”טיפולים” שלהם הביאו את ה”פרי בטן”, וכל מבין קטן רואה בעיניו שהכל שקר, שהרי כבר עשיתם בעבר כמה “טיפולים” ולא עזר כלום, מה שעכשיו נקלטה, זה מפני שעתה הגיע זמנה להתעבר, וכל המאמין בהם ומאדיר את מעשיהם הוא אפיקורוס משוגע.
יב. ובאשר לעצם השאלה, כה השיב רבינו שליט”א, היא נחשבת מעוברת ככל המעוברות, ומה שהם ממשיכים לתלות את ההריון ב”כדורים” שלהם, הכל הבל ורעות רוח, ותזרוק את כל הכדורים לזבל, ותצום בתשעה באב יחד עם כל ישראל, [בפרט שהיא רק בשבועיים הראשונים להריונה], אא”כ יש לה חולי מסויים שעל זה יש לדון בלי קשר להריון. [וע’ הליכות שלמה על יוה”כ פ”ו].
עוזרת לחולה
יג. שאלה: אמי המבוגרת לא יכולה להסתדר לבד בבית, אני ואחיותיי עושים כל יום “תורנות”, שכל אחת יושבת אתה כמה שעות, ועוזרתה בכל מה שצריכה, אני שואלת אם אפשר לי לאכול ולשתות בצום, כי קשה עלי הנסיעה אליה וגם השהיה אצלה, שכרוכה במאמץ מצדי, ומסתמא זה גם ישפיע במידת מה על איכות העבודה עם אמי החולה.
תשובת הרב: הפטור נאמר דוקא באופן של חולי ישיר, אכן זה לא סיבה מספקת. ולכן צריכה לצום.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום