מוסר הנהגה והשקפה

גילויים חדשים על סוד הגשמים

גילוי חדש ומשמח

לכבוד ימים שבהם גשמי רצון

ביאור פשרה של תפלת כהן גדול על רציפות הגשמים

[מהדו”ק, אשמח להערות הלומדים]

 

א. ביומא (נג ע”ב) מבארת הגמ’ מהי תפלה קצרה שהיה הכהן גדול מתפלל בבית החיצון, “שתהא שנה זו גשומה וכו’, ולא תכנס לפניך תפלת עוברי דרכים”. ופרש”י, שמתפללים שלא ירדו גשמים. [וראה שו”ת יד אפרים ביליצר (סי’ מ) על נוסחאות  הסידורים].

 

וצ”ב בתרתי, למה מתפלל דוקא על הגשם, וביותר קשה, האם ביום הקדוש ביותר בשנה ובמקום הקדוש ביותר בעולם, ובזמן הקצר שיש לכהן גדול שליחא דכולי עלמא, לא נמצאו עוד דברים יותר חשובים להתפלל עליהם, רק שלא תכנס תפלתו של המיוסר מן הגשמים, ולמה לא סגי בעצם הבקשה הכללית על גשמי ברכה.

 

ב. ולהלן בגמ’ מסופר על רבי חנינא בן דוסא שהיה הולך בדרך וירד עליו מטר, ואמר רבש”ע כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער, ופסק המטר, וכשהגיע לביתו אמר כל העולם כולו בצער וחנינא בנחת, וחזר המטר.

 

וגם כאן צ”ב בתרתי, אטו רחב”ד לא סובר כתפלת הכהן הגדול דלא טוב שיעצר המטר בשביל עוברי דרכים, ותו, מאי נחת יש לו כשבא לביתו ולא ירד מטר, הלא גם הוא בצער לכאו’. [וכבר נרגש מזה רש”י, ופי’ שאין לו זריעה בשדה].

 

ג. והנה אמרו חז”ל (תענית ז ע”ב) אין הגשמים יורדים אא”כ נתכפרו עונותיהם של ישראל, הרי לנו גודל מעלת הגשמים, המורים על ירידת מקוה טהרה מן שמיא על ארעא, כעין יום הכיפורים שבו כל ישראל מחוברים לטהרת השמים, ואין בו אכילה ושתיה השייכת לצרכי גוף, כי כולם מחוברים אך ורק לנשמה שהיא חלק אלוה ממעל, ונאמר בו, “כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה’ תטהרו”.

 

גם עצם הניצוק שבין שמים לארץ ע”י ירידת הגשמים, מגלה על חיבור שמיא וארעא ללא חציצה, הנגרמת מחמת עוון המפריד בין ישראל לקוב”ה. וכן רמזו חז”ל דירידת גשמים הויא כזיווג שמים וארץ כעין חתן וכלה, ונתבאר ענין זה בהדיא בלשון הגר”א באדרת אליהו (על פסוק “ואד יעלה”). וראה מה שכתב רבינו הגר”ד קוק שליט”א בס’ עורי צפון (עמ’ רנג). ואכמ”ל.

 

ד. ומהשתא מובן הענין כי ביוה”כ שהוא בחודש תשרי, רישא דששת חדשי החורף, מבקש הכהן גדול שהמציאות של חיבור דקוב”ה עם כנסת ישראל, לא יפסוק במשך כל ימי החורף, [המשפיעים על כל ימי הקיץ, כעין זמן העיבור קודם הלידה], ויתבטא הדבר בירידת הגשמים, וברציפותם, אשר בהם ניכר תוכן הענין הנ”ל כאשר נתבאר.

 

ה. והנה אמרו חז”ל (ברכות יז ע”ב) בכל יום בת קול יוצאת ואומרת, כל העולם כולו ניזונין בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת, ומשמע דהענין של די לו בקב חרובין וכו’, אינו רק סיפור מעלתו שמסתפק במועט, אלא הוא סיבת השפע שבא לעולם על ידו, דהצדיק מצמצם עצמו בשביל שיהיה שפע לאחרים.

 

וכן מבואר יסוד זה בסוכה (מה ע”ב) לגבי רשב”י, דע”י יסוריו פוטר כל העולם מן הדין. ובב”מ (פה ע”א) לגבי ר”א בנו, דכל זמן יסוריו לא שכיב איניש בלא זמניה. [וכ”כ יסוד זה לענין רחב”ד הנ”ל, ביד יוסף צרפתי (דרוש א לפ’ לך לך). ואהל יעקב מדובנא (פ’ ראה), ותפארת שלמה מרדאמסק (בליקוטים דקנ”ט ע”א), והגר”ש בראך במשמרת אלעזר (אות פה). ועוד הרבה].

 

ו. ומבואר דשפע הפרנסה היה בזכותיה דרבי חנינא, וידוע דגשמים היינו פרנסה (תענית ב סע”א), ובחון היטב דרחב”ד אמר בהיותו בדרך רבש”ע כל העולם כולו בנחת וכו’, כל אותו עולם הידוע שניזון בעבורי, לא יאות שתהיה להם כעת הנאה בזמן שאני בצער, ולפי זה רחב”ד שאני, דהכל חייבין בכבודו, והוא עצמו חשוב לעולם כגשם.

 

ומהשתא מובן מה שאמר בביתו, כל העולם כולו בצער וחנינא בנחת, כי אצל רחב”ד מחמת הצמצום של קב חרובין, אין לו צערא דחסרון תבואה, והוא תמיד בנחת, אבל הרי נתבאר דצמצומו של רחב”ד הוא בשביל רווח והצלה של ישראל, וא”כ אם העולם בצער, יש בזה חסרון לעבודת הקודש של ר’ חנינא. [שו”ר כעין הנ”ל בסה”ק “נעם אלימלך” (פ’ חיי שרה). וששתי].

 

ז. ולאור כל האמור לעיל, יש לפרש יפה גם שאר תפלת הכהן גדול, שלא יהיו ישראל צריכין לפרנסה זה מזה, [ובתענית (כד ע”ב) נוסף גם “ולא לעם אחר”], והכונה בזה, כי כיון דמפתח של גשמים לא נמסר לידי שליח (תענית ב סע”א), הוראה יש כאן, דהפרנסה הכשרה ביותר, היא ישר מן שמיא, ולא ע”י שום אמצעי, והיינו דכתיב פותח את ידיך ומשביע וכו’, מידו ליד כל חי, וזה ענין האמונה, שזורע וממתין לשפע מן שמיא וכמבואר ברש”י (שבת לא סע”א) על “אמונת זה סדר זרעים”.

 

אבל אם זקוקים זה לזה בכדי להתפרנס, ומכ”ש אם צריכים לעם אחר, יש כאן יד בשר ודם, המורה על חוסר דביקות בבורא ית”ש. ועומק הבקשה היא על חיבור גמור בלתי לה’ לבדו, ללא שום חציצה, ובזה יש המשכיות בכל השנה לחיבור דקוב”ה עם כנס”י ביוה”כ.

 

ח. והיינו דמצלי כהן גדול נמי, “ולא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה”, כי בזה עיקר הכונה על גילוי משיח, שהוא זמן של מלאה הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים, וכמבואר בדברי הגאון רבינו נתן זיע”א בסה”ק “ליקוטי הלכות” יו”ד (הלכות טבילת כלים אות לד). וע’ קרן אורה (תענית כד ע”א) בדרכא אחרינא. וע”ע בחידושי אגדות להגר”י עדס שליט”א (תענית שם). ועוד.

 

ביאור “הזן את העולם בחן”

ט. וידועה השאלה בטופס ברכת המזון “האל הזן אותנו וכו’ בחן בחסד בריוח וברחמים רבים”, דצ”ב, מהו ה”חן” שבו ה’ זן את העולם.

 

והגאון ר’ יעקב בורנשטיין זצוק”ל סיפר (זאת ליעקב פ’ בשלח, עמ’ רט), שכאשר נתארח בליל שבת קדש (חורף תשכ”ו בביתו של ר”י חברון הגאון ר’ יחזקאל סרנא זצוק”ל, ואז נתן לו הרב את פרי המנדרינה, והרחיב לדבר ביופיו וצורתו של הפרי, ואיך ה’ יתברך נותן לנו הכל מוכן כמו בבית מלון, וצורת ההגשה השמיימית היא ממש נפלאה וחיננית, ועל זה אומרים “בחן”…

 

והגרש”ז ברוידא זצוק”ל (אחר האסף עמ’ קלג) אמר עוד בשם הגר”י סרנא, נתאר לעצמינו אילו קליפת התפוז היתה שחורה, האם מישהו היה ניגש לאכול מהתפוז, ואפי’ אם היתה בצבע כתום, אך נתאר לעצמינו שכל הפירות והירקות היו בצבע אחיד, הרי ודאי לא היה אדם נמשך לאכול מהם, והרי בכל פרי וירק יש ויטמין מסויים ומבריא בגוף איזה ענין, ועשה ה’ הכל בחן, בצבעוניות ורווגוניות מרובה, כדי שנהנה מכל מה שברא בעולמו למען ברואיו. [וכ”ה בדליות יחזקאל ח”א עמ’ כו].

 

י. אבל חשבתי עתה בס”ד לומר דבר חדש, שהרי משה תיקן להם לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, ומשה רבינו נאמר בו (שמות לג, יז) “כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם”, הרי דבזכות החן של משה זכו ישראל לפיוס של י”ג מידות (כמבואר בפסוקי התורה בשמות לד).

 

ובזה ביאר רבינו הגר”ד קוק שליט”א הא די”ג אמצעיות [אשר שורש קיבול תפלת י”ג אמצעיות נקשרת בי”ג מידות שלאחר חזרת הש”צ, וי”ג שבחים דאמרי’ קודם צלותא דמיושב], פותחות בברכת אתה חונ’ן לאד’ם דע’ת, שהיא מרמזת לחן וידיעה דמשה רבינו הנז”ל, שהוא שורשא די”ג מידות.

 

והשפע של המן שהוא שורש כל הפרנסה שבעולם, בא בזכות משה בעל החן כמבואר בתענית (ט ע”א), והיינו דאמרי’ הזן את העולם כולו “בחן”, בזכות מציאת החן של משה רעיא מהימנא.

 

ומהשתא יובן שורש השפע הטמון ברבי חנינ’א בן דוסא, וכן בחונ’י המעגל שהביאו גשמים לעולם, והעולם ניזון בזכותם, ושמייהו קא גרים, דשורשם נעוץ בחן של משה רבינו אשר בזכותו בא המן לישראל. ובזה יובן לן טפי דרשת חז”ל (שבת לג סע”ב) על “ויחן את פני העיר” שתיקן מטבע ושווקים, שהם עניני פרנסה. ודו”ק.

 

בברכת

גשמי רצון ברכה ונדבה

יצ”א דטבריה

 

אולי יעניין אותך גם:

 

 

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום
5 1 הצבעה
דירוג פוסט
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות