מוסר הנהגה והשקפה

הגר”ד קוק על ר’ יחזקאל לוינשטיין זיע”א

“ואוהבו שיחרו מוסר”…

הגר”ד קוק שליט”א על מרן המשגיח זיע”א

 

סיפר מורינו הגר”ד קוק שליט”א, מעשה באדם אחד שעשה טובה למרן המשגיח ר’ חצקל לוינשטיין זיע”א, ואמר לו המשגיח, כיון שהנני מחוייב כלפיך בהכרת הטוב, על כן מבקש אני שתסור אלי לביתי בערב. הגיע אותו אדם בזמן שקבעו, והושיבו המשגיח לשיחה אישית נוקבת עד התהום, במשך שעה שלימה, והיו דברי המוסר כמחט בבשר החי, וכל זה בהיות וביקש להכיר לו טובה…

 

בסיום דבריו, אמר לו המשגיח, כלפי כל אדם אני מחוייב בתוכחת מוסר עד שיעור מסויים, אבל אתה שיש לי הכרת הטוב כלפיך, ועל כן הנני יוצא מן הגדר ומוסיף תוכחת מגולה מאהבה…

 

ואמר מורינו הגרד”ק שליט”א, הלא רבינו אור העולם אור יחזקאל זיע”א היה סמל האנושיות, וזהירותו בעניני בין אדם לחבירו היתה לשם דבר, וידוע איך שהיה מחפש ומוצא מיד נקודה טובה המיוחדת בכל אדם, וכשהיו אומרים לו להספיד אפי’ איש פשוט, היה מוצא בקעה טובה באותו אדם ומתגדר בה לשבחו ולפארו, ולא היה אח ורע לכשרון המיוחד שנמצא במשגיח בענין זה של המלכת כל אחד ואחד, ודאגה לכבודו ולצרכיו וכו’. ולכאורה צריך ביאור ענין זה של תוכחה נוראה שכזאת בתורת הכרת הטוב.

 

והביאור בהנהגת הגרי”ל זיע”א, על פי משל לרופא שהבהילו את אחיו לבית הרפואה, ובדק את מצבו וראה גידול ממהיר הדורש כריתה מיידית, באותו רגע הוא מבהיל את אחיו החולה לחדר הניתוח לבצע בו הרדמה לקראת הניתוח, אלא שחומר ההרדמה לא משפיע עליו, ואז נאלץ האח לחתוך בבשר החי של אחיו, ואחיו החולה המיוסר, זועק אליו בכעס נורא, מה לך כי תחתוך בבשרי באכזריות נוראה כזאת וכו’ וכו’, אכן האח מחמת אהבתו לאחיו, לא שת לבו כלל לפטפוטי אחיו, מחמת שרואה בעיניו את הגידול האיום ונורא מכל, המסכן בכל רגע את חיי העולם של אחיו אהובו…

 

אצל מרן הגרי”ל זיע”א, כך ממש, ואפי’ יותר מזה, היתה הרגשתו כלפי אהוביו, ובאם היה רואה בהם איזה מידה הצריכה תיקון וכו’, הרי שבעבורו היה זה לא פחות מלראות גידול ממהיר וחמור המקונן בנפשו, אשר היא חשובה הרבה יותר מגופו, שכבר אמרו רבותינו “גדול המחטיאו יותר מן ההורגו”, וככל שגדולה האהבה כך גדולה התוכחה.

 

ואמר רבינו שליט”א, היום מתבטאת אהבה כלפי חבר, בעזרה ממונית או בפיוס בדברים, שזה בודאי דברים גדולים ונפלאים, אך עדיין אהבה זו היא בגבולות החומר והגשמיות, אך אהבה פנימית אמיתית מתבטאת בתפלה, אם אתה מתפלל על צרה של יהודי, זהו סימן לאהבת ישראל עליונה. [להוכיח כמו המשגיח, ואפי’ אפס קצהו, אין בכוחינו, אבל להתפלל מעומק הלב, אכן יש בידינו].

 

מתוך דברות קדש בחדרו, אמש מוצש”ק פרשת בא התשפ”א

 

 

אולי יעניין אותך גם:

 

 

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום
5 1 הצבעה
דירוג פוסט
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות