אפליקצית עץ חיים
ה”אהל” של אברהם אבינו לשעה ולדורות
מורי ורבותי אנחנו נדבר היום כמה מילים על הפרשה של השבוע, פרשת וירא: “וירא אליו ה’ באלני ממרא, והוא יושב פתח האהל כחום היום”.
מה זה “אלני” יש אומרים שהיה שמה עץ אלון. אפשר לומר עוד פירוש חדש, אלני בגימטריא 91 שזה כמנין “מלאך” – מלאך הברית, אברהם אבינו היה ביום שלישי למילתו, פרק צ”א בתהלים – “יושב בסתר עליון”. ומה הגימטריא המרכזית של המספר 91? שני השמות הכי נפוצים של השם יתברך: הויה, י-ה-ו-ה, זה 26; אדנות, א-ד-נ-י, זה 65. אדני ועוד הויה – כמה זה ביחד? 26 ועוד 65 – זה 91. זה אלני, כי יש פה ברית מילה – “גילוי עטרת היסוד”, כל שמות הקדש מתגלים בזמן הזה.
ידוע הרמז על “ממרא” ראשי תיבות מה שאמר לאברהם אבינו “מול מהר ראה אלהיך”, אבל צריך להבין למה אברהם חיכה עד גיל 99? הלא אברהם אבינו קיים את כל התורה עד שלא ניתנה, כך אומרת הגמרא במסכת יומא בדף כ”ח. אומרים חז”ל בסוף מסכת גרים, אברהם אבינו הוא סמל לכל הדורות לעתיד לבוא. נכון שקיים את כל התורה עד שלא ניתנה, הוא ידע הכל, כי כליותיו היו יועצות לו חכמה. אבל אמר: יבוא איזה יום, איזה גוי ירצה להתגייר, או איזה יהודי ירצה לחזור בתשובה, היצר הרע יגיד לו: “אה, אתה בן 60, 50, בן 80, כל החיים שלך עשית עבירות, די, אתה מטונף, השם שונא אותך”. יהיה לו כח טענה להשיב ליצר המייאש, אברהם אבינו רק בגיל 99 עשה ברית! על מה אתה מדבר?! זה בשביל לתת פתח לשבים.
לאהל של אברהם אבינו היו ארבעה פתחים, למה היו לו ארבעה פתחים? לפי הפשט יש לומר, כיון שהוא היה גדול הדור במצות הכנסת אורחים, לפעמים האורח בא, הוא עייף לעבור מכאן לשם, במקום להכנס פה, סגור לו, הוא צריך לעשות ימינה, כמו המעשה במסכת תענית עם נחום איש גמזו שאמר לעני: “תמתין לי כמה שניות”, ואז מת העני. אז אברהם אבינו עשה פתחים מכל הכיוונים, שאם יבוא אורח עייף, רעב, ג’וען [רעב בלשון ערבי], יכנס “על הטו’ל” [מיד]: “וולקאם, וולקאם, תכנס, לא תצטרך לעשות עיקוף”. זה פירוש אחד.
פירוש שני: אברהם אבינו היה מקבל את כל האורחים, את כל הסוגים, את כל המגזרים. “כנגד ארבעה בנים דברה תורה: חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול”. כולם! אברהם אבינו אומר להם: “בואו אחי, בואו רעי, בואו אלי! אני יש לי ארבעה פתחים, כולם אהובים, כולם ברורים, כולם ברוכים, כולם גיבורים, אני מגייר פה את כולם!”. “ויקרא שם בשם השם אל עולם” – אברהם מגייר את האנשים, ושרה מגיירת את הנשים.
אנחנו צריכים ללמוד מאברהם אבינו לקרב לבבות. היה פעם אחד התעקש הרבה עם אברהם אבינו, אברהם אבינו אומר לו: “תשלם למי שהביא את האוכל – תברך את בורא עולם”, והוא מתעשק לכפור בבורא עולם, עד שאברהם אמר לו: “יאללה, רוח!” [לך מכאן], הקדוש ברוך הוא אמר לאברהם אבינו: “זה זקן בן 80 שנה, אני מחכה לו כל השנים הללו שיחזור בתשובה, אתה ככה זרקת אותו אחרי שעה שהוא ג’ינן [שיגע] אותך?! ל”אט לי לנער” (שמואל ב, יח, ה), לאט לאט, לאט לאט”.
“סטאנא, שוואייא” [חכה רגע, סבלנות], היו פה כמה אנשים בטבריה, דיברתי אתם לחזור בתשובה. חזרו ב”ה, שומרים שבת, באים להתפלל, הרבה דברים טובים. אמרו לי: “תשמע, אנחנו בסדר. האשה שלנו היא”… יש כל מיני מילים על ה”נשים”, כל אחד והעדות שלו והמילים שלו. אחד אמר לי: “יהיה ניסים הכי גדולים בעולם, אבל הנס הכי גדול זה אם היא תחזור בתשובה” – עכשיו אשתו כל שבת קוראת את כל התהלים. אמרתי לו: “בוא בוא בוא, צ’פכה [סטירה] אני אתן לך על הראש שלך! אתה אמרת עליה כאלה דברים, תראה, היא יותר צדיקה ממך!”. [והוא אומר], “זה בזכותי, רבנו, היא רואה אותי…”. אבל מה אמרת עליה?! אין יאוש, אין יאוש משום יהודי, אין יאוש!
אורי זוהר – מי היה מאמין עליו, נחום? אתה זוכר את אורי זוהר מלפני 60 שנה? איפה הוא היה בתל אביב? איפה “אבא גנוב”, איפה הוא היה? היה גדול מחטיאי הרבים בדורנו, מה הוא נהיה אחר כך? גדול מזכי הרבים, מצדיקי הדור ומגדולי הדור! ככה אמר לי הרב קוק כשנפטר אורי זהר, הרב קוק הלך ללויה שלו, בכה שמה, אמר לי אחרי שחזר מהלויה, היה בלויה של אורי זוהר: “עליית מ”ן”, אתה יודע מה זה עליית מ”ן? “מים נוקבין”, הכוונה שנהיה אורות בעולמות העליונים מרוב ההספדים והדברים הגבוהים שדיברו עליו”. אין יאוש.
אמר לי היום ידיד שלנו, הרב הגדול רבי זאב וקסברגר שליט”א, אב בית דין של צאנז, הוא גאון גדול, בקי בכל הש”ס. אמר לי היום בבוקר: “היום בעולם אומרים שהכנסת אורחים בבית כבר נגמר. מי מכניס היום אורחים לבית? גם אם אתה מזמין מישהו, אומר לך: “מה, איזה הכשר הבשר? הרב מחפוד? לא… אנחנו אוכלים רובין. רובין? לא… אנחנו אוכלים “עיידה”. כל אחד וה”אנחנו אוכלים” שלו… העיקר אל תאכלו אחד את השני! תפסיקו לבלבל את המח. “אנחנו אוכלים חלק רבנות הראשית לישראל”, זהו, ככה אמר הרב קוק, וזה מה שאני אוכל. אני ראיתי אותו אוכל בשר של הרבנות הראשית לא פעם ולא פעמיים, אתה יותר צדיק מהרב קוק?!
בקיצור, אנשים לא רוצים לבוא להתארח, גם אם הוא עושה את ההכשר שהוא רוצה, יש כל מיני מניעות, “לא, אנחנו אוכלים צ’ולנט”, או “האוכל הספרדי לא מתאים לנו”. וגם בתוך הספרדים: טוניסאי ועיראקי ופרסי ותימני ומרוקאי… בקיצור, אף אחד לא כבר לא בא להתארח אצל השני. הכנסת אורחים היום כמעט אין, כמעט, אולי בחוץ לארץ יש, כל מיני “שלוחים”, גם זה כבר פחות.
אז אומרים: איפה היום הכנסת אורחים מתקיימת? ברכב! אתה נוסע, יש גשם, שמש, מישהו עומד בכביש, אתה עוצ ולוקח אותו טרמפ, הטרמפ הזה – זה הכנסת אורחים. אתה שם לו באוטו שירים, מזגן, נותן לו איזה סוכריה – זה הכנסת אורחים! ככה אמרו הרבה תלמידי חכמים ורבנים בדור האחרון.
אז אמר לי הרב זאב וקסברגר בשם תלמיד שלו: בבית אין היום הכנסת אורחים, אבל ברכב יש! וברכב יש ארבע דלתות – שתים מקדימה, ושתים מאחורה, זה כנגד הכנסת אורחים של אברהם אבינו.
אמרתי לו: “רבי זאב, אבל אברהם אבינו היה לו פתחים בצפון, בדרום, במזרח, במערב, היום גם ברכב אין, יש פגאז’ מאחורה אבל זה לא פתח, שמים בפגאז’ רק את השבחי”ם”…. אז זה רק שתים בצד ימין, שתים בצד שמאל, אבל זה קרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, זה הכנסת אורחים.
אתה רואה מישהו בדרך, בפרט אדם שנוסע מחוץ לעיר והוא לבד, הרי מה אומרים? “יחיד ורבים הלכה כרבים”, שם קדוש יוה”כ, שזה סופי תיבות “כי מלאכיו יצוה לך”. תעלה טרמפים, אתה תהיה “רבים”, יהיה הלכה כרבים. “זכותא דרבים נפישא”, זה כח גדול.
למה אומרים “יחיד ורבים הלכה כרבים”? בגלל שכאשר האדם בעיר יש לו הגנה, כי הוא כלול בתוך כל העיר, אז יש את זכות הציבור שמגינה על כולם. אבל כשאדם יוצא מהעיר, פורש, הוא נהיה לבד, עכשיו צריך הרבה זכויות. לכן שאדם יוצא מהעיר, מה הוא אומר אחרי תפילת הדרך? “יחיד ורבים הלכה כרבים”, הכוונה: אף על פי שאני עכשיו יחיד, אבל אני בטל לרבים, אני נשאר קשור לרבים שבתוככי העיר…
אמרתי את זה לרב קוק, הוא אמר לי: זה אמת. והוא הביא ראיה: ספק טומאה ברשות הרבים – טהור, אין “דינים” ברשות הרבים. אז אם אתה מעלה בפועל איתך מישהו טרמפ כשאתה נוסע מחוץ לעיר, זה “הלכה כרבים” בפועל, וזה דבר גדול!
אנשים לפעמים לא רוצים לעצור טרמפים, אומרים, עזוב אותי, אני צריך פרטיות. מה פרטיות? מה זה פה, שירותים? סה”כ אתה נוסע בדרך, אתה רואה איזה בן ישיבה, איזה חייל מסכן, הוא עומד, יכול לחכות חצי שעה באוטובוס, אחר כך באוטובוס הכל דרך חתחתים, לך תדע מי ישב לידו, מה יראה, מה יעשה, מה יפגום. לא חבל? קח אותו בדרך בקדושה ובטהרה ובשמירת העינים, ועל ידי השמירה הזאת הקדוש ברוך הוא ישמור אותך.
סיפר לי אחד האברכים המבוגרים בטבריה, מעשה שהיה לפני 40 שנה בערך, בשנת שמיטה: הרי אחרי שנת שמיטה יש זמן הביעור – ביעור היין, ביעור התמרים, אז היה ביעור של תמרים, הרב קוק הגיע לכולל, היה שמה ליד ציון הרמב”ם כולל, אמר להם: “חברים, אני מודיע בפניכם שאני מפקיר את התמרים”. הרמב”ם אומר לבער ממש, ויש את הר”ש שנהגו כמותו שהוא סובר שמספיק להפקיר וזה נקרא לבער. חכם בן ציון אומר לעשות כמו הרמב”ם, גם הרב קוק לאחרונה אמר לעשות כמו הרמב”ם. אבל אז הוא אמר: “אני מפקיר”. אז מישהו אמר לו: “מה זה אתה מפקיר? הרי התמרים שלך בבית! כתוב בהלכה שכשמפקירים צריך להוציא את זה מהבית”. אמר לו הרב קוק: “הבית שלי זה רשות הרבים!”, ככה אמר לו הרב קוק. מי שרוצה נכנס, מי שרוצה עושה מה שרוצה…
אמרו לי הילדים של הרב קוק: היינו באים מהישיבה, נכנסים לחדר, רוצים לישן, רואים איזה עני ישן על המיטה. “אמא, איפה אני אישן?”. אומרת לו הרבנית: “לא נורא, לא נורא, שים מזרון על הרצפה תישן”. בא מישהו מסכן ועושה מה שחפץ בבית של הרב, אתה מבין?! זה כמו הבית שלו, רשות הרבים!
זה ביתו של אברהם אבינו, ויהיה כשלחנו של אברהם אבינו עליו השלום, כל רעב ממנו יאכל וכו’, יהי רצון שבזכות ההכנסת אורחים הגדולה של הרב קוק, הכנסת אורחים רוחנית וגשמית, השם יתן לו רפואה שלמה, אבן טובה הייתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו, כל מי שהיה מסתכל בה היה מתרפא, אברהם אבינו המלאך רפאל בא אליו, יבוא המלאך רפאל כעת לרבינו הגדול, עכשיו אני מסיים את השיעור, אני נוסע על הרב קוק לבקר אותו בנס ציונה, בזכות כל מה שאנחנו מדברים שיהיה לרב קוק רפואה שלמה.
הרב קוק אמר לי: אם אשה רוצה לדעת מה לעשות כדי שבורא עולם ישמח ממנה, מה התיקון של האשה? אמר: בעיקר שמירת הלשון, ודבר נוסף – לקמץ מהפה שלה בשביל מסכנים, זה העיקר. כנראה שזה קשור לעץ הדעת, וכמו דין שבע מלאכות שאשה עושה לבעלה בכתובות דף נט, שזה קשור לאוכל, גם זה תיקונים.
והנה באים לאברהם מלאכים בדמות ערביים, אמר לנו הרב קוק: דחילא’ק, אברהם אבינו יום בשלישי למילתו, אתה מביא לו מוסטפות ומוחמדים ומנסור עבאסים?? לכאורה זה לא מתאים, למה כמו ערבים באים אליו?
אומר הרב קוק: זה שבחו של אברהם אבינו, לא רק לומר שאפילו ערבים הוא מארח, לא רק זה. אלא שהדרגה הגבוהה של אברהם אבינו בעבודת השם הביאה אותו לדרגה כזאת, שגם המלאכים לעומתו – הם כמו ערבים – ביחסיות.
אברהם אבינו עובד את השם, “ואהבת את השם אלהיך בכל לבבך”, בכל הכח, פסוק זה כנגד אברהם. הלב מזרים דם לכל הגוף, לכן אברהם בגימטריא רמ”ח, 248, אברהם כנגד רמ”ח אברים. “ויחבוש את חמורו” – הוא חובש את כל הרמ”ח, חמור זה רמ”ח איברים, הוא כל החומריות הוא חובש אותה באהבת השם, “אברהם אוהבי”.
עכשיו הסתכלתי דבר נורא, אני לא יודע אם זה כתוב בספרים, אולי זה שלי המצאה מפה, כל פעם מתחדש לי פה חידושים בבית כנסת הזה: “וַיֵּרָא אֵלָיו”, כמה זה בגימטריה? 264. “וירא אליו” – זה קבלת פני שכינה. אחרי זה באים “אורחים” – המילה אורחים זה בדיוק 265, אחד יותר! כי גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה, וגם רס”ד ורס”ה זה הסימנים של הלכות במילה ביורה דעת.
ברוך אדני לעולם, אמן ואמן.
- איזו ברכה יש לברך על מפלת נשיא איראן וחבורתו?!
- פולמוס “פינוי בינוי” והכרעותיו של מרן הגר”ד קוק שליט”א
- איך הגיב מרן הרב דב קוק שליט”א עם שמיעת הבשורה על השבת 4 חטופים?
- מוות למחבלים.. פסק הלכה מנומק מגדולי עולם איך לנהוג עם המחבלים
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום