רבינו החד”ה קוק שליט”א אמר, “כאשר אני שרוי בצום במשך כל השבוע, יש לי רצון גדול [אפשרות ומוכנות מצד כלי ההשגה] “להראות” לפני השי”ת בכותל המערבי”.
ואין אתנו יודע מה חשבונותיו והרגשיו של רבינו שליט”א, אך יתכן שסיבתו גם מחמת שלא זזה שכינה מהכותל המערבי [כנודע], והוא מקום קיבול תפלות, ובפרט ביום ששי לאחר חצות, שיש “קבלה ביד הזקנים”, שהאבות באים מחברון ונמצאים בכותל והוא כפי שהרחבנו במק”א, ובפרט לאחר סיגופי הגוף ועמלה של תורה. [ובפרשת “חיי שרה” ענין ישני חברון חוזר וניעור].
החל מר”ה תשפ”ב רבינו צם במשך כל השבוע ברציפות לילה ויום, [מלבד יום ג’ שבו עושה הפסקה קטנה], ובשבוע של פרשת חיי שרה ביום חמישי בלילה ביקש אם יוכלו לקחתו למחרת לכותל, ובמשך כל הנסיעה למד רבינו שליט”א מסכת מנחות.
מחמת קושי הכתיבה וטלטול הנסיעה יחדיו, לא יכל רבינו לא יכל רבינו לכתוב את חידושיו הנובעים ללא הרף, וביקש מידידינו ר’ נתנאל כהן הי”ו, שיקליט בכל פעם את רעיונותיו בדברי תורה כדי שלא ישתכחו, ובסיום הנסיעה נמצאו כ… 30 הקלטות קצרות של “קודים” בכל מכמני התורה מפי קדשו של רבינו שליט”א.

באמצע הנסיעה כאשר רבינו שליט”א התקשה בקושיא, הניח את הגמרא על עיניו והחל בתפלה קמיה דקוב”ה שיאיר עיניו במאור תורתו, ולשם חיזוק הקוראים מצורפת תמונה אחת מתוך תפלתו הסוערת של רבינו שליט”א בתוך הנסיעה, בתמונה זו יש חיזוק גדול בעצם הענין של “ובלכתך בדרך”, ובכללות בענין עמלה של תורה ותפלה.

בהיות רבינו שליט”א בכותל, צבאו עליו כל מי שקלטו עיניו את דמותו המאירה, ובקשו לקבל את ברכתו ולדבר עמו, אך רבינו שליט”א ביקש להתברך ולא לברך, וכשבא לפניו ילד קטן, הרכין רבינו את ראשו וביקש שהילד יברכנו ל”רפואה שלמה ותשובה שלמה”…

מכיון שרבינו שליט”א היה לערך בשעה 70 של הצום, וכבר לא יכל להחזיק מעמד, כרע על מקום עומדו, והמשיך ללמוד כשהוא על הקרקע באיזור הכותל המערבי. [וכשחזר לטבריה היה חיוור נורא וחלוש באופן מבהיל, וידידינו הרב יוסף חמד שליט”א הפציר בו לשתות ולאכול, ואמר לו רבינו שליט”א, עוד מעט עושים קידוש…].
רבים שאלוני אודות הצומות הארוכים של רבינו שליט”א, מה עניינם וכו’, ואם הוא רואה איזה גזירה קשה וכו’, ואנכי לא ידעתי, כי כשנסיתי לשאול מרבינו אודות רציפות הצומות לאחרונה, לא הניח לי לדבר מזה, ואמר לי “הכל בגלל העונות שלי”… [ועכ”פ בודאי שיש לנו להתחזק מאד בכל הענינים, כי אם רבינו שליט”א מענה עצמו כ”כ, מה נענה אנן אבתריה].
ואמרתי לרבינו שליט”א שהגאון הנורא ר’ דוב לנדא שליט”א אמר לי למסור לו שישמור על עצמו [ויאכל וישתה וכו’] כיון שכלל ישראל זקוק לו, והתבטא גם שהוא “צדיק יסוד עולם”… וביטל רבינו את הדברים, ואמר לי שדברי גוזמא הם וכו’, וכשהשמעתי את דברי הגרד”ל לרבינו בהקלטה, הטה אזנו לשמוע את דברי הגרד”ל, ומיד הסיט את הענין, ואמר שיש להתפעל מאהבת ישראל שלו איך שמברך אחרים אע”פ שאין לו שום קשר עמהם וכו’…
וסיפר לי ידידי ר’ אליהו סרור הי”ו, שכבר לפני עשרות שנים, כשהגיע הרה”ג ר’ יעקב אליסאף זצ”ל מירושלים לטבריה, הוא סיפר להם שהגאון הנורא חכם בן ציון אבא שאול זיע”א ביקשו לומר למרנא שליט”א לחדול מצומותיו, אלא שרבינו נותר בשלו… [ושאלתי ממרנא שליט”א על זה, ואמר לי שאינו זוכר דבר כזה, והוסיף, “לא מתאים להגרב”צ למנוע יהודי מצומות”…].
ושאלתי ממרנא אם היה לו קשר עם הגרב”צ זיע”א, ואמר שבצעירותו ממש הוא נסע במיוחד להתברך מהגרב”צ זיע”א [מחמת שסבל במעיים], והיתה ביניהם שיחה מיוחדת וכו’.
אמרתי לרבינו שהעיד בפני ידידי הגר”י שרבאני שליט”א שבאותו מעמד הגרב”צ קם לכבודו חרף גילו הצעיר, ולא נתן מרנא שליט”א שאדבר מענין זה וכהרגלו בענוות קדשו שאינו מסוגל שמדברים עליו. [ואמר לי הגרי”ש הנ”ל שהגרב”צ התבטא אז, “עוד יבא יום וידעו כולם למה קמתי לכבוד הצעיר הזה”…].

מה נאדר מראה כהן גדול…
ראית אברהם ושרה בתורה
לאחר הגבהת ספר תורה בשב”ק פרשת חיי שרה אמר רבינו שליט”א כי נאמר בפסוק (ישעיה נא, ב) “הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו”, ועל כן בזמן הגבהת ספר תורה בפרשת חיי שרה שאפשר לראות בכתב הספר תורה גם את “אברהם” וגם את “שרה”, נמצא שזה הזמן שאפשר לקיים זאת “הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם”, כי הכל מצוי בשורש באותיות התורה הקדושה, וממילא מי שמביט בכתב הספר תורה על אברהם ושרה, מיד נכלל הוא בהמשך הפסוק “ואברכהו וארבהו”, וזוכה לברכה.
לאחר שאמר רבינו את הדברים, חזרו שוב והגביהו את הספר תורה, וכל הציבור זכה להביט בתיבות אברהם ושרה מתוך הספר תורה, תוך כדי ששמענו את הרב מזכיר את הפסוק “הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם”.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
- איזו ברכה יש לברך על מפלת נשיא איראן וחבורתו?!
- פולמוס “פינוי בינוי” והכרעותיו של מרן הגר”ד קוק שליט”א
- איך הגיב מרן הרב דב קוק שליט”א עם שמיעת הבשורה על השבת 4 חטופים?
- מוות למחבלים.. פסק הלכה מנומק מגדולי עולם איך לנהוג עם המחבלים
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום