עובדות והנהגות וענינים נפלאים מחדרו של מרן פלא הדורות החד”ה קוק שליט”א

עובדות והנהגות  עם מרן אור העולם החד”ה קוק שליט”א

כאשר ישא האמן את היונק…

א. סיפר לי ידידי עג”מ הי”ו: בראשית ימי חזרתי בתשובה קרה לי מקרה לא טהור ביוה”כ, הגעתי לרבינו בשעה 3 לפנות בוקר כאשר כולי מצוער על אשר אירע לי, וכפי שאמרו ביומא (פח ע”א שהר”ק ביוה”כ ידאג כל השנה כולה, רבינו שמע את דברי והיה שוחק ומראה לי בתגובתו שהחשש שלי אינו אמתי, [וכידוע מ”ש בספרים שענין הסימן של ר”ק ביוה”כ אינו שייך בדורותינו הפחותים מכמה סיבות. ואכמ”ל].

בכל זאת עדיין לא הייתי רגוע, והרגשתי היתה שאינני מסוגל להמשיך את היום הקדוש ללא טבילה, וקל וחומר שלא אוכל להתפלל כדבעי אם לא אטבול קודם לכן, וביקשתי מרבינו היתר לטבול במקוה ק”א טבילות כמנין “מיכאל” שר ישראל, רבינו אמר לי, בקושי אני יכול להתיר לך לטבול רק טבילה אחת בלבד. [ע’ רמב”ם (פ”ג משביתת עשור ה”ג), וטור (סו”ס תריג), ומאירי (שלהי יומא), ושו”ע (שם סי”א), ושו”ת רב פעלים ח”ב (או”ח סי’ סא), ובס’ “שלחן גבוה” ו”שלחן הטהור” שם].

רבינו שליט”א קם ממקומו אל חדרו הקטן, ונתן לי את המגבת שלו כדי שאשתמש בה לאחר עלותי מן המקוה, אמרתי לרבינו שליט”א, “אני בוש ללכת בחוץ עם המגבת כי יבינו” וכו’, רבינו קם שוב והביא לי צרור מפתחות מסויים, ואמר לי, כעת אני אפתח לך את הדלת הצדדית הזאת שאין אף אחד באיזור בשעה כזו, ותוכל לרוץ משם אל המקוה בלא שום בושה, לך ברוגע ותהיה שמח ואני כאן מחכה לך שתחזור…

מסיים רעג”מ הי”ו: כיום, שני עשורים לאחר העובדא, אני מהרהר אחורה ואומר, מה עשיתי ביום הקדוש לאיש הקדוש, איך הפרעתיו והטרחתיו במשך עשר דקות והוא נשא אותי בסבלנות כאשר ישא האמן את היונק, וכדרכם של כל גאוני וקדושי עם ישראל בכל הדורות, בערב יוה”כ הגעתי לחדרו של רבינו שליט”א והרגשתי צורך לבקש ממנו מחילה על מה שהטרדתיו…

בבות – סדר נזיקין…

ב. אחד בא לרבינו שליט”א ואמר שבכל פעם שבא לשים על עצמו טלית קטן הוא מרגיש מחנק ורב מקובל אחד מהרצליה אמר לו שיש עליו רוח טומאה ושצריך לעשות תיקון, הנ”ל פנה אל רבינו שליט”א וסיפר לו את הדברים, ואמר רבינו שליט”א כמה פעמים, “איזה שטויות איזה שטויות”…

גבול שמת…

ג. אחד נכנס סהרורי לחדרו של רבינו ותקע את הטל’ שלו באזנו של רבינו שליט”א כדי שיכנס לפתור איזו בעיה דחופה [לפי דעתו של התוקע], רבינו שליט”א הדפו בידו ואמר לו, “מי הסכים לך לתת לי טל’ בצורה כזו, וכי שאלת את רשותי אם אני יכול לדבר”…

רבינו שליט”א בשיחה עם חתנו מהר”ן בקר שליט”א

הגיגים בסגנונו של מרן שליט”א

נהוג עלמא לברך זא”ז בנוסח “חורף טוב”

יש לומר דאין טוב אלא תורה (פ”ו דאבות מ”ג, ברכות ה ע”א), ואין אדם קונה רוב חכמתו אלא בלילה (כלשון הרמב”ם הידוע בהל’ ת”ת), ולילות החורף ארוכים (שלהי תענית), וממילא מקבלת ברכה זו תקף רוחני מלבד המשמעות הגשמית של הברכה. ויש להוסיף ד”חורף” היינו חריפותה של תורה הנקנית כנ”ל, והברכה היא שתהיה החריפות לטובה כמ”ש בהוריות (יד ע”א) על ר’ זירא חריף ומקשה, ולאפוקי ממאי דאמר רבא במציעא (צו ע”ב) ונדה (לג ע”ב) לפום חורפא שבשתא.

בעיות “אי ספיגת ברזל” ב”דם” בנשים בפרט בזמן הריון

דם הוא חלק האודם השייך באשה כמ”ש בנדה (לא ע”א), ו”ברזל” היינו רחל ולאה ושפחותיהן כנודע, והיינו שהסט”א מעכב את ספיגת קדושת האמאות בתולדותיהן ומבקש שלא יהיה כיוצא בהן, ודין גרמא דבעיה זו צצה ועולה בפרט בעתות הריון. ודו”ק. [וידוע דאשה נקראת “נעל”, ואולי נקשר זה במנעל ברזל של ברזל ונחשת מנעליך וכו’].

מסכת “חולין” אחרי “זבחים מנחות”

משמע דזבחים ומנחות כנגד שבת שבה עיקר קדושה טפי מכל הימים, [ומנחות רמז לשבת מנוחה], וחולין בחי’ מוצ”ש שהוא ראש לימות החול, ובמוצ”ש הבדלה הרומזת למצות “והבדלתם” (ויקרא כ, כה) המתבררת במסכת חולין. [כידוע מסה”מ להרמב”ם דס”ל דעצם ידיעה ההבדלים בין טמא לטהור הוו מ”ע מה”ת].

שלחן וסטנדר

מאז ומעולם הספרדים לומדים על שלחן ישר, והאשכנזים על סטנדר שיש בו הטיה, וכן במזוזה וכן בס”ת כידוע, כי סגנון לימוד הספרדים ישר, והאשכנזים עסקו יותר בהטיית הדברים ופלפולן באופן שמראים פנים לכל צד, אלו ואלו דברי אלהים חיים.

ויאמינו בה’ ובמשה עבדו

ר”ת פסוק זה עולה בגי’ פ”ד, כי שם שיא התיקון של כור הברזל וכו’, והאמונה היא עיקר הכל בתיקונא.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום