אפליקצית עץ חיים
מרן הרב דב קוק שליט”א
לא כל אדם שייך במצות השכרות בפורים!!
אחד מבני קהלת קדש “מאורות יהושע” נפל כמה פעמים בתאוות השתיה והיה ממלא כריסו במשקאות חריפים כמעט מידי יום ביומו, ושלום בית נתערער בגין כך.
מזה כשנה קיבל על עצמו להתנתק לגמרי מכל מיני שתיית אלכוהול, וב”ה חזר השלום לשרור בביתו.
לקראת ימי הפורים הביע את משאלתו לשתות “רק בפורים” יין מלכות רב כיד המלך, ואשתו מציבה תנאי להמשך החיים המשותפים בזה שימשיך את מניעתו מן השתיה גם בפורים, כי חוששת מאד שהתחדשות השתיה תחזיר לו את הרצון העמוק לשתות, והגוף יחדש את ווסת השתיה הכללי וכו’.
סיכמו הזוג ביניהם כדרך בני התורה שיעלו את השאלה לפני שלחנו של מרן הגאון רבי דב הכהן קוק שליט”א, ואת אשר יאמר הם מקבלים בלב שלם.
אמש הצגתי את השאלה בפני רבינו שליט”א וכה השיב:
לגביו של השואל הזה, בנסיבות שלו… הוא לא שייך במצוה הזו, ברור שזה יזיק לו… ולכן לא ישתה כלל בפורים…
וגם בחורי ישיבה שמחמת השתיה הם מקלקלים את ווסת גופם ומגיעים למאמץ של צער הגוף והקאות וכו’, לא ישתו!! ויש בזה איסור חובל בעצמו, ובפרט אם מגיעים להרמת יד וכו’, שבודאי אין זה רצון ה’ ולא על זה דברו חכמים כשאמרו “לבסומי בפוריא”… עכ”ד רבינו שליט”א.
הדברים עתיקים, וכתובים בספרי הפוסקים, ולא באנו אלא לעורר חיזוקים, בדברי תורה הנעימים והמתוקים, וברוך אשר יקים, תן לחכם ויחכם עוד להבין מזה כמה וכמה הוראות נכונות בסוגיית השכרות, אשר רבים לצערינו מגיעים אליה מחמת תאוות ורצונות שונים, ולא מחמת שמחת עבודת היוצר, ושם דרך אראנו בישע אלהים, וה’ לא ימנע טוב להולכים בתמים אכי”ר
בברכת שבתא טבא
יקותיאל דטבריה
נ”ב: בשנה שעברה, שבת פרשת תצווה – זכור תשפ”ה, היה מו”ר הרב דב קוק שליט”א בייסורים וכאבים חזקים לאחר הניתוח שעבר באגן. בשעת קריאת התורה ישב הרב על מיטתו בחדר הסמוך, ודלת החדר פתוחה, וכך שמע את הקריאה ואת פרשת זכור.
לאחר הקריאה אמר הרב שליט”א:
הגדר של בית ראשון – לוחות ראשונות, בחינת ראיה.
הגדר של בית שני – לוחות שניות, בחינת שמיעה.
וכבר אמרו חז”ל (ערובין נד):
“אלמלי נשתברו לוחות ראשונות – לא נשתכחה תורה מישראל”.
בית ראשון הוא בחינת ראיה – מציאות שאין בה שכחה. לוחות ראשונות היו בראיה, בדבקות של “וכל העם רואים את הקולות”. כשיש ראיה – אין שכחה.
בית שני הוא בחינת שמיעה – קבלה, הפנמה, עמל. שמיעה שייכת למקום שבו יכולה להיות חלות של שכחה.
נס פורים הוא המעבר שבין בית ראשון לבית שני, בין לוחות ראשונות ללוחות שניות. ובדיוק בנקודה הזאת עומדת קריאת פרשת זכור, שבה אנו אומרים “לא תשכח” – שלא תחול עליך חלות השכחה בתורה.
לאחר הדברים אמר הרב שליט”א:
חבל שלא אמרתי זאת קודם הקריאה. כי כשמכוונים כך – אפשר לזכור כל תוס’ שלומדים. ולא רק לזכור תוס’, אלא לזכור את הר סיני.
וסיפר הרב שליט”א שפעם אחת אמר המגיד ממעזריטש לתלמידיו בלשון זו:
אתם מרגישים שמה שאני אומר – זה מסיני? שאתם איתי בהר סיני?
כל התלמידים השיבו שמרגישים כך. אולם תלמיד אחד אמר: אני שומע את דברי הרב, אבל איני מרגיש כך. ולימים התגלה שלבו לא היה שלם.
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום