אפליקצית עץ חיים
מרן הגר”ד קוק שליט”א
הוציאוה ותשרף – נרות חנוכה…
לאחרונה הבאנו כאן את החידוש הנודע של הרה”ק רא”ד מאווריטש זיע”א בעל “בת עין” על הפס’ “ויהי כמשלש חדשים ויוגד ליהודה לאמר” וכו’, שביאר זאת על ימי החנוכה שהם ג’ חדשים מראש השנה וכו’. ע”ש דברים מופלאים באהבת ישראל וקדושתן.
ובס’ “נאות דשא” הובא מה”אבני נזר” זיע”א לרמוז בפס’ “הוציאוה ותשרף” שהוא מיתוק הדין, ורמוז בו דין נר חנוכה שמוציאין אותו החוצה לפרסומי ניסא.
גם ידוע מה שהביאו הראשו’ סמך לברכות הדלקת נר חנוכה מן התורה מהכתוב (במדבר כא, ח) “וַיֹּ֨אמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף [להדליק נ”ח] וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס [שעשה נסים] וְהָיָה֙ כָּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי [שהחיינו]”.
וידידינו ר’ אהרן גיאת שליט”א אמר לי שמרן הגר”ד קוק שליט”א העיר בזה, שלכאו’ צ”ב אמאי ענין “הדלקת” נר חנוכה נרמז במילים “הוציאוה ותשרף“, וכן במילים “עשה לך שרף“, הלא את הנרות “מדליקים” ולא “שורפים”…
וביאר רבינו שליט”א ע”פ עובדא שסיפר הגאון הרי”מ חרל”פ [ראה “שיחות הראי”ה” לרמ”צ נריה (עמ’ שנא), ו“שבחי הראי”ה” עמ’ 116] וכדלהלן:
בחורף תרע”ד כאשר הצטרפתי לנסיעתו של הראי”ה קוק זיע”א אל הגליל, התעוררתי באמצע הלילה וראיתי את הרב נישא בסערת רוח הלוך ושוב לאורך החדר, נחרדתי והתרוממתי…
והנה ניגש אלי הרב ואחז בידי, ידיו היו קרות כקרח, ופניו בערו וזהרו כלפידים, ומפיו פרצו דבר להבה…
רבי יעקב משה…
אני נשרף מאהבת השם…
ונוסח זה להשרף מאהבת ויראת ה’ – היה שגור בפי כמה וכמה צדיקים כנודע, [ראה “דמויות הוד” ח”ב (עמ’ רח), ובס’ “יהי אור” (עמ’ עח) על מהר”א מקרלין, ובס’ “הנאדר מקדושים” (עמ’ צו) על בנו הרביעי של ר”י מרוז’ין ר’ נחום משטעפינשט זיע”א, וב”שפע חיים” – רעוא דרעוין ח”ג (מאמר יג, עמ’ קכא). ועוד.
והכי מטו משמיה דהרה”ק מקוברין זיע”א שאמר, וכי חידוש הוא שאברהם לא נשרף בכבשן האש, החידוש הגדול הוא איך לא נשרף מאהבת ה’ שבערה בקרבו [נתיבות שלום מסלונים עמ’ קיט אות ב].
ואמר רבינו שליט”א, שבזה יש לבאר את רמז הפסוק “הוציאוה ותשרף” שהביא רבינו ה”אבני נזר” זיע”א, ללמדנו כי בעת שהאדם מוציא את נרות החנוכה ומדליקם לפרסומי ניסא, הרי שהוא אמור להגיע להרגש שהוא נשרף באהבת ה’.
לאחרונה כשאמרתי את הדברים שוב לפני מרן שליט”א לקראת ימי החנוכה הבאים עלינו לטובה, כה התבטא: “מה אתה אומר… זה הרי מבהיל הדברים האלה… איזה פחד זה… כמה זה מחייב אותנו… היכן אני… היכן אני”…
נ”ב. במסכת מידות (פ”ב מ”ג) “לפנים ממנו סורג גבוה עשרה טפחים, ושלש עשרה פרצות היו שם שפרצום מלכי יון חזרו וגדרום וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחויות”. והני י”ג הם מנין “אהבה”, של אהבת השי”ת לעמו ישראל ואהבת הנס, והיונים בקשו לקלקל את האהבה הקדושה שבאה מי”ג מידות הרחמים. וידוע מה”בני יששכר” (מאמרי חנוכה מאמר ד אות כט) ד”מתתיהו בן יוחנן” יש בו י”ג אותיות כנגד הנ”ל. וע”ע בשו”ת שיח יצחק וייס (או”ח סי’ שנ).
וחיבור פורים לחנוכה [כידוע ברמז טמנו רשעים פ”ח לי, וברמב”ם הם מחוברים ממש] ע”י שתיית יין כיוצא מר”ת אהב”ה – הביאני אל בית היין, ומסיים ודגלו עלי אהבה, ושם נאמר “הדור קבלוה מאהבה” כנודע, וי”ג אדר זמן קהלה לכל שהוא תוצאת אהבה הניכרת בעם ישראל, [ועוד יש להרחיב הרבה בענין י”ג השייך בחנוכה ובפורים, תן לחכם ויחכם עוד]. ובין חנוכה לפורים “תיקון שובבי”ם” של אהבה נפולה.
וכתב הרב “בת עין” (דרושי חנוכה) בענין מצות הדלקת נר חנוכה באופן של חיבור יום ולילה וז”ל, “בחינת חנוכה הוא רזא דהשתחויה, כמו שאמר המגיד זללה”ה על פסוק ואני והנער נלכה עד כה, שהוא מרמז על חנוכה שהוא כ”ה כסליו, ואח”כ ונשתחוה כו’, שהוא בחינת השתחואה, כמ”ש במשנה שנתקנו י”ג השתחויות נגד י”ג פרצות שעשה מלכות הרשעה, ולכך מצוה להניחו בתוך עשרה, כדי לכרוע שהוא רזא דהשתחויה. וענין רזא דהשתחויה הוא עד”ז להשפיל את עצמו שהוא בחינת ענוה ושפלות ומחמת זה הוא ממשיך השראת השכינה ושפע ברכה וחיים בזה העולם.
מצ”ב שירת “וכל החיים יודוך סלה” מפ”ק של מרן שליט”א בימים האחרונים.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום