אפליקצית עץ חיים
שהחיינו על משקפיים, מכשיר שמיעה, שינים תותבות, נתינת או קבלת גט, ועוד….
שאלה: קניתי משקפיים חדשות יקרות וחשובות מאד, וברצוני לברך שהחיינו, ואמרו לי שיש סברא שלא לברך שהחיינו על משקפיים, ברצוני לברר מהי ההלכה בענין זה ודומיו.
תשובה בקיצור: כל דבר שהאדם שמח בקנייתו מברך עליו שהחיינו, ואפילו אם רוב האנשים לא שמחים באותו דבר, כיון שהאדם שמח, לא ימנע מלברך שהחיינו על שמחתו, ויש בזה שבח ויקר לכבוד ה’ יתברך, ועל כן גם אדם הזקוק למשקפיים או שינים תותבות וכיו”ב, כיון שעכשיו יש לו הנאה ושמחה, מברך שהחיינו. אבל על קבלת או נתינת גט, נראה יותר דלא מברכים שהחיינו.
נימוקים ומקורות:
א. הנה דין ברכת שהחיינו הוא בכל כלי חדש או בגד שהאדם שמח בו, וכבר כתבנו במקום אחר, שבזמנינו שיש חשיבות לנעליים, אזי יש לברך שהחיינו גם על נעליים חדשות אם שמח בהם, וכדמוכח בדברי התוס’ בברכות (נט ע”ב) ובלשון השו”ע (סי’ רכג ס”ו). וכך הורה מרן הגר”ד קוק שליט”א. וכעת אין להרחיב בזה.
ביאור צדדי הספק
ב. ובענין משקפיים יש לשאול, שהרי הצורך במשקפיים הוא מחמת לקות הראיה, וכל אדם מצד רצונו האישי היה מעדיף שלא להזדקק למשקפיים, רק שבעל כרחו מפני בעיית הראיה הוא קונה אותם, ואם כן אולי יש לומר שעל דבר כזה לא מברכים שהחיינו. וזה ברור לכאורה שחרש הקונה מכשיר שמיעה לא מברך שהחיינו, וגם אם יצפה את המכשיר בזהב טהור, הרי בודאי היה מעדיף להיות בריא ולשמוע ככל האדם, ובעל כרחו שלא בטובתו הוא קונה מכשיר כדי שיוכל לשמוע יותר טוב. ואם כן הוא הדין לכאורה במשקפיים.
דברי גאון עזינו הגר”ד קוק שליט”א
ג. וגאון עזינו הגר”ד קוק שליט”א אמר לי, שענין זה תלוי לכאורה במחלוקת רש”י ותוס’ בגדר “מלאכה שאינה צריכה לגופה”, דרש”י בשבת (צג ע”ב) ביאר שברצונו היה מעדיף שלא תעשה המלאכה, אבל התוס’ לא ניחא להו בפירוש זה, דסוף סוף השתא ניחא ליה בעל כרחו, שהרי יודע עכשיו שלא יגיע לרצונו בלא המלאכה, ולכן פירשו התוס’ שאדם העושה מלאכה ואין תכליתו כמו תכליתה במשכן, זהו גדר מלאכה שאינה צריכה לגופה. הרי לפנינו שנחלקו רש”י ותוס’ אם מתחשבים ברצון המקיף של האדם מה היה רוצה אילו היה הדבר בידו, או דאזלינן בתר השתא ובאשר הוא שם, ואם עכשיו זהו רצונו, אזי המצב העכשווי הוא הקובע. ולפי”ז יש לומר דלדברי התוס’ יש לברך שהחיינו, ולדברי רש”י יש מקום לומר דלא יברך. [כיון שיש לצדד דגדרי מלאכות שבת לחוד, והלכות ברכות השבח לחוד. ודו”ק].
ד. ולפי זה יש לומר דגם הקונה מכשיר שמיעה, לפי יסוד התוספות הנ”ל, כיון שעכשיו הוא רוצה וזקוק לזה מאד, וכל חיותו תלויה בזה, כמו שאמרו חז”ל “חרשו נותן לו דמי כולו”, שבאמת יוכל לברך שהחיינו. וכן יש לומר גם על הקונה שינים תותבות, שאמנם כל אדם היה מעדיף שיניים טבעיות וכו’, אבל עתה שאין לו והוא זקוק בדחיפות לשינים תותבות, וכל אכילתו תלויה בזה, ויש לו תועלת ושמחה מזה הרבה יותר מבגד, נראה שבאמת יוכל לברך שהחיינו. וכן פסק הגאון ר’ משה שטערן זצ”ל בשו”ת באר משה (ח”ה סי’ סז). ואמנם הראיה שהביא שם מירושת אביו יש להשיב עליה. ודו”ק. וכן העלה ידידינו הרה”ג רי”פ פיינהנדלר זצ”ל בשו”ת אבני ישפה (ח”ה סו”ס מא), שאם זקוק אדם לכסא גלגלים ושמח מאד בקנייתו, הגם שהיה מעדיף להלך על רגליו בבריאות, כעת שהוא זקוק לזה, מברך שהחיינו. וה”ה במשקפיים. עכ”ד.
והגאון הנאמ”ן מהר”ר מאיר מאזוז שליט”א כתב בשו”ת “מקור נאמן” (סי’ שכה) שאין לברך שהחיינו על משקפיים, כיון שזה ענין רפואי והאדם היה מעדיף שלא יצטרך לו כלל. וכ”כ ידידינו הגאון מהר”מ גרוס שליט”א בס’ “אור לארבעה עשר” (עמ’ סג). וכ”כ בשו”ת מעשה נסים הכהן (ח”א סי’ קיט). ובשו”ת מבית ישראל (ח”ב סי’ סא). ועוד מחכמי הזמן ה’ עליהם יחיו. אבל לענין מעשה, אין מזניחין כלל את הבא לברך מחמת שמחה מהדברים הנ”ל, וכאשר העלו הרבנים באר משה ואבני ישפה, ועוד. וראיה לדבריהם ממה שתקנו ברכת הטוב והמטיב על הרוגי ביתר שנתנו לקבורה, והרי בודאי כולם היו מעדיפים שיקברו לכתחילה באופן רגיל וכו’.
שהחיינו על ראיית אדם חולה
ה. ועובדא הוה שבא מאן דהוא לראות את פניו של מורינו הגר”ד קוק שליט”א, בתקופה שהיה חולה מאד בקורונה, ואותו אדם ביקש לברך שהחיינו על ראיית פניו הטהורות של מרן שליט”א, והרב אמר שהוא מסופק כי אמנם לא ראהו ל’ יום, אבל עתה שהוא רואה אותו במצב של שבר וחולי כל כך קשה ושרוי בצער נורא על ביטול תורה מחמת החולשה הגדולה שאופפת אותו, ואולי בכזה מצב לא שייך לברך עליו שהחיינו.
שהחיינו על נתינת גט
ו. ושאלוני אודות אדם אחד, שציפה הרבה זמן לתת גט, ואשתו עשתה לו צרות גדולות והיה עכ”ב, וביום שנתן את הגט שמח שמחה גדולה, ושאל אם יכול לברך ביום נתינת הגט שהחיינו, ולכאורה לאור הנ”ל יש מקום לומר דיברך. וכן ראיתי לגאון אחד שהורה כן לדינא. ויתירה מזו מצינו בס’ נזירות שמשון (סי’ רכג) שכתב לברך שהחיינו ביום שמתה אשתו רעה. אכן לפי סברת האומרים שלא לברך על משקפיים וכיו”ב, בודאי שגם כאן כל אדם היה מעדיף לחיות בשלום עם אשתו, ולא להגיע למצב של “מזבח מוריד עליו דמעות”, ולדבריהם ודאי שלא יברך, אכן גם לדידן, יש לומר דהסרת הנזק כמו להסיר ממנו אשה רעה, אין בו גדר קנין, ובזה יש לומר דלכו”ע לא שייך לברך, כעין היסוד שכתבו התוס’ בחולין (קה ע”ב) בטעם שלא מברכים על מים אחרונים. ודו”ק. וכן העלה לדינא בס’ “הכי איתמר” (סי’ ב אות לד) מטעמא אחרינא. ע”ש.
בברכת התורה
יקותיאל אוהב ציון
אולי יעניין אותך גם:
- האם מברכים “המפיל” בשם ומלכות לאחר חצות לילה?
- האם יש בעיה לאשה להוציא רשיון
- האם יש ללכת לרופאים בתקופת ההריון
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום