אפליקצית עץ חיים
תקיעה בחצוצרות בזמן הזה בעת מלחמה
לכבוד ידידי וכו’ שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
בלימוד ליל שבועות כאשר קראתי את התיקון של ליל חג השבועות כפי סדר המצוות הכתובות על פי דעת הרמב”ם זיע”א, תפס אותי ענין אחד והוא מה שכתב במצוה שפ”ג, וז”ל: מצות תקיעת חצוצרות במקדש ובמלחמה. עכ”ל.
מקור הענין בפרשת בהעלותך (י, ט) “וְכִֽי־תָבֹ֨אוּ מִלְחָמָ֜ה בְּאַרְצְכֶ֗ם עַל־הַצַּר֙ הַצֹּרֵ֣ר אֶתְכֶ֔ם וַהֲרֵעֹתֶ֖ם בַּחֲצֹצְרֹ֑ת וְנִזְכַּרְתֶּ֗ם לִפְנֵי֙ ה’ אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְנוֹשַׁעְתֶּ֖ם מֵאֹיְבֵיכֶֽם”
ושאלתי האם היום בעת המלחמה מלחמת “חרבות ברזל” שנת ה’תשפ”ד כאשר עם ישראל בצרה גדולה מדרום ומצפון נלחמים בנו אויבינו ונופלים חיילים רבים רח”ל, האם יש ענין לתקוע בחצוצרות בזמננו. ואם כן אשמח לפרטי המצוה בקיצור.
בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא
מח”ס מריח ניחוח, עפולה ת”ו
אהובינו ריחמ”א שליט”א, הנני שב בתשובה מאהבה בקצרה:
א. ידוע הפולמוס הגדול שיש בענין מצוה זו, אם היא רק בזמן המקדש [חינוך מצוה שפד], או בכל זמן, [הרמב”ם ריש הלכות תעניות, ובסה”מ שלו (מצוה נט), וראה רמב”ן על התורה בפ’ בהעלותך, וכן סתמות רוב הראשו’], ואם רק בא”י, [כדכתיב “וכי תבאו מלחמה בארצכם”. וכ”כ ב”נתיב חיים” על המג”א שם וכ”כ הפמ”ג שם, והו”ד במשנ”ב (ר”ס תקעו), וראה רמב”ן (תענית יד ע”א). ודו”ק], או בכל מקום בעולם. [וע’ פמ”ג שם שצידד, דכאשר א”י תחת שלטון הגויים, ג”כ לא חשיב “בארצכם”].
ב. גם דנו רבים אם המצוה ב”חצוצרות” דוקא, [דעת הרמב”ם (פ”א מתעניות ה”ד) וסיעתו], או גם בשופר, או בשופר דוקא, [ראה דרשת הרמב”ן לר”ה, ובבעל המאור ר”ה (ו ע”א ברי”ף), וראה שבת לו ע”א], ויש שנמנעו ולא תוקעים כלל לא בחצוצרה ולא בשופר כמ”ש הריטב”א (תענית יב ע”ב), וביארו דבריו, כיון שלא ידוע לנו איך בדיוק נעשתה חצוצרה של תורה. [ראה מהר”ם שיק על המצות (מצוה שפה). ואגרו”מ או”ח (ח”א סי’ קסט, וח”ב סי’ יג). ועוד].
ג. והמג”א (ר”ס תקעו) תמה למה לא נוהגים בפועל לעשות מצוה זו. וע”ש בדבריו ובמש”כ המשנ”ב שם. וה”שבילי דוד” העיד שבא”י עושין כן. והרה”ג ר’ חיים שרגא פייבל פראנק כתב בשנת תש”ל, שלרגל המצב החמור כאשר העם היושב בציון נמצא בסכנת מלחמה עם אדום וישמעאל שנועדו יחדיו במזימת רשע להכחידנו מגוי, החליט ביה”ד דירושלים ת”ו מיסודם של הגאונים מרן הגר”ש סלנט והגרצ”פ פראנק זצ”ל לחדש המצות עשה לתקוע בחצוצרות כדעת הרמב”ם ז”ל ברוב עם לפני הכותל המערבי שריד מקדשינו אשר לא זזה שכינה משם, וביום ב’ תענית שני בתרא י”ב אייר תש”ל בשעת תפלה ותחנונים תקעו כהנים בחצוצרות כסף מקש.
ד. ובשעתו עורר הדבר פולמוס גדול ורבים וטובים כתבו שאל לנו לחדש מצוה שלא קיימוה אבותינו ורבותינו הגדולים, ואף על תקיעה בשופרות כאן בארץ ישראל מצאנו להחיד”א בספרו מחזיק ברכה שם שהעיר על מה שלא נהגו כן. והאחרונים נשאו ונתנו הרבה בדבר זה וכתבו כמה וכמה טעמים על מה שלא נתקבל דבר זה אף בארץ ישראל וראה מור וקציעה וערוך השולחן שם, וע”ש בס’ מהר”ם שיק על המצוות, ובשו”ת יהודה יעלה אסאד (סי’ קפג), וראה עוד “עמק הנצי”ב” ו”אמבוהא דספרי” (פ’ בהעלותך). ושו”ת ציץ אליעזר חי”א (סי’ טז), ושו”ת להורות נתן ח”ו (סי’ לו), ומשנה הלכות ח”ח (סי’ קצח). ובס’ קובץ תשובות ממרן הגרי”ש אלישיב זיע”א ח”ב (סיי’ לג). ועוד.
ה. להלן מה שהשיבני מרן שליט”א בשאלה זו: אכן יש מצוה של תורה – ולא רק “ענין” לקיים תקיעה זו, [כמבאר להלכה ולמעשה ברמב”ם ובשו”ע או”ח ר”ס תקו], וכן עשו בירושלים לאחרונה בעקבות המלחמה הידועה, ובאמת שלא מספיק בירושלים, ויש לעשות כן בכל מקום ומקום שמתקצבים יחד כלל הציבור, [וראה “עמק ברכה” עניני תעניות סי’ ה], רק שעכשיו לא ברור אם זה גדר מלחמה כולי האי, והכל לפי הענין, וכששומעים קול מלחמה יש לקיים מצוה זו.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אולי יעניין אותך גם :
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום