אפליקצית עץ חיים
“שמיכה”
מקצת מפשטיה וסודותיה
פעם כשהייתי שומר על מורינו הגר”ד קוק שליט”א בימי חוליו, באתי לכסותו בשמיכה, כשהיה מוטל על המיטה בחולשה נוראה וכאבים עזים, ואז שאל אותי מאיפה המקור למילה “שמיכה”, ולא ידעתי להשיבו. מיד הפטיר הרב את הפסוק בשופטים (ד, יח) “ותצא יעל לקראת סיסרא ותאמר אליו סורה אדוני סורה אלי אל תירא ויסר אליה האהלה ותכסהו בשמיכה”, וכאן הוא המקור היחיד לשמיכה.
וכבר אמר ריש לקיש במדרש ויקרא רבה (פרשה כג פיסקא י), חזרנו על כל המקרא, ולא מצאנו כלי ששמו שמיכה, ומהו שמיכה, שמי כה, שמי מעיד עליה [על יעל] שלא נגע בה אותו רשע [סיסרא]. ונקשר בכ”ה אותיות שבפסוק ראשון דק”ש, שהוא קבלת עול מלכות שמים, ו”כה” היינו מידת מלכות. והרבה הרחיבו בזה בספרי המקובלים והדרושים.
וכבר הרחיבו בזה המפרשים, שדברי ריש לקיש צ”ב טובא, הלא כתיב בסיסרא “כרע שכב” וכו’, ואמרי’ בהוריות י ע”ב אמר רנב”י גדולה עבירה לשמה וכו’, שבע בעילות בעל אותו רשע באותה שעה, ופרש”י שנתכוונה לשם מצוה כדי להתיש כחו וכו’. ע”ש. והרחיבו הראשו’ בענין דלא היתה יעל קרקע עולם, שהרי היא שידלתו. וראה באר שבע הוריות שם.
והגאון חיד”א זיע”א במדבר קדמות (מע’ י אות נב) ובס’ מראית העין שם, ובס’ אהבת דוד (דרוש ח לכלה) כתב משם מהר”י דוד בס’ צמח דוד (דקנ”ט ע”ב) בשם האר”י, דשידה נזדמנה לסיסרא בדמות יעל, וכמ”ש בזהר (ח”ג דף ער) לענין אסתר. וראה מה שכתב לחדש בזה הגה”ק ר’ עמנואל חי ריקי באדרת אליהו (יבמות קג ע”א). ואין הזמ”ג כעת להרחיב בזה.
ורוב פעמים אם עולה הגר”ד קוק שליט”א לישון על מיטה, הוא אינו מתכסה בשמיכה, ולפעמים דוחה את השמיכה ואומר כי היא לא מועיל לשינה כלל, וזה יותר פינוק והרגשה פסיכולוגית להרגיש את ההנאה במצב השינה… וכבר סיפרתי במקום אחר שהגרד”ק שליט”א אמר לי שאינו מסוגל לישן יותר מחצי שעה ברציפות על מיטה, כיון שנזכר ביום המיתה, ותנוחת השכיבה מזכירה לו את שכיבת האדם בקבר, ושעת מסירת דין וחשבון על כל נעלם. והדברים נוראים.
ובאמת כאשר יתבונן האדם יראה שמצב זה רגיל אצל ההמון, שלא מקפידים על שינה עם שמיכה בחיי היום יום אלא אם כן קר במיוחד וכיו”ב, אבל בחולה לא מצוי שיהיה על מטתו בלא שמיכה, ואפי’ אם הוא ניעור על מטתו מקפיד להיות עם שמיכה, וגם אם קם לשבת במקום אחר, הרבה פעמים לוקח השמיכה עמו, והלא דבר הוא.
וחשבתי לומר כי שמיכה בתוספת אות י’, עולה בגימטריא “שכינה”, וידוע מאמר חז”ל (שבת יב ע”ב) ששכינה למעלה מראשותיו של חולה, ולכן השמיכה מצויה אצל החולה, וענין אות י’ הנוספת, כנגד שכינתא שמושרשת באות י’ דהוי”ה, וי’ אחרונה דאדנות, מראש מקדם נסוכה סוף מעשה במחשבה תחילה. ודו”ק.
והרמ”ד וואלי באור זרוע (שופטים ד) כתב, ד”שמיכה” גימטריא “שעה”, להורות שמה שעשתה יעל הוראת שעה היתה משום הצלת עם ישראל. ויש בזה עוד רמזים וסודות, צא ובדוק בספרי הקודש ותרו”צ.
בברכה
יקותיאל אברהם אוהב ציון
אולי יעניין אותך גם:
- מי ראוי להוכיח, ואיך מוכיחים
- הברכה של הגר”ד קוק שליט”א לבר מצוה
- הוכחות והסברים ברורים על “קיום הנשמה באדם”
פלא