שו"ת והלכה

מתי צריך לדחות ברית מילה ז’ ימים לאחר שהבריא הילד

מתי צריך לדחות ברית מילה ז’ ימים לאחר שהבריא הילד

 

שאלה: תינוק שבשעת הלידה [כאשר נפתח הסתום] בלע מים, וחדרו המים לריאות, ומחמת מצוקת נשימתו, הוזקק לעזרה נשימתית במשך כ”ד שעות, האם לעשות המילה בשמיני, או להמתין ז”י מעת לעת כדין תינוק שעבר חולי בכל הגוף.

 

תשובה:

א. מחמת חשיבות הענין וחמירא סכנתא מאיסורא, העברתי השאלה לפני מי שגדול רבינו הגר”ד קוק שליט”א, והשיב, דכיון שהחולי בנשימה לא התעורר מגופו, אלא מחמת דבר חיצוני, הרי שאין לזה גדר חולה שדברו עליו חכמים (שבת קלז ע”א, ויבמות עא ע”ב) למנות ז”י מעת לעת מזמן שהבריא. [ועמש”כ בגדרי ענין זה בשו”ת יעלת חן ח”א (חיו”ד סי’ כה, כו). ע”ש].

 

ב. וזה כלל גדול בעניני חולי, שאפי’ אם היה מצב הנשימה לא בטוב, שזה ענין המשפיע על כל הגוף, מ”מ כיון שהיה הדבר חיצוני, סימנא מילתא היא שלא זהו חולי כל הגוף שעליו אמרו להמתין ז”י.

 

כי כונת חז”ל בחולה שבכל הגוף להמתין, היינו דאף שלמראית העין הוא בריא, מ”מ החולי שבכל הגוף כגון שיש לתינוק דלקת שגרמה חום וכיו”ב, הרי זה עושה זעזוע בגוף והוא במצב רעוע כעת, שלכן שיערו חז”ל שאם יעשו לו ברית ויצא דם מגופו, איכא חשש דספק נפשות בכה”ג, וכבר ידוע דחיישי’ למיעוטא בפקו”נ.

 

ג. אבל בנ”ד דהולד היה בריא ושלם, רק שענין חיצוני הוא שגרם החולי, אין בזה גדר גוף רעוע וכו’ הנ”ל, וזה ברור שבזמן שנעזר בהנשמה בפועל אין למולו, אך היכא דכבר אינו צריך לה, הרי הוא כבריא מעיקרא.

 

ולכן הורה הגרד”ק לעשות המילה בזמנה ביום השמיני ללא חשש, והוא היה המוהל צדיק גוז’ר [היום בבוקר י”ט שבט התשפ”א]. ולאחר חיפוש ראיתי שכיסוד דברי רבינו כ”כ הגרא”י וולדנברג זצוק”ל בתשו’ ציץ אליעזר (חי”ג סו”ס פב). ע”ש היטב.

 

ד. ומלבד המקרה הנ”ל של בליעת מי שפיר, יש מקרים שהתינוק בולע מים של צואה שהם מזוהמים, ומפני חשש זיהום מטפלים בו בטיפול אנטיביוטי [בלי שום קשר למצב הנשימה], וגם בזה נהגו להורות להמתין ז”י מזמן סיום הטיפול, ושאלתי מרבינו הגדול שליט”א לחוות דעתו בזה, ואמר לי שגם בזה יש לומר כהסברא הנ”ל דכיון שנולד בריא, ודבר חיצוני אירע בו, ע”כ אי”צ להמתין ז”י.

 

ה. וסיפר לי חדב”נ הגאון ר’ נחום בקר שליט”א, מעשה היה לפני כשנתיים שנולד תינוק והיה חשש לחיידק בגופו, והתקשה בנשימה, ובמשך ה’ ימים מהלידה קיבל סיוע נשימתי תוך כדי טיפול אנטיביוטי למניעת דלקות, ומצאו בבדיקות דם איזה דלקת, והרופאים אמרו שמבחינתם הוא כשיר לברית ביום השמיני, ונסתפקו ההורים אם צריך להמתין ז”י.

 

ואמר רבינו לאחר חקירה עם הרופאים, דכיון שהיה יכול לנשום בכחות עצמו והסיוע שקיבל הוא לרווחא דמילתא, וגם אם לא היה מקבל אנטיביוטיקה לא היה מתעורר בגופו חום, אם כן ניכר מכתלי הדברים דהיתה כאן בעיה מגורם חיצוני וכנ”ל, והיינו נוכחים בבריתו של הילד ביום השמיני. ואין שטן ואין פגע רע. וכיו”ב כ’ מהר”ם קליין זצוק”ל בשו”ת משנה הלכות (חי”ב סי’ קסט). ע”ש. ודלא כמו שנסתפק הרב פרופ’ אברהם שטיינברג שליט”א בס’ אנצקלופדיה הלכתית רפואית (ח”ד עמ’ 651 בהערה).

 

ו. וביסוד הנ”ל של בעיה חיצונית בילוד, נחלקו רבותינו בילד שמחמת התייבשות עקב מיעוט נוזלים וכיו”ב עלה לו החום, האם כשהבריא יש להמתין ז”י ככל חום המתפתח מחמת חולי, שהגרא”י וולדנברג שם כתב דכיון שהוא ענין חיצוני אי”צ ז”י, אך בשו”ת משנה הלכות (חי”ב סי’ קסט) כתב שיש להמתין ז”י. וכן דעת הגרשז”א כפי שהביא בנשמת אברהם סופר (יו”ד ר”ס רסב). ולאור האמור דעת רבינו בזה דאי”צ להמתין ז”י. וצ”ע.

 

[מפני שידעתי שכל המדברים בזה, כתבו לדחות את המילה ז”י מעת שהפסיקו ההנשמה, לך נא ראה בבית הספר ואכמ”ל בציונים, לכן כתבתי דעת רבינו שליט”א, אשר הוא מפורסם בגאונתו בתורה ובעניני רפואה, ופרסמתי הדברים למען ידעו וידונו בדבר, וכמובן שבדברים הללו יש להתייעץ רק עם חכם מובהק היודע את ההלכה על בוריה ויודע בטיב הרפואה, דהא בלא הא לא סגיא, ולצערינו רוב הנשאלים בזה דוחים את הברית מחוסר ידיעה כנודע. תן לחכם ויחכם עוד].

 

 

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

 

 

 

אולי יעניין אותך גם:

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

5 1 הצבעה
דירוג פוסט
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות