אפליקצית עץ חיים
מה מברכים על פלאפל ועל סלט חומוס ???
הנה ידוע בגמרא (ברכות לח ע”א) הדין של טרימא, דהיינו מעיכת פירות או ירקות, שהברכה נשארת במקומה, כגון האוכל תפוח אדמה מעוך [פירה], שמברך בורא פרי האדמה, וכן על זה הדרך, ולכן פלאפל העשוי רובו ככולו מטחינת חומוס, ברכתו ב”פ האדמה. וכן דעת הרבה מגדולי הפוסקים. [ועשו”ת אבני ישפה (ח”ה סי’ לח) בשם הגרי”ש אלישיב זיע”א, ובס’ פתחי הלכה (עמ’ שמה), ועוד]. וכן דעת הגר”ד קוק שליט”א.
וגם על סלט חומוס העשוי בבית, סובר רבינו שיש לברך עליו בורא פרי האדמה, וכן פסק בס’ שערי הברכה (עמ’ תקנח). אבל על סלט חומוס המצוי בחנויות, שעושים אותו מסחרי והוא מלא תערובות וכו’, ברכתו שהכל, כיון שכבר אין ניכר בו טעם חומוס באמת, והחומוס המעעט שיש בו הוא משרת את התערובות, ולא כמו חומוס ביתי שמרגישים את החומוס הגם שהוא מעוך. וגם למאן דאמר בגמ’ (ע”ז סה ע”ב) בתר שמא אזלי’ ולא בתר טעמא, כאן אין שמו באמת חומוס, אלא שכך החליטו בחברה כדי להרויח ממון. [וגם אינו בריא כלל לאדם]. ואכמ”ל בזה כעת.
ואמר רבינו שליט”א, כי מה שגאון עזינו מהר”ר עובדיה יוסף זצ”ל כתב בספריו, דיותר טוב לברך שהכל בגלל שמעורב בפלאפל שמן ותבלינים וכו’, אין זו סיבה מספקת להפקיע את הברכה המקורית, כיון שהשמן והתבלינים באים לשרת ולשדרג את החומוס, וכך היא אחת מן הצורות של אכילת החומוס המצויים בכל העולם.
והביא הגר”ד שליט”א כעין יסוד הנ”ל, ממה שכתבו התוס’ בפסחים (קיד ע”א, ד”ה אע”פ) שהטעם שחרוסת הגם שהיא רשות אינו מבטל חזרת דמצוה, “דכיון דכל עיקר מרור לא נתקן רק בטיבול בחרוסת משום קפא, לא מיקרא ביטול בכך”. ע”כ. ומכל שכן בנידון דידן, שהתבלינים וכו’ משרתים את החומוס, ועל כן יש לברך ב”פ האדמה ולא שהכל.
אגב, הגרע”י זיע”א היה אומר שנים רבות לברך האדמה על פלאפל, וכך כתב גם ביבי”א ח”ז (סי’ כט אות טו), וכתב במפתחות הספר שם שאם בירך על פלאפל “בדיעבד” שהכל יצא. [וראינו בעינינו שהמפתחות נכתבו על ידו ולא ע”י שליח]. אלא שבמילואים והוספות שבסוה”ס חזר בו, וגם בספרו חזו”ע (עמ’ קלו) נקט כן, אבל לא נוקט כן בסכינא חריפא. ודו”ק. [וראה מה שכתב תלמידו הרי”נ שליט”א בספר הנחמד “מעין אומר” (ח”א עמ’ שכז בהערה). ע”ש].
ומה שהביא הגר”ע יוסף מדברי הגאון רבי יוסף ידיד הלוי זצ”ל בספרו “ברכת יוסף” שכתב לברך על לדר [העשוי מפרי משמש מעוך] שהכל ולא העץ, כיון שנשתנית צורת הפרי וגם שם אחר יש לו וכו’. אמר לי על זה הגר”ד קוק שליט”א, שלדעתו הדבר ברור שיש לברך על הלדר בורא פרי העץ.
והרבה יש להרחיב בנושא זה בפרטות ובכללות וכעת קצר המצע מהשתרע, ואסתפק בזה.
מסקנה למעשה: ברכת הפלאפל היא בורא פרי האדמה. [וגם אם יש בו מעט קמח “לדבק” את העיסה, עדיין ברכתו אדמה, אבל אם נותנים הרבה דגן באופן שנעשה “לטעם”, וכפי שמצוי אצל הרוצים לחסוך בחומוס ולהציל חתיכות לחם מהשחתה, או שרוצים שכדורי הפלאפל ישביעו, בכה”ג ברכתו מזונות]. וכן היא ג”כ ברכת סלט חומוס ביתי. וברכת הלדר [הנעשה ממשמש] היא בורא פרי העץ.
אולי גם יעניין אותך:
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום
מגרה מאד