מוסר הנהגה והשקפה

ימי השובבי”ם במחיצת הגאון רבי עובדיה יוסף זיע”א

ימי השובבי”ם במחיצת גאון עזינו

מרנא ורבנא הגאון רבי עובדיה יוסף זיע”א

 

כשהיה רבינו עובדיה זיע”א בצרפת, שאלו רב אחד, על מה ולמה זכה כבודו לזכירת התורה מופלאה שכזאת, והשיבו הרב על אתר, זה משום שכאשר הייתי יושב בבית הדין, והיו באות נשים לבית הדין, מעולם לא רמו עיני להסתכל באשה. וכבר אמרו בעלי רמז, שזה כתוב בפסוק ולא תתורו אחרי לבבכם וכו’ למען תזכרו. וכן מפורסם מהגאון לב שמחה מגור זצוק”ל על רבינו יוסף רוז’ין, בעל הספרים הנוראים “צפנת פענח”, שהיה יודע כל התורה כולה עם כל קוצו של יוד, מפני שהיה שלם במידת יסוד.

 

וזכורני סיפור מידידינו בנש”ק הרה”ג רבי משה יוסף שליט”א, בנו של הגרע”י זיע”א, שבסוף ימיו של רבינו הגדול היה לו כאב גדול מאד, שלא נתן לו מנוח לעסוק בתורה, ואפי’ לישן לא היה יכול כדבעי, ולבסוף כשהובא הרופא ובדקו ראה פצע בעייתי באיזור השייך מתחת לאבנטו, ואז שאל ר’ משה את אביו, אבא, למה לא אמרתי לי מלכתחילה שיש לך פצע, והשיבו הרב מיד, ומהיכן לי לדעת, וכי נראה לך שאסתכל שם, הלא אסור להסתכל במילה… [ע’ שבת (קיח ע”ב), וסנהדרין (צב סע”א), וזהר (פ’ קדושים, דפ”ד ע”א). ואכמ”ל]

 

ואמר רבינו הגדול הגר”ד קוק שליט”א, כי מי שאומר שהגרע”י היה זכרן הוא מבזה אותו, כיון שענין הזכירה הוא שהאדם רואה איזה ענין וזוכרו, וזה שייך בכשרון מסויים שלפעמים הוא מולד, ולפעמים בא על ידי מאמץ, אבל הגרע”י והתורה חד אינון ממש, הוא לא זכר את התורה, אלא הוא עצמו התייחד עם התורה, וכל מה שראו עיניו היה בהסתכלות של תורה.

 

כבר סיפרו (בספר היקר “עמודי שש”) ששאל מרן המשגיח הגר”י לווינשטיין זיע”א את הגרש”ש קרליץ, איך הוא יושב בבית הדין, ולא מפריע לו כל הלכלוך ששומעים שם, והשיבו הגרש”ש זצוק”ל, כשאני שומע את הבעל, אני שומע את הטענה שלו שמבוארת בתשו’ הרשב”א, וכשאני שומע את האשה, אני שומע את התוכן של דבריה שמבואר באבני מילואים, ואמרו שהמשגיח נהנה והתפעל מאד מתשובה זו.

 

ידוע כמה רבינו עובדיה זעק על פרצת הפאה הארורה, אשר ממנה תוצאות מות רוחני בכמה מישורים, וכל זה היה משום שלא יכל יוס’ף להתאפק בראותו פרצה בעניני קדושה, והיה מדבר בחריפות נוראה ממש. ואמר פעם, איני רוצה שיעשו לי הקבלת פני רבו בגן סאקר ולא בשום מקום, אם זה גורם שבחור אחד יראה בחורה ויכשלו בעניני קדושה. וכתב בס’ “טהרת הבית” בתוקף על רופאים המטפלים בנשים. ופעם כשהגיע להתארח בבית מסויים, גילה שהחדר שנתנו לו לישן שם יש בו טלויזיה, ולא הסכים כלל להתעכב שם. והיה קורא על בעלי אינטרנט וכו’, “לא תביא תועבה אל ביתך”, ושלא להעלות אנשים אלו להיות חזנים או שוחטים וכעזה”ד.

 

נזכרתי כעת במה שסיפרה לי מרת אמי שתחי’ שהיא זוכרת לפני כארבעים שנה שהיה חכם יעקב זצוק”ל בנו של מרן ע”ה בא אליהם הביתה, ובכל פעם שהיה מגיע לבקש את אבי שיחי’, והיא היתה פותחת את הדלת, הוא כבר היה מוכן מראש כשעיניו נעוצות בקרקע, ומעולם לא הרים את פניו כלפיה.

 

אצל הצדיקים כל השנה זה עבודת קודש ולא רק ימי השובבי”ם, ויהי רצון שנזכה ללכת באורחות צדיקים, ונעלה במעלות הקדושה והטהרה אמן.

 

 

 

אולי יעניין אותך גם:

 

 

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום
5 1 הצבעה
דירוג פוסט
guest
1 תגובה
הישן ביותר
החדש ביותר הכי הצבעות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות
דודו
דודו
2 חודשים לפני

תודה לישראל דן הנפלא על כל עבודתו בקודש