אפליקצית עץ חיים
זאת חנוכה – סוד תשובה מאהבה
בפיוט לחנוכה “בני בינה ימי שמנה קבעו שיר ורננים”, הבינה היא סוד התשובה, כמ”ש ולבבו יבין ושב ורפא לו, ומבואר דהתשובה היא רפואה, וידוע ברכת רפואה ברכה שמינית, (רפאינו ה’ ונרפא שבתפלה מיסוד הפסוק בירמיה, חד לרפואת הגוף וחד לנפש, כנודע מהחיד”א, ורפואת הנפש בחנוכה ע”י נ‘ר פ‘תילה ש‘מן, בבחי’ נפ”ש תחת נפש), ומתחברים בני הבינה עם ימי שמונה דייקא, בכל שמונת ימי החנוכה, ובפרט בשמיני של חנוכה, שהוא בחי’ “שמינית שבשמינית” למעליותא, [כעין יסוד שביסוד וכעזה”ד, ושורשו בכתבי הקדש “שיר השירים”, וכן “רעוא דרעוין”, ודו”ק], ולשון בני בינה, להורות על “בין כך ובין כך בני הם”, כשיטת רבי מאיר בקידושין (לז ע”א), וכבר נתבאר באריכות במקומו סוד רבי מאיר בראש חודש טבת].
וכולהו שבטי יה, קשורים בחנוכה בקריאת פרשת הנשיאים, וג’ ראשים בשבטים בפרטות עניינם תשובה ונקיות מעוון וקשורים בחנוכה, זה יצא ראשונה, ראובן בכור ישראל הוא, “אור בן”, אור של תשובה השייכת בבינה, והוא פתח בתשובה תחילה כדאיתא בבראשית רבה (פד, יח), והוא אור ימי האורים של בני בינה, ויהודה המלך בגדולה, ג”כ אמר במעשה דתמר “צדקה ממני”, והוא נזכר בחנוכה ביהודה המכבי, ויוסף צדיקא, בכור שורו, אמר, ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים, המורה על נקיות מכל סרך חטא, וידוע כל ענין חנוכה דנעוץ ביוסף צדיקא, מוסי”ף והולך כבית הלל, חנוכה חנוך לנער, לקבל והוא נער וכו’, בכור שורו.. וקרני …, לקבל כתבו לכם על קר”ן השו”ר, הדר לו, לקבל סוגיית המהדרין דחנוכה, “אנטיוכס” גי’ “יוסף” כמ”ש ב”מגלה עמוקות”, שמן של נס, והשמן הוא בחי’ יסוד, מידת “הין צדק” של שמן לקבל אות ברית. והמשכיל ימצא המון [ואכמ”ל בפרטים].
והנה בנוסח על הנסים אנו אומרים “מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, ורשעים ביד צדיקים, וטמאים ביד טהורים, וזדים ביד עוסקי תורתך”… ולאור האמור לעיל, יש כאן אור חדש וחיזוק גדול, וסדר מיוחד ממצב קל למצב כבד, כי אם אמור יאמר הבא להיות עבד ה’, מה אני ומה חיי, והלא בעונותי הרבים כבר גבר עלי יצרי פעמים הרבה, והרביתי פשע ועבירה, ונחתם עלי תואר רשע ולא צדיק, וטומאת העונות עצומה ומי יטהרנה, והגעתי למדרגת זד יהיר לץ שמו ונכללתי בתפלת וכל הזדים כרגע יאבדו וכו’, ח”ו, על כל זאת ישיבו לו מתקני התפלה, כי טעות היא בידו, ואין שום יאוש בעולם כלל, כי בימי החנוכה הניח הקב”ה מימות החשמונאים אור גדול אשר בו גבורת היצר נמסרת ביד החלשים, הם אלו שמקבלים על עצמם עול תורה שנקראים חלשים [קצירי ומריעי (ר”ה טז ע”א) תושיה סנהדרין (כו ע”ב). ואכמ”ל], וריבוי הפשעים בטל באיכות הכח של המצות אע”פ שהם מיעוט, ולא רק המעשים אלא גם הגברא הגם שהיה רשע הוא נמסר בידי הצדיק שחבוי בו, ואפי’ הרובד הפנימי ביותר שבו נעשה גדר טומאה, וקשה מאד לתקנו דהרהורי עבירה קשים מעבירה, מ”מ גם הוא נמסר בידי הנהר המטהר, ואפי’ הגרוע ביותר שהגיע למצב שהוא משוייך לאויבי ה’ הזדים, הרי הוא ניצל בכח חנוכה שהוא עסק התורה שבעל פה, וכאשר הרחבנו במאמר מיוחד על חנוכה סוד תורה שבע”פ.
ויש כאן ה’ לשונות של נצחון, שנמסרו גיבורים רבים רשעים טמאים וזדים, בידי החשמונאים שהם היפך הטומאה הנ”ל, ונראה שיש כאן מיתוק ה’ גבורות דמנצפ”ך, וכדאיתא בפורים בכונות של ה’ פעמים נ”ו בברכה אחריתא דמגלת אסתר, וחנוכה ופורים שוין בכמה מילי כנודע, ורמזו טמנו רשעים פ”ח לי. ודו”ק.
והנה, השמן פועל את ענין ה”היפוך”, כי הזית שממנו הוא בא, משכח את הלימוד, ומביא את האדם לחשיכה (להשכיחם תורתך אותיות להחשיכם), והשמן מפקח ומביא זכירה, בחי’ זדונות נפכים לזכויות, אכן זה תלוי במאמץ, וכדכתיב גבי רות, ותרא כי מתאמצת היא, והיינו מאמץ כתישת השמן, וכאשר ביאר הגר”ד קוק שליט”א ע”ד הרמז, “חזון ישעיה בן אמוץ”, הרוצה לראות ישועות, ידע שלפי שיעור המאמץ כך הוא שיעור הישועות, וכן בגדרי התשובה, לפי מאמץ התשובה, כך הכל נהפך לזכויות, והיינו דכתיב במזמור חנוכת הבית “הפכת מספדי למחול לי”, לא רק מחול של מחילה, אלא מחול [בחולם, שזה עליה משורוק היורד] של תוף ומחול, על היפוך עבירה למצוה, והיינו מנהג מאכלי חלב בחנוכה, כי החלב בסוד מי יתן טהור מטמא שבא מן הדם, והוא סוד היפוך זדון לזכות, וזהן ענין פורים ג”כ, כדכתיב ונהפוך הוא אשר וכו’.
י”ג נשיאים שקורין בתורה בחנוכה, לעורר גימטריא אהבה, בכדי להשיג תשובה מאהבה הנשפעת בימים אלו, ומהפכת זדונות לזכיות, ואמר הגר”ד קוק בבית מדרשו, לומר י”ג מידות בפתיחת ההיכל של ימי החנוכה, ושאלתיו לפשר דבר, וענה כי אין לך יותר יפה מאמירת י”ג מידות בזמן של י”ג נשיאים. [ובכללות נהוג בבית מדרשו לומר בכל יו”ט י”ג מידות בפתיחת ההיכל, וכמנהג הספרדים הישן בכל התפוצות, ואמר לי שאין בזה שום חשש, ואדרבה יש בזה ענין של חסד ורחמים, ויתירה מזו מקפיד מורינו הגר”ד קוק שליט”א בכל יום שאין אומרים תחנון, שיאמרו עכ”פ י”ג מידות, שאין להם קשר כלל לגדרי הוידוי ונפילת אפים, וכן נהוג בבית מדרשו במקום לומר יהי שם אומרים ויעבור, ופוק חזי בברית מילה שהיא שמחה שאין בה תחנון, שבשיא הענין של הברית כולם כאח”ד עונים ואומרים ויעבור (כמבואר יסוד הענין בס’ חסד לאלפים פאפו ורוח חיים פאלאג’י. ואכמ”ל). ואמר לן רבינו הגרד”ק שיש בכח י”ג מידות להעלות לטובה את י”ג ברכות האמצעיות שבתפלה].
וכתב רבינו הגדול המגיד ר’ דוב בער ממזריטש זיע”א [הוא היה ראש וראשון לתלמידי הבעל שם טוב, וזכה לגילוי אליהו כמ”ש תלמידו מהרש”ל בהקדמת ס’ “מגיד דבריו ליעקב”, וכל גדולי החסידות היו תלמידיו ושומעי לקחו כנודע, ושמעתי ממורינו הגר”ד קוק שליט”א, שהוא חברותא נסתרת של האריז”ל, ויסוד לזה מן הפסוק “דב אורב הוא לי אר”י במסתרים”…] ששמע הטעם שזדונות מתהפכים לזכויות בתשובה מאהבה “מפני שכבר הכיר חימום והתלהבות העונות, וכשעושה תשובה ועוסק בתורה ובמצות, עושה הכל בדביקות גדול והתלהבות, מפני שיודע בטיב ההתלהבות, מה שאין כן הצדיק שלא הכיר זה מעולם. [ראה תורת המגיד הנד”מ עמ’ סח, וע”ש עוד ביאור נפלא בענין זה מפי רבו].
ואמר רבינו הגרד”ק שליט”א משל לחיזוק החוזרים בתשובה מהמשחק הידוע “מי בא לאבא”, צורת המשחק היא שהאבא עומד בקצה אחד של החדר והבן בקצה השני, והאבא אומר לבנו “מי בא לאבא” ואז הבן רץ ומחבק בתנופה עצומה את אביו, וככל שהחדר גדול יותר והמרחק בין האב לנו יותר גדול, כך תנופת החיבוק עצומה יותר, וכך היא צורת האהבה הגדולה שבורא עולם מצפה לבניו הרחוקים… דוקא אלו הנמצאים במחוזות האפלים והרחוקים, יוארו באור החנוכה, כמו הנרות של חנוכה המאירים את לילות טבת הארוכים יותר מכל ימות השנה.
בברכה רבה
יקותיאל אוהב ציון
אולי יעניין אותך גם:
- ניצוצי אור מופלאים וחדשים על ימי החנוכה
- המתארחים בשבת היכן מדליקים נרות חנוכה בע”ש ובמוצ”ש
- פניני חנוכה מהרב דב קוק שליט”א
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום