אפליקצית עץ חיים
התיקון לקלקול שנעשה ביום ח’ בטבת
[עבור עמלי תורה שיתחזקו בעמלם]
בטור ושו”ע (סי’ תקפ) הובא מבעל הלכות גדולות [ומקורו במגלת תענית כנודע], כי ביום זה תורגמה התורה ליוונית, ובא חושך לעולם ג’ ימים מחמת הפגם הגדול הזה. ואמרו חז”ל (ריש מסכת סופרים) שהיה אותו היום קשה כיום שנעשה בו העגל. ע”כ. וכתיב “פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה”, ובפסוק הזה מבואר סוד תורה שבעל פה, והיינו דפתח בפיה וסיים בלשונה, כי ענין תורה שבעל פה הוא כשמו לימוד בפה, דתורה שבכתב הנכתבת עניינה בראיה, כדכתיב “וכל העם רואים את הקולות”, לא כן תורה שבעל פה דמעיקרא לא נתנה להכתב כנודע (ע’ גיטין ס ע”ב), ועניינה בפה, ונכתבה על ידי רבינו הקדוש (ע’ הקדמת פיהמ”ש לרמב”ם), שהוא פ”ה קדוש (ע’ שבת קיח ע”ב, ודו”ק), ולכן מודגש בה החסד, [וכן תכונת רבינו הקדוש חסד כמ”ש (ב”ב ח ע”א) רבי פתח אוצרות וכו’, ועתו”ס ע”ז (יא רע”א). ואכמ”ל], כי אי אפשר להשיגה רק “פה אל פה” והוא ענין החסד, וחסד גי’ ע”ב כנודע, אבל כשתרגמו את התורה ליוונית, מטרתם היתה להפקיע את כח תורה שבעל פה, ובמקום פיה פתחה בחכמה הביאו קליפת חכמה יוונית, ולכן היה בעולם חושך ע”ב שעות להורות על לקיחת החסד בשבי החשיכה והשכחה.
והנה כתב הרמב”ם כי אריסטו היווני הגיע קרוב למדרגת הנבואה. ורבים נתפלאו להבין פשר דבר זה. ורבינו הגר”ד קוק שליט”א כתב בספרו “אוריאל” (מע’ חכמי ישראל, עמ’ רעא) בביאור הענין על דרך פנימיות, דהנה חכמה יוונית מושרשת בפסוק “וישכון באהלי שם”, ובגמרא בכורות (ח ע”ב) מוזכרים חכמי יוון בתואר “סבי דבי אתונא“, ומשמע שיונקים הם מאתונו של בלעם שבה מקום התאוה שלו, וגם חכמי יוון חכמתם נמשכת לצורך מילוי תאוותם כמו נבואת בלעם שלצורך מילוי תאוותו הוא משתמש בה, וזהו גדר דברי הרמב”ם שכתב על אריסטו שהגיע קרוב למדרגת הנבואה, היינו שנתחבר לניצוץ אתונו של בלעם שבה משמשת הנבואה למילוי התאוה, וזהו הענין המובא בספרים שבתרגום השבעים שבגלות יוון נמסרו סודות התורה לחיצונים, וזהו כעין שימוש במעלת הנבואה לקלקולא כנ”ל. עכת”ד המופלאים. ומבואר למתבונן בכל הנ”ל, כי כל כח השגת התורה וגילוי הנבואה שבה, הוא על ידי התמסרות ומיעוט תאוה, היפך בעלי תאוה הנ”ל שהם שורש השקר והגסות.
ונמצא דתיקון יום זה וחודש זה הוא ללמוד תורה בעיון, וככל שמעיין יותר ומוציא לאור סוד תורה הוא לוקח את הקדושה שהלכה בשבי על ידי חיל יוון שתרגמו את התורה ליוונית, ובמקום “וישכון באהלי שם”, הם מבקשים שישכון שם באהלי יפת חס ושלום, להיותם עיקר וישראל טפל ח”ו. ומכאן סמך גדול למה שכתב הגאון המקובל ר’ יודא שיינפלד שליט”א בס’ אוסרי לגפן (חי”ב עמוד תלד) כי בכלל גדר תרגום התורה ליוונית, לימוד הלכה בלי מקורותיה בתלמוד ובראשונים. ודבריו חיים וקיימים כי הראשית של גילוי סודות התורה הוא העיון וההעמקה בצפונותיה וטעמיה, ולאחר העיון בפשט כחומה בצורה אפשר לבנות טירת כסף של דרש ורמז וסוד.
ומה נאה להביא בזה מדברי רבינו החתם סופר (בדרשותיו ליום ח’ בטבת) כי עיקר הקלקול והצער מתרגום התורה ליוונית הוא כלפי תורה שבעל פה, כיון דדרשות תורה שבעל פה בנויות על לשון הקודש, שבכל מילה ומילה יש כמה וכמה משמעויות, ויש בה ריבויים ומיעוטים או לשונות מיותרים ואותיות מיותרות וכעזה”ד, וממילא בעקבות תרגום התורה ליוונית נמנעה האפשרות להשיג את השורש של תורה שבעל פה בדרשות תורה שבכתב. [וכדברים הללו מפורש במסכת סופרים שם]. ועל פי דבריו ביארו (אמונת חיים שיפמן, חנוכה עמ’ ק) דברי הרמב”ם בפירוש המשניות על רבינו הקדוש מסדר המשניות, שהיה צח לשון ומופלג יותר מכל אדם בלשון הקודש, עד כדי כך שהחכמים ע”ה היו לומדים פירוש מה שנשתבש עליהם במקרא, מדברי משרתיו ועבדיו (כמבואר בר”ה כו ע”א, ועוד). ע”כ.
ובזה אני מבין מה שלא סידר רבי מסכת חנוכה, וכבר הפליאו בזה רבים וטובים ואמרו כמה דרכים, ועתה נראה לי ביאור חדש למעליותא, כי הנה ניצוח היוונים הוא החזרת עטרת לשון הקודש ליושנה וגילוי תורה שבעל פה, שהוא העלאת הסודות הטמונים בתורה שבכתב, ונמצא כל סידור המשניות עוקרים את קליפת יוון, וכל התורה שבעל פה היא מסכת חנוכה גדולה, ואין לחנוכה צמצום במסכתא בפני עצמה.
וענין הסוד הוא קיבוץ כל הפרטים יחדיו, כמבואר בספרים, וידוע פגם היסוד הוא פיזור ניצוצי קודש, ותיקון היסוד הוא גדר הרמת קומת הסוד [והיינו יסוד י’ סוד, היו”ד משמשת להגביה את הסוד], והיינו יוצאי ירך יעקב שבעים נפש, כי הסוד הוא חיבור לשורש העליון וקיבוץ כל הנדחים, והיינו שבעים סנהדרין בלשכת הגזית, שיש בשבעים שורש שבעים נפש, שבהם כלולים כל נשמות ישראל, והיינו דסמיכי ברכת “מקבץ נדחי עמו ישראל” לברכת השיבה שופטינו כבראשונה, כי בסנהדרי גדולה יש קיבוץ כל הנדחים, וגילוי הסוד הוא רק לאוהב, והיינו שרק באהבת ישראל מתקבצים כל פרטי התורה ומתחברים זה לזה, ואז מתעורר אור ישראל יש ששים ריבוא אותיות לתורה כנודע, ורחל אמו של יוסף מבכה על בניה הפזורים, כי הוא מעוררת תיקון יסוד יוסף, וגם הוא בוכה בתורה שבכתב (בפרשיות מקץ ויגש) ואמר לה ה’ מנעי קולך מבכי, מנעי ר”ת מקבץ נדחי עמו ישראל, והיינו דמסיים קרא “ושבו בנים לגבולם”. ומעתה מבואר סוד הפסוק “וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו”, כי כללות ישראל בשלימות רק אם יש בהם אהבה שהיא מידת יוסף יסוד וסוד, ובזה מתגלה כל חכמת התורה ביופיה והדרה, והיינו בן זקנים – בר חכים. וקצרתי במקום שאמרו להאריך, תן לחכם ויחכם עוד.
אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה
אולי יעניין אותך גם:
- איך הרב קוק ניחם אבא ששיכל ילד קטן
- איך הרב קוק ניחם הורים ששכלו את בתם הקטנה
- איך הגר”ד קוק שליט”א ניחם הורים ששיכלו את בתם הקטנה בתאונה