אפליקצית עץ חיים
בספרי המפרשים עה”ת ביארו, שערעורו של קרח היה שאין בני ישראל צריכים למנהיג רוחני העומד על גביהם, וכלשון רבינו המהר”ל מפראג זיע”א בספר “גור אריה”, כי כל העדה כולם קדושים וכו’, הרי כל העדה במדרגה אחת וכו’ ואין אנו צריכים לאחר שיהיה עומד בין ה’ ובין ישראל וכו’. ע”ש.
ובכן בתקופה העתידה לבא כאשר תתקיים נבואת ישעיה (יא ט) “ומלאה הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים”, וכולם ידעו אותו יתברך מקטנם ועד גדולם, אז לא יזדקקו למנהיג כמו עתה, ותהיה ההנהגה כדברי קרח באופן של כל העדה כולם קדושים.
ויתכן לפרש בזה רמז האר”י בס”ת של “קרח” – “צדיק כתמר יפרח”, כי אכן בסוף הימים תהיה הנהגה של של כולם קדושים כמאמר קרח.
יסוד נאמן לכך הראה הגאון מסוכטשוב בעל “אבני נזר” זיע”א בדברי המדרש בראשית רבה (פרשה צח פיסקא יד), אין ישראל צריכים לתלמודו של מלך המשיח לעתיד לבא שנאמר “אליו גוים ידרושו” וכו’.
הגאון מהרש”ם מבערזאן בספר “תכלת מרדכי” (פרשתן, אות א) הטיב לפרש ביסוד הנ”ל את דברי הגמרא בנדרים (לט ע”ב) שהשמש והירח עמדו לפני הקב”ה במחלוקת קרח לעשות דין לבן עמרם, והיה בהני’ח דברי מהר”ר עזריה פיג’ו זיע”א בס’ “בינה לעתים”, אשר מיעוט הלבנה והצורה של מאור קטן ומאור גדול בעוה”ז, ומילוי הלבנה לעתיד לבא בצורה של “שני המאורות הגדולים” – מקביל הוא להצורה של עם ישראל בחירי הבריאה שבשבילם נבראו השמש והירח, שבעוה”ז חלוקים המה במדרגות זה מזה, ולעתיד כולם מלאים זיו ושלמים בצורתם ללא חילוקים. עכת”ד הבינה לעתים.
ובכן, אומר הגאון מהרש”ם זיע”א, עמדו השמש והירח לעשות דין לבן עמרם, כי צורה זו של השמש והירח כפי שהם בעולם הזה, מורה באצבע על טעותו של קרח שחושב כבר מעתה כי כולם קדושים ושוין במעלה. עכ”ד. והובאו כל הלין מילי בס’ היקר “בי חייא” בפרשתן.
ויתכן לומר דנמשל “השמש והירח” בענין דילן הוא “משה וקרח”, דמשה הוא השמש, וקרח כנגד הירח, ודבר זה כבר השמיעונו בב”ב (עה ע”א) פני משה כפני חמה, והלבנה מקבלת אור מן השמש כנודע, ומזה קרח התעלם לאמר איני זקוק להיות מושפע ממקור אחר. ונחמד הוא.
בסיכומו של ענין אומר מרן הגר”ד קוק שליט”א: “טענת כל העדה כלם קדושים מבקשת להשוות את כולם בלי חלוקת “מנהיג”, כמשל בית מלא ספרים פטור מן המזוזה, וממילא לפי מהלך זה אין מקום לחלוקת שורש ימין ושמאל דכהנים ולויים, וממילא מתעוררת קנאה על חלוקה כזאת”… [וראה הרחבה ועומק בספרו “פיסוק טעמים שבמקרא” (עמ’ ריד). ואכמ”ל כעת].
בברכת שבתא טבא
יקותיאל דטבריה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום