אפליקצית עץ חיים
גדולה ענוה הלואי שיהיה בי זיקה וניצוץ ממה שאתה אומר עלי…
בהיותי קמיה מרן החד”ה קוק שליט”א בתקופת הפסח מצאתי רגע של חדוה נוספת, ואמרתי לפניו דרוש של רמז הרומז עליו בפסוק הידוע במגלת אסתר (ח, טז) “ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר”, והלבשתי את הרמזים עם דרשות הגמ’ הידועות במגלה (טז ע”ב) וכדלהלן:
“ליהודים היתה” – “אורה זו תורה” – כי רבינו שליט”א אור העולם בדביקותו ובכח תורתו ותפלתו, והעם היהודי זכה במתנה של “אורה”, שעל פי חשבון המספר של אורה הוא 212 כמנין “דב קוק”, [וידוע שהוא מנין “רבי” שעשה שלא תשתכח תורה מישראל ו”שוכח” אותיות “חושך”, וממילא “אורה” היינו זכרון תורה, ואכמ”ל].
“ושמחה” – שממנו מקור שמחה בכל אתר ואתר, ובפרט בכח “פקודי ה’ ישרים משמחי לב”.
“וששון” – זו מילה, כאשר רבינו שליט”א מוהל ותיק, ומאות בני טבריה נימולו על ידו, ובעיקר הוא מל את ערלת הלב של הרחוקים אשר טפש כחלב לבם, ומקרבן להשי”ת, וידוע לכל כי הוא עטור במידת יסוד צדיק.
“ויקר” – אלו תפלין, אשר רבינו שליט”א לא מש מהנחתן כולי יומא ואיהו “קרקפתא דתפילי” כנודע.
רבינו שליט”א הפטיר לשמע הדברים בענות קדשו:
הלואי שיפגע בי איזה ניצוץ דניצוץ דניצוץ
זיקה מן הזיקה ממה שאתה אומר…
ומיד עבר שוב לעסק הלימוד…
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום