אפליקצית עץ חיים
נס הסרת העצם בגרון ע”י מיץ רימונים
היום [י’ מרחשון התשפ”ז] סיפר לי ידידי ואהובי הרי”ו שליט”א: לפני כמה שנים [באיזור ט”ו תמוז התשפ”ב] התקיימה סעודת שבע ברכות לנכדת רבינו שליט”א, הייתי נכח שם בסעודת המצוה ובלעתי עצם של דג “מקרל” מעושן, זה היה תקוע ברמה שאי אפשר לפלוט, ונעשיתי צרוד במשך כמה ימים מלבד צער ההרגשה של עצם התקוע בגרון.
הלכתי לבדיקה בביה”ח “פוריה” שם עשו לי צילום ע”י מצלמה הנקרא “אינדוסקופיה” כמדומה, אך טענו שלא רואים שום דבר, אני עמדתי על שלי ביודעי בבירור שתקוע לי שם משהו לא קטן, ואמרו הרופאים שאם כן אני צריך לעשות בדיקת “סי טי” ואם יתברר שכך המצב אז לא יהיה מנוס אם מניתוח קטן כדי להוציא את העצם…
בצר לי הגעתי למרן החד”ה קוק שליט”א, הרב אמר לי על אתר, אל תעשה סי טי ולא צריך ניתוח תשתה מיץ רימונים שיש בו כח למוסס את העצם והיא תתנדף מאליה מן הגוף, וברכני בברכת רפואה לאלתר.
האמת אומר, שלא הבנתי איך מיץ נוזלי יעזור להסיר “עצם”, ומה ענין שתיה אצל אכילה, ובפרט בתקופה זו שעדיין אין רימונים בשוק, [הם באים לקראת אלול והלאה כידוע], אך סמכתי בלב שלם על ברכת הרב שמלומד
בנסים, ואמרתי לעצמי, מיץ הרימון אינו הישועה, אלא ברכת הצדיק שהוא מלא קדושה ותורה כרימון, ודי לי בברכת כהן גדול שבודאי תתקיים בי במהרה.
עברו ימים והמצב עומד בעינו, עבר שבוע ועוד שבוע, ואני מגיע אל הרב ומעדכן אותו על מצבי, לאחר סבל ממושך של חדש שלם, ערב אחד בהיותי בחנות מסויימת אני רואה מול עיני בקבוק “מיץ רימונים”, ואמרתי לעצמי סוף סוף יצא מפיו של הרב לשתות מיץ רימונים והנה הדבר בא לידי, על אתר קניתי את המיץ וברכתי עליו בכוונה ושתיתי את כולו.
למחרת בבוקר בתפלת השחר, פתאום אני מתחיל שיעול רציני ובאמצע השיעול אני חש עצם זר בתוך הפה שלי, האמת שפחדתי לרגע, אך חשבנתי מיד את דברי רבינו על המיץ רימונים, והבנתי שדברי רבינו התקיימו בתוך “מעת לעת”, אכן העצם יצא אל הפה, ושמרתי אותו אצלי לאות ולזכרון על כח ברכת הצדיקים שתולים את ברכותיהם בענינים שונים כפי ראות עיני רוחם הטהורה.
הלכתי מיד לרבינו וספרתי לו את הדברים בהתרגשות, אך רבינו כדרכו העביר מיד נושא ולא נתן לי לתלות בו את ישועתי, אך שמעתי שלאחר מכן אמר לבנו שהסיפור הזה יש בו “קידוש ה'” בעולם. בינו נא זאת.
ומכאן לסיפור הבא…
פני הקדש
רפואת הסרטן בדרך רוחנית
במוצא”ש ויצא תשפ”ג, הגיע למרן החד”ה קוק שליט”א יהודי שיש לו את חולי הסרטן ב”ריאות” בר מינן, וכבר נשלחו “גרורות” לכמה מקומות, ואמר לו רבינו שליט”א שהדבר הכי טוב לזה הוא “אידוי שמן קנביס” לתוך הגוף, וזה הדבר הנורמלי ביותר ולא כל הדמיונות שהם אומרים. שוב אמר הנ”ל שיש לו מחר בבוקר “ביופסיה” [ניתוחון מזערי כדי לקחת דגימות מגופו, לקבל אינדיקציה באיזה סוג של “טיפול” לטפל בו, כגון כימותרפיה או ביולוגי וכעזה”ד], ואמר לו רבינו, אני אומר לך איך לקדם את פני הרעה ע”י ה”קנביס”.
ואמר לי רבינו בלחישה, שלדעתו אין שום ענין בביופסיה הנ”ל, כי כל הטיפולים שלהם רעתם קרובה יותר מטובתם, וכפי שאנו רואים רבים שעושים הטיפולים הללו, ומתים תוך כדי טיפולים וכו’ וכו’ ואכמ”ל, [וגם בעולם הרפואה יש גדולי עולם שמתנגדים לכימותרפיה, ויש נוקטים שהיא מסרטנת, ואכמ”ל בזה], אבל נראה שהנ”ל אינו מוכן כ”כ לקבל באמת את העצה, כי הוא “סגור” על ה”דמיונות” של ה”רופאים”, ולכן אין מה להרחיב עמו בדיבור ועצה.
החולה הלך לביתו, ונכנס רבינו לתפלת ערבית, באמצע תפלת ערבית עברתי ליד רבינו והחויתי קידה ברמיזה שהנני הולך לביתי, [התפללתי ערבית מוקדם], ופתאום קראו לי החברים שרבינו מחפש אותי, וסימן לי בידו שלאחר התפלה נדבר בטל’ על החולה הנ”ל.
עשיתי כדברי מרנא שליט”א ובאתי שוב לבית מדרשו לערך בשעה 12 בלילה, ועדיין היה מתעצם בתפלתו הארוכה, וכשסיים התפלה, אמר לי, “לגבי היהודי הזה שהולך לעשות ביופסיה, אני לא יכול להתפלל עליו כ”כ מהר, אולי תאמר לו שידחה את הביופסיה לשעות הצהרים, כדי שאספיק להתפלל עליו בשחרית של יום ראשון, ותאמר לו שגם הוא יעשה תפלה בבוקר על זה”.
שוב אמר רבינו לומר לאותו אדם שיתפלל בזכות העובדא ב”מי וישי” עם מרן הסטייפלר זיע”א, וסיפר רבינו שאדם אחד בא לסטייפלר וביקש ברכה על אבנים בכליות, ואמר לו הסטייפלר, לך לבית מרקחת ותקנה שם “מי וישי”, וזה יעזור לך לרפואה, [ובקושטא אין שום קשר רפואי בין המים הללו לבעיית אבנים בכליות], ואכן האבנים יצאו תיכף, ולאחר זמן שמע מהסיפור הנ”ל יהודי אחר שגם לו היתה הבעיה של אבנים בכליות, וקנה גם הוא “מי וישי”, אך לא פעלו בגופו כלום, כי זכותיה דהסטייפלר דין גרמא דישועה.
ה”רצפט” הרפואי בכתב ידו של מרן יצ”ו
עוד הוסיף רבינו, תגיד לו שיתפלל גם בזכות העובדא עם “מיץ רימונים” ושאלתי את רבינו, מה כוונתו בזה, ולא השיב, שוב שאלתי, האם היה מעשה של אדם חולה שבא לפני רבינו, ורבינו אמר לו לשתות מיץ רימונים ושב ורפא לו, וחייך רבינו בשתיקה כהודאה. [וככל הנראה זו העובדא הנ”ל שרבינו אמר שיש בו קידוש ש”ש].
עוד כתב רבינו, שיזכיר את “פרסום הנס של חנוכה”, [וזה מפורסם אצל מרנא שליט”א שהגדר של “פרסומי ניסא” הוא, לא כפי שחושבים שיש עולם טבעי ויש בו לפעמים נסים, אלא הפרסומי הוא שכל האטמוספרה של העולם זה אך ורק נס, וכלשון הרמב”ן הידוע בפרשת בא].
וכן כתב לו רבינו, שיזכיר את זכותו של רבינו הבית הלוי וגר הצדק אברהם בן אברהם. [כידוע שרבינו מחלק את החוברת בעניני אמונה ע”פ כתביו של הבית הלוי, וכן זה זמן רב שרבינו הדפיס את הספר על “אברהם בן אברהם” הגר צדק, ופעמים שמשתמש בכח זכויות אלו להמשיך ישועה לחולים].
ואמר רבינו, שלאחר כל זה, ילך ההוא שוב לבית החולים, ויבקש שיבדקו עוד פעם אם יש לו ממצאים סרטניים בגופו…
והעובדא הזו נפלאה למתבונן איך שרבינו משקיע תפלות ארוכות בעד כל חולה, וגם כלפי מי שלא “שומע” לדעתו, הוא עוסק בתפלה עליו, ואינו רואה בזה שום מחיצה וחסרון. אשרי הדור שככה לו.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
- איזו ברכה יש לברך על מפלת נשיא איראן וחבורתו?!
- פולמוס “פינוי בינוי” והכרעותיו של מרן הגר”ד קוק שליט”א
- איך הגיב מרן הרב דב קוק שליט”א עם שמיעת הבשורה על השבת 4 חטופים?
- מוות למחבלים.. פסק הלכה מנומק מגדולי עולם איך לנהוג עם המחבלים
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום