דרוש מיוחד לכבוד “רחל אמנו” עם דברים נפלאים ממרן החד”ה קוק שליט”א
היום זה הילולת רחל אמנו, אספר לכם עכשיו משהו מרגש, שסיפרתי אותו היום למורינו ורבינו הרב קוק שליט”א, והוא בכה מזה. עכשיו אני באתי לפה, הייתי אצלו היום כמה שעות ב”נס ציונה”, שהשם יתן למורינו ורבינו הרב קוק רפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף אמן.
הרבה אנשים עכשיו שואלים מה קורה עם הרב קוק, היום היינו אצלו איזה שלוש שעות, אולי יותר, אני לא זוכר, ועשינו לו ניגונים ואמרנו לו דברים כמה וכמה פעמים בשלוש שעות האלה, הרב בכה, כשדיברנו דברים מיוחדים הוא ממש בכה, כל פניו האדימו, והבנו טוב מאוד שהוא שומע אותנו היטב היטב, הוא שומע כל מילה. וזה הצער הגדול שלו, שהוא לא יכול להגיב, הוא לא יכול לזוז, הרב התרגש הרבה מאוד היום.
רופאה אחת שמטפלת, מומחית, נכנסה, היא אמרה: “רואים שהוא מתחיל למקד את הראיה שלו יותר”. וזה היה משמח מאוד. אמנם זה דברים מאוד דקים, מאוד מאוד דקים, אבל עצם שיש מגמה – זה משמח, ולא ירידה.
אמרתי לו: “הרב, היום בלילה הילולת רחל אמנו”, והיה אדמו”ר אחד, שהיה הולך עם התלמידים שלו לקברי צדיקים, למערת המכפלה ועוד, ומכיון שהיו נוסעים נסיעות רחוקות, היו צריכים להביא צידה לדרך, קצת קוגל, קצת רוגלך, קצת משקה ברונפע’ן, קצת ליקר, קצת לקח. מביאים הכל, שמים את זה תחת האוטובוס, במעבה האוטובוס. [יש שאמרו שיש בזה בעיה הלכתית, מכיון שיש היושבים ונרדמים בדרך, ממילא הוי כאוכל ששהה תחת המטה שיש עליו רוח רעה, בסדר, שזה יהיה הבעיות שלי].
מגיעים לקברים, כולם ג’וענין, רעבים, רוצים להוציא את האוכל מהמטען שיטעמו משהו. הרבי אומר להם אי לא מסכים, קודם צריך להתפלל, “לא תאכלו על הדם”, אפילו שזה לא תפילת שחרית, קודם כל תתפלל, תתפלל במסירות נפש, אחרי שאוכלים ואכל ושבע ודשן – וישמן ישורון ויבעט, בלאו הכי קשה לנו להתפלל גם בלי שאוכלים קודם לכן, הכוונה שלנו על הקאנטים, אבל לאכול רוגלך ואח”כ לבא להתפלל?! נו, באמת, עם ברונפן זה לא הולך!! אז היה אומר להם: “קודם כל תפלה”. ובעדן [אחר כך] סעודה.
אבל כשהיו מגיעים לקבר רחל, היה אומר להם: “תוציאו את המאכלים ואת המשקאות, הכל החוצה, ארויס [החוצה], תאכלו ותשתו כרצונכם!”. אמרו התלמידים: “מה קרה? מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?”. הרבי היה אומר להם: “אבא אוהב שהילדים מתפללים, אמא אוהבת שהילדים אוכלים. אמא רחל רוצה שהילדים יאכלו, תאכלו!”.
אמרתי לרב קוק: “אתה מאורן של ישראל, בחינת יוסף הצדיק, קדש הקדשים. רבי, רחל זה אם יוסף, אמא אוהבת שהילדים אוכלים, קום, קום, תאכל, תאכל את התורה שאתה רוצה ללמוד, לכו לחמו בלחמי”. אמרתי לו את זה – איזה בכי יצא ממנו! איזה בכיות! בכה ממש חזק.
אמרתי: חבל שאמרתי לו את זה, כבר קשה לי לראות את הבכי הזה. אמרו לי: “זה טוב, זה נקרא גירוי המוחין, זה טוב”. בעזרת השם, אנחנו לא מתייאשים ואנחנו מאמינים בפועל ישועות עושה חדשות בעל מלחמות זורע צדקות מצמיח ישועות.
פע באתי אל הרב קוק בעשר בבוקר, הוא אומר לי: “אדון הנפלאות, אדון הנפלאות, אדון הנפלאות, אדון הנפלאות”. אני לא יודע מה הוא רוצה להגיד לי, הרב לקח את הדף, ותב לי: “אני כבר ארבע שעות באדון הנפלאות, ואני לא מצליח להמשיך הלאה מרוב הכוונות שאני מתפעל מהשם, מה שהוא עושה. אדון הנפלאות! וכבר עבר זמן התפלה, אני אנוס, נתקעתי באדון הנפלאות”.
עושה חדשות! עושה חדשות! ארבע שעות! איזה חדשות? הסקרים? מי עלה, מי ירד? וינטר? לא!! חידושי תורה. חידושי תורה כל היום. ולפני חידושי התורה אמר הרב קוק: חידושי האמונה!! האמונה זה דבר שמתחדש כל רגע ורגע, שזה יותר מחידושי התורה. וכל מה שיש היום סקרנות לאנשים לשמוע פוליטיקה ולדבר כל יום מי עלה, מי ירד, הבחירות, כל זה מאיפה זה בא? זה גנוב!! הסקרנות הזאת גנובה מהתורה. גם בשירותים לא טוב לדבר פוליטיקה, קל וחומר בבית כנסת! התאווה לדבר על זה גנוב מהתורה הקדושה! אז איפה התאווה נמצאת במקור? בחידושי תורה, ובעיקר, אומר הרב קוק, בחידושי האמונה.
מה זה חידושי האמונה? “חדשים לבקרים רבה אמונתך”, שבכל יום ובכל שעה ובכל רגע אדם צריך שיהיה לו חידוש והתגברות ועליה בדרגה שלו באמונה בהשם יתברך. אנחנו לא נמצאים שם, אנחנו בקומה מאוד נמוכה, אבל עצם זה שאנחנו יודעים במח שזה האמת – זה כבר מצב טוב, לדעת את האמת שאין רגע שלא אמור להיות לאדם חידוש.
ומי שמאמין בזה באמת, תדעו לכם, הוא ממשיך ישועות. לכן הרב קוק, שהשם יתן לו רפואה שלמה, שהוא שיא המאמין ב”יש מאין”, שזה אומר שבכל רגע הכל מתחדש מחדש, אז הוא ראוי לקבל את הנס, כי אצלו אין כזה דבר לומר “כבר חמשה וחצי חדשים הוא ככה”, אז מה? אין חמישה וחצי חדשים, כיון שכל רגע זה עולם חדש! אם כל רגע זה עולם חדש, אז מה הקשר בין אתמול להיום? זהו, זה החיזוק באמונה.
נחזור לרחל אמנו. רבנו האר”י כותב רחל ראשי תיבות “ראשי חודשים לעמך נתת”, ועוד רמז יש, רחל ראשי תיבות – “רחמנא ליצלן”, כשאומרים איזה משהו קשה, לא טוב, אז מה אומרים? רחמנא ליצלן, מה זה רחמנא ליצלן? השם יצילנו!. רחמנא זה השם, אז איך כותבים את זה בראשי תיבות? כותבים את זה רח”ל – רחמנא ליצלן.
אמר הרב קוק, שהשם יתן לו רפואה שלמה, למה אומרים רחל ראשי תיבות רחמנא ליצלן? כי כל הרחמים שהקדוש ברוך הוא מציל אותנו מהצרות, זה בזכות אמא רחל, בזכותה רחמנא ליצלן.
גם “חדשים לבקרים רבה”, ראשי תיבות רחל, “חדשים לבקרים רבה”, מה המילה הבאה? “אמונתך”. זה מה שדיברנו הרגע עכשיו. רחל זה אם יוסף, ואמרנו שזה רחמנא ליצלן. מה זה רחמנא? בורא עולם, מידת הרחמים. רחל היא אם יוסף הצדיק, מה יעקב אמר לשבטים? “ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש”, הרב קוק אמר לי פעם שהפסוק הזה הוא שיא הרחמים שבתורה. אז רחל היא אמא של יוסף, שהוא שיא הרחמים שבתורה, וממילא התוכן שלה הוא רחמנא ליצלן, השם יציל אותנו בזכותם מכל הצרות, אמן.
כמה פעמים חיילים שהיו במקומות רחוקים בארץ אויב אומרים שראו דמות בשמים, וגם הגויים לפעמים אומרים, שונאי ישראל, ומה כולם אומרים? זו דמות של רחל! למה נכנס להם דווקא רחל? מי אמר לכם שזה רחל? יש לכם פה פוטו? הביא לכם תמונה? מה זה רחל? התשובה, כולם יודעים שרחל מתפללת על הבנים, כמו שכתוב בספר ירמיהו פרק לא, “כה אמר ה’ קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה, מאנה להנחם על בניה כי איננו. כה אמר ה’, מנעי קולך מבכי ועיניך מִדִּמְעָה, כי יש שכר לפעולתך נאום ה’ ושבו מארץ אויב. ויש תקוה לאחריתך נאום ה’ ושבו בנים לגבולם”.
אמרתי לרב קוק שנה שעברה בחודש חשון בהילולת רחל אמנו, כמו עכשיו לפני ערבית, אמרתי לו: “חודש חשון, איך הוא נקרא בתנ”ך? ירח “בול”!! [כך כתוב במלכים א (ו, לח) “וּבַשָּׁנָה֩ הָאַחַ֨ת עֶשְׂרֵ֜ה בְּיֶ֣רַח בּ֗וּל ה֚וּא הַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁמִינִ֔י כָּלָ֣ה הַבַּ֔יִת לְכָלדְּבָרָ֖יו וּלְכָל מִשְׁפָּטָ֑יו וַיִבְנֵ֖הוּ שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים”. ופרש”י, בירח בול – הוא מרחשון שהעשב בלה בשדה ובוללין לבהמה מן הבית מלשון ויבל לחמורים (שופטים יט, כא). ע”ש], בול זה ראשי תיבות “ושבו בנים לגבולם” – זה דוקא בחדש חשון שיש בו את ההילולא של רחל!”.
וכתב רבינו ה”פרי חדש” באה”ע (סי’ קכו ס”ז, אות כב): “נראה שנקרא מר חשון מלשון “הן גוים כמר מדלי” על שם הגשמים, וכדאיתא בפ”ק דתעניות דיורה במרחשון, ואף על פי כן נראה לכותבו בתיבה אחת, [א”ה, היינו לכתוב מרחשון ולא מר חשון]. ומסתברא דאי כתב בול במקום מרחשון דשפיר דמי, כדכתיב במלכים א’ סי’ ו’ בירח בול הוא החדש השמיני דהיינו מרחשון. עכ”ד. וע”ע בנחלת שבעה (סי’ ד), ובערוה”ש (אה”ע סי’ קכו סי”ז).
אני חושב שהוא אמר לי: “אתה לא יודע מה שאתה אומר עכשיו, אתה לא יודע מה שאתה אומר עכשיו!”. הוא התרגש מזה מאוד. זה היה בדיוק לפני תפילת ערבית, כמו עכשיו. אז שרים את זה – שלמה קרליבך עליו השלום: “ושבו בנים… ושבו בנים… ושבו בנים לגבולם… ושבו בנים”.
שנה שעברה כמו עכשיו לפני ערבית, הרב קוק לקח את הרמקול, התחיל לנגן את הניגון הזה: “ושבו בנים לגבולם”, שכל הבנים יבואו לבית, יחזרו הבית. הקדוש ברוך הוא ישמור צאתם ובואם מעתה ועד העולם, אמן.
מורי ורבותי, אמרנו שרחל רומזת על רחמנא ליצלן, מה שהרב קוק הסביר, וגם אמרנו ראשי תיבות בול. וגם אני רוצה להוסיף לכם: מר חשון. “מר” זה ראשי תיבות: רחל מבכה. “בול” זה: ושבו בנים לגבולם. ו”מר” זה: רחל מבכה! תמיד שואלים: למה מר חשון? אז אומרים: “מר” זה טיפה, טיפות של הגשמים שיורדים בחשון. איך יודעים שמר זה טיפה? על פי הפסוק, “הן גוים כמר מדלי, וכשחק מאזנים נחשבו”. מה זה מר מדלי? הגוים הם כמו טיפה מהדלי, אז זה מר חשון – טיפה שיורדת יורה ומלקוש. [כך כתב רבינו ה”פרי חדש” באה”ע (סי’ קכו ס”ז, אות כב). ע”ש].
וגם אומרים מר חשון, שהוא כביכול מר – אדון, בגמ’ (סנהדרין עד ע”א) יש “מרי דוראי” והביאור הוא “אדון עירי” [פרש”י שם], מר היינו שהוא אדון של חדשי החורף, מר מלשון חשיבות.
ויש אומרים זה חודש “מר”, למה? כל החדשים יש בהם חגים: תשרי, יש לך ראש השנה וסוכות וכיפור שמחת תורה, כסלו יש לך חנוכה, טבת יש גם חנוכה, זה ממשיך מכ”ה בכסלו לתוך טבת, שבט יש לך ט”ו בשבט, שלא אומרים בו תחנון, כך כתוב בשולחן ערוך; אדר – פורים, אדר ראשון שיש השנה, גם כן לא אומרים תחנון בימים י”ד וט”ו, ניסן – פסח; אייר – פסח שני והילולת רשב”י בל”ג לעומר, סיון – חג השבועות; תמוז ואב – צום הרביעי וצום החמישי יהיו לבית ישראל לששון ולשמחה; אלול – פתיך בתשרי. אז איזה חודש נשאר מר בלי שום דבר? חשון! לכן נקרא מר חשון.
בסדר, זה דרושים בעלמא, אם יש דרושים, אני מוסיף “מר” ראשי תיבות “רחל מבכה”.
למדנו בספרים הקדושים, כל יום כשאומרים “מקבץ נדחי עמו ישראל” בתפלה, לכוון: “מנעי קולך מבכי”, מנע”י – ראשי תיבות: “מקבץ נדחי עמו ישראל”. והברכה הזאת דווקא מודבקת בתקע בשופר, שהוא תיקון היסוד של רחל עם יוסף הצדיק, שהוא מידת היסוד כנודע.
השם יזכנו שזכות רחל אמנו תגן עלינו אלף המגן ונזכה ל”ושבו בנים לגבולם”. ר’ חיים שמואלביץ אומר שמה, יש שיר על זה, כך היה אומר: הנביא אמר לך מנעי קולך מבכי ואני אומר תבכי עד שיהיה גאולה! היא בוכה ועושה את כל הפעולות.
השם יעזור שנזכה לגאולה שלמה אמן במהרה בימינו.
מצ”ב הקלטת רבינו החד”ה קוק שליט”א ששולח יהודי לדבר אצל רחל אמנו עבור עם ישראל.
- איזו ברכה יש לברך על מפלת נשיא איראן וחבורתו?!
- פולמוס “פינוי בינוי” והכרעותיו של מרן הגר”ד קוק שליט”א
- איך הגיב מרן הרב דב קוק שליט”א עם שמיעת הבשורה על השבת 4 חטופים?
- מוות למחבלים.. פסק הלכה מנומק מגדולי עולם איך לנהוג עם המחבלים
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום