אפליקצית עץ חיים
היום, כ”א אב, יומא דהילולא של הרה”ק רבי אהרן רוקח זיע”א – אדמו”ר מבעלזא, שנפטר בשנת תשי”ז, הרב הגיע מחו”ל לאחר השואה הקשה, וקבע את מקומו ב”תל אביב”. [היה לו גם חדר ב”קטמון”, היכן שמתגורר היום האדמו”ר מערלוי שליט”א].
רבינו החד”ה קוק שליט”א מזכירו בסילודין, ותמיד רואים שרבי אהרן מבעלזא הוא אחד מדמויות המופת הנצבות לנגד עיניו של רבינו שליט”א, בפרישות, קדושה עליונה, דביקות עילאה, וכל השגות הקדש, ותמונת קדשו ניצבת שנים רבות בחדר לימודו של רבינו שליט”א.
סוד התפלה הקצרה של מהר”א מבעלזא זיע”א
לפניכם שיחה נאה מרבינו שליט”א אודות ביאור הנהגת מהר”א מבעלזא זיע”א בתפלתו המהירה ביותר, [כידוע שהיה מתפלל עמידה במשך דקה מן הדקה…], דברים אלו נאמרו מפ”ק של מרן שליט”א ביושבו בסעודת האזכרה לזקינו רבה של טבריה מהר”ר רפאל קוק זצ”ל יחד עם דודיו הגרא”י קוק שליט”א והגר”א שרמן שליט”א.
א. השיחה החלה מתוך שאלתו של רבינו שליט”א שבקריעת ים סוף נאמר “מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו”, ומבואר שבגאולת מצרים אין ענין של תפלה כלל, ואם כן צריך ביאור איך ילפי’ לסמוך “גאולה לתפלה”, מענינא ד”שירה חדשה שבחו גאולים” וכו’, הרי שם לא היתה תפלה כלל.
והכי איתא בזוהר (פרשת בשלח, דמ”ח ע”א), דבר אל בני ישראל ויסעו, ויסעו מלאסגאה מלין, לאו עידנא דצלותא השתא, ויסעו, וכי לאן אתר פקד לון דינטלון דהא על ימא הוו שראן, אלא אהדר לעילא דכתיב מה תצעק אלי דהא כלהו באתר דא קיימי ועל דא ויסעו ינטלון מן דא דלאו עדנא הוא אלא בעתיקא תליא מלתא וכו’. והכי איתא עוד בזהר זוהר (שם, דנ”ב ע”ב) שריאו צווחין לקודשא בריך הוא כדין כתיב ויאמר יי’ אל משה מה תצעק אלי, ותאנא בספרא דצניעותא אלי דייקא, בעתיקא תליא כלא, ביה שעתא אתגלי עתיקא קדישא ואשתכח רעוא בכלהו עלמין עלאין כדין נהירו דכלא אתנהיר וכו’.
ב. הגאון רב”צ קוק שליט”א [בן דודו של רבינו שליט”א, שנכח במקום] חזר על שאלת רבינו שליט”א, והגרא”י קוק שליט”א ביקש לומר ד”מה תצעק אלי” קאי על קודם קריעת ים סוף, וענין סמיכות גאולה לתפלה מורה על תפלה שלאחר קי”ס, ואמר רבינו שליט”א שעדיין ה”עיתוי” לא מסתדר, שכל ענין קי”ס הוא היפך התפלה כמ”ש “מה תצעק אלי”, וכאן חזינן “סמיכות” בינייהו, ונתארך הויכוח בהסבר הדברים [הגרא”י הביא מדברי רבינו יונה בברכות ומדברי הגר”א בענין הבטחון ועוד ועוד].
ג. לאחר דין ודברים ארוך והתלקחות אש התורה במקום, אמר רבינו שליט”א, אחרי כל מה שנאמר כאן עדיין ה”עיתוי” לא נח לי, מה שנאמר כאן זה עניני “עבודה” אבל אני מדבר מצד ה”עיתוי” שאינו תואם…
ושוב אמר רבינו שליט”א, אני לא שואל “שאלה”, השאלה היא רק “ידות הכלים”, לא באתי אלא להכנס בדברים על ידי השאלה…
זה מה שרבי אהרן מבעלזא
היה מתפלל שמונה עשרה בדקה אחת…
ד. הגרא”י קוק עצר את הדברים והעיד על עצמו: אני הייתי שם… הלכתי להתפלל שם מעריב, חכיתי חצי שעה… הייתי נער… אמרתי זה שווה… התחלתי מעריב… עד שסיימתי המעריב ערבים וק”ש הם כבר סיימו שמונה עשרה… אבל ההכנה לתפלה היתה שעתיים!!
ה. המשיך רבינו שליט”א: הרי בפועל לא ניתן לומר את המילים בזמן כה קצר,
אכן…
לומר את המילים זה לא מספיק…
בזמן כזה קצר אי אפשר “ביולוגית” לומר את המילים…
אבל לבלוע את המילים זה כן מספיק…
מה ההבדל בין לומר את המילים לבין “לבלוע” את המילים?
אם אני בא לומר כאומר מילים זה לא ניתן במציאות ולא יעזור כוונות…
אם אני בא להבלע בתוך המילים זה כן ניתן…
אני לא אומר את המילים אני נבלע בהם!!
איתא בזהר “עתידין כל בני היכלא לאתשאבא בגופא דמלכא”..
כלומר, אתה לא בא “לשאוב” אלא “להשאב”…
אתה לא בא להתפלל אלא להבלע בתוך התפלה…
ר’ אהרן מבעלזא לא בא להתפלל – הוא בא “להשאב” בתפלה…
[וממילא אין לבליעה מוגבלות של זמן כמו דיבור]
פירוש… התפלה גדולה ממנו, הרי לא נתן אצלו לומר שאני מבקש מה’, שהרי ה’ מכיר את כל כולי עם כל ההיכי תימצי של התת דתת הכרה שבי ממעשה בראשית והלאה כולל הכל… מה שייך שאני יבקש, זה לא מתקבל…
אלא… אני נבלע בבקשה המקורית האינסופית שהיא מעלי…
הרבי מקאצק אמר
שלגבי גילוי היחוד של “ה’ אחד” אני והחתול שוים…
הוא אמר את זה בהרגשה מוחשית ולא צריך לומר את זה…
זה נקרא להבלע!!
מי שמרגיש בתפלה כחתול לפני אדם – לא נתן לו אלא להבלע…
עלי רק להבין שאני חתול…
שאלנו את השאלה מהפס’ “מה תצעק אלי”…
[שלכאורה זה סותר את הענין של סמיכות לגאולה לתפלה]
הוי אומר…
עד כמה שאתה מבין שהתפלה מיותרת ומופקעת מהמציאות [כי ה’ יודע הכל]
כך אתה משתבח בתפלתך ומתכוין יותר… זה שיא הכונה…
כל מה שקשה לי יותר בשביל מה בכלל אני מתפלל, כך אני יותר משובח…
אם אני מבין למה אני מתפלל – אני מתגנה…
ה”מעמיד” של התפלה הוא שאתה לא קיים ושהתפלה לא קיימת…
כמו שהמעמיד של האדם זה לדעת שהוא לא קיים, זה חומר הגלם שלו…
אם אני חושב שאני קיים אני לא קיים, הוי “קבל וקיים” (סנהדרין יד ע”א)…
כך בתפלה – החומר גלם שלה היא לדעת
מי שיקשה את הקושיא הזאת ויתבייש להתפלל הוא משתבח…
מי שחושב את התפלה כפשוטה לספר להקב”ה סיפורים,
זה גנאי שהוא חושב שצריך לספר להקב”ה…
ב”מעשה” התפלה
ברור שצריך לספר הכל ולדבר הכל
אבל ב”השקפה” יש להרגיש כמו שהסברנו…
להרגיש שכל מה שאני מספר זה כחתול מול אדם
וכמה שיותר לך הקושיא בשביל מה אני מתפלל זה יותר טוב…
סיים הגרב”צ קוק: אם כן יוצא שרבי אהרן מבעלזא לא אמר את המילים…
ואמר רבינו שליט”א בענות קדשו:
אני דברתי על המעשים??
קטנתי… לך תשאל חתולים מה זה בני אדם
הגרא”י קוק התעקש ושאל:
למעשה… ר’ אהרן אמר את המילים או לא…
חייך רבינו שליט”א ואמר:
אני לפעמים גם לא מבין איך אני אומר את כל המילים
בהפרשת תרומות ומעשרות אני אומר את הכל, ואני לא יודע איך אמרתי, אני לא אומר בנוסח הקצר “כמו שכתוב”… [כידוע מהחזו”א וכו’], ואני כן אומר הכל, לא יודע איך… זה שגור על פי…
סיים רבינו שליט”א:
מה שאמרתי בענין התפלה זה לא ווארט… זה לא הסבר..
זה עיקרי האמונה…
ו. וראה זה פלא מה שמצאתי במדרש שמות רבה (פרשת בשלח פרשה כב), ולמה צריך להזכיר קריעת ים סוף באמת ויציב, לפי שכיון שקרע להם את הים האמינו בו, שנאמר ויאמינו בה’ ובמשה עבדו, ובזכות האמנה שהאמינו זכו לומר שירה ושרתה עליהם שכינה, שכן כתיב אחריו אז ישיר משה, לכך צריך אדם לסמוך גאולה לתפלה, כשם שהם הסמיכו שירה אחר האמנה והקריעה, וכשם שהן טהרו לבם ואמרו שירה, שכן כתיב וייראו העם את ה’ ויאמינו ואח”כ אז ישיר, כך צריך אדם לטהר לבו קודם שיתפלל, וכן איוב אמר (איוב טז) על לא חמס בכפי ותפלתי זכה. ע”כ. ומשמעות הלשון של המדרש דכל גדר התפלה הוא “אמונה”, ובתורת שכזה נסמכת גאולה לתפלה. ודו”ק.
ביאור נוסף בענין קיצור התפלה אצל מהר”א מבעלזא
ז. ולהשלים היריעה בסוגיא זו אציגה נא מה שכתב מרן שליט”א בכתב ידו אודות מהירות התפלה הבלתי נתפסת של מר”ן רבי אהרן מבעלזא, וז”ל קדשו: חזינן טעם לואי לא נוח אחרי שתיית כוס קר של מיץ תפוזים טעים, והוא [משל ל]הוראה על גאוה המתפתחת לאלתר לאחר שעשה האדם את המצוה (לפחות בתת הכרה), וכאן עביד [מהר”א זיע”א] עצה של כעין “חידודה קודם לליבונה” בחולין ח ע”א [אמר רבי זירא אמר שמואל ליבן באש סכין ושחט בה בעודה רותחת – שחיטתו כשירה. ואף שיש מקום להטריף הבהמה, מחמת שחום הסכין שורף את הושט כשנוגע בה בשעת השחיטה, ומנקב אותה, ונקובת הושט היא אחת מי”ח טריפות. מכל מקום, היא כשירה, משום שחיתוך הסימנים, הנעשה מחמת חידודה של הסכין, הוא קודם לשריפת הושט שנגרמת מליבונה של הסכין. ואחר שחיטה שוב לא שייך שתוטרף], היינו שעוד לפני ליבון המחשבה הגרועה הזאת, כבר עושה חיתוך כלפי מה שכבר עשה ע”י שעובר לאלתר ממש למעשה הבא וכו’ (דו”ק מעט). עכ”ל מרן שליט”א. [ונדפסו הדברים בס’ “אוריאל”, מערכת חכמי ישראל].
מהר”א מבעלזא בעמידה ליד נרות שבת ללא הפסקה
ח. רבינו שליט”א רגיל לספר הרבה מה שקרא על מהר”א זיע”א, שפעם אחת ביום ששי בא אליו חה”כ הרב יצחק לוין זצ”ל בשליחות מאת רה”מ דאז ב”ג שר”י, וסיפר לו על המצב הקשה עם המצרים ב”סיני”, ושיש חשש גדול למצב הכללי של עם ישראל בארץ הקדש, ואמר הגה”ק מהר”א שיצאו להלחם ותהיה ישועה לישראל עם קרובו…
ומאותו רגע נעמד הגה”ק מהר”א זיע”א להדליק נרות שבת, ועמד בתפלה מול הנרות מרגע ההדלקה עד הצהרים [ויש אומרים עד הבקר]… ואח”כ שמעו נסים ונפלאות ב”מבצע קדש” הנ”ל. [וראה בס’ “בקדושתו של אהרן” (ח”ב עמ’ סב). ובס’ “הרב הקדוש מבעלזא (לנדא, עמ’ רעא). ודו”ק].
ואמר רבינו שליט”א שאמנם קרא עובדא זו בספרים, אך הוא שמח לשמוע את העובדא מאת ידידו האדמו”ר מלעלוב ניקלשבורג שליט”א שהיה מסתופף כבחור בהיכלו של ר’ אהרן זיע”א, והוסיף גם, שמהר”א לא עשה קידוש בעצמו, רק אמר לגבאי הרב לנדא שיוציא אותו י”ח בשומע כעונה.
שיריים למפרע…
ט. סיפר רבינו החד”ה קוק שליט”א על הגה”ק ר’ אהרן מבעלזא זיע”א ששלחו לו ארגז תפוחים, [שהיה נוהג לחלקם בטיש], ואחד מהנוסעים בדרך הביא לאיזה חולה שני תפוחים מן הארגז, וכשהגישו לפני האדמו”ר את הארגז, שאל אם זה כל מה שרציתם להביא לי? ואמר רבינו שליט”א: הרי ברור שלא היה איכפ”ל על על התפוחים, וגם לא היה לאדמו”ר שום ענין להראות שהרגיש במה שלקח אותו אחד, רק שרצה לברר בהדיא שנאכל אותו תפוח בכדי שיהיה גם עליו גדר “שיריים למפרע”… ולמותר לציין שהחולה ההוא נתרפא מיד…
סוד נשמות הצדיקים
י. פעם אמרתי לפני מרן החד”ה קוק שליט”א, הלא ידוע מה שנסתפקו היכן לקבור את מהר”א מבעזלא זיע”א, אם בטבריה או בירושלם, ונכנסו קמיה הגאון מטשעבין מהר”ר דוב בעריש ווידנפלד זצ”ל שהכריע לקוברו בירושלם, וביקש לכרות לו ג”כ קבר לידו, ואכן נטמן ליד קברו סמוכים לעד לעולם. [ואחיו הרה”ק ר”מ מבילגורייא טמון בטבריה]. ולא לחנם היה צד לטמון את ר’ אהרן קדוש ה’ בטבריה שהוא מקום מושבו של מרן שליט”א, [מלבד הענינים הידועים במעלת טבריה הכללית], ויש קשר של קיימא עמוק בין הצדיקים שבכל דור ודור, וביארתי שהרי רבינו שליט”א נולד בב’ תשרי תשי”ז, והיא שנת הסתלקות מהר”א זיע”א מן העולם, ומשמע שיש כאן קשר בין נשמותיהם [בבחי’ עד שלא שקעה שמשו של ר’ אהרן זרחה שמשו של רבינו שליט”א].
ובכמה פרטים חזינן השוואות בינייהו, כשם שמהר”א עשה תיקונים נשגבים של אהבת ישראל ב”תל אביב”, גם מרנא שליט”א נוסע לשם מידי פעם ופועל ממקום גבוה אשר ממנו נשקפו פני כל העיר תל אביב, ואמר לי פעם שרואה “ענן שחור” על העיר [שאמר עליה רבינו שליט”א שהיא מצרים דא”י, ואכמ”ל], וגם שמו “אהרן” ע”ש אהרן כהנא רבה, ורבינו מזרעא דאהרן כהנא קדישא, ומשפחת מהר”א היא “רוקח”, שהוא סוד הקטורת [כמ”ש ועשית אותה קטורת, רוקח – מעשה רוקח” וכו’] השייכת לאהרן, ורבינו שליט”א מקושר אל הקטורת כפי שחותם תמיד “דקה” [דב קוק הכהן] ע”ש הקטורת שנאמר בה “דקה מן הדקה”, וכבר שמענו פעם את רבינו שליט”א אומר בדמעות, “מצאתי את עצמי בתורה, אני נולדתי ביום ב’ דר”ה [יומא דדינא רפיא] והברית שלי היתה בעיוה”כ, ובקטורת הנקראת דק”ה איתא ומחזירן למכתשת בעיוה”כ, שזה בחי’ הסרת הערלה במכתשת”… כשאמרתי לפניו את הדברים היו פניו רציניות, ולבסוף חייך פורתא.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום