אפליקצית עץ חיים
האם לדחות ברית כשהמוזמנים יחללו שבת
בענין הזמנת קרובי משפחה וחברים לברית מילה שנערכת בשבת, וקיימת ידיעה ברורה כי חלק מהמוזמנים שאינו שומר תורה יגיעו ברכב, וכמה חילולי שבת כרוכים בהגעתם למקום, כידוע שמתוך האכילה קמים לעשן, ויש מצטלמים יחדיו, וכמה וכמה דברים בישין בעוה”ר, אשר לפי”ז לכאורה יש לדון את המזמין במכשיל את המוזמנים באיסורי תורה, ומאידך אם לא יזמינם תבער אש המחלוקת ביניהם, ואחריתה מי ישורנה. [וידוע מעין זה ממרן ה”חזון איש” בדין הידוע שלא ליתן מאכל למי שאינו מברך, שבזמנינו אם לא יתן יש חחש לפני עיור גדול יותר, שתדחה האבן אחר הנופל וכו’]. ולצערינו שאלה זו נעשית תדירה מיום ליום, כי רבו החוזרים בתשובה אשר עדיין לא שבו עמהם כל חבריהם לצור מחצבתם. ואסדר בזה פרטי ההוראה לדינא, כפי שקבלנו מרבותינו גדולי עולם להלכה ולמעשה.
א. הגאון מהר”ש וואזנר זיע”א בשו”ת שבט הלוי (ח”א, בהגהות לשו”ע או”ח שבסוה”ס, סי’ שלא) כתב, שהשיב לשואלו על ענין זה כי בכה”ג מוטב לדחות את המילה ליום ראשון. ע”ש דבריו. וכ”כ עוד בשבטו הרביעי (סי’ קלה) וחיזק את דבריו להסיר מהם את השגות החולקים עליו. [ע’ להלן ד”ה אמנם]. וכן הביא בס’ ברית יצחק (וייצמן, עמוד קלג) עדות מחכם א’ שכן הורה הגאון הנורא מהרב”צ אבא שאול זצוק”ל, שאם ישנם בני משפחה מרובים שיחללו את השבת בכדי להגיע לברית מוטב לדחותה ליום ראשון, והגם שיש לצדד בזה ולומר הלעיטהו לרשע וימות, דמי שמחלל את השבת מחללה בלא”ה, מ”מ נראה דמוטב לדחות הברית. ע”כ. [ואם כי קשה לסמוך על שמועות, וע’ להלן בשם ס’ ברית ותורה שכתב משמיה איפכא, ורבים חללים הפילו הוראות בכגון דא, ומ”מ לא ע”ז בלבד אנו נשענים, ובפרט שיש לומר דהוראת שעה היתה].
ב. אמנם גאון הדור מהר”ם פיינשטיין בשו”ת אגרות משה (חיו”ד סי’ קנו) והגרא”י וולדנברג בשו”ת ציץ אליעזר (ח”ו סי’ ג) כתבו, שאינו נכון לדחות מצות מילה ביום השמיני, משום הני דלא משמרי שבתא, ואם היו חילולי השבת נעשים לצורך המילה, היה לנו לדון דמצות מילה לא תדחה חילול שבת כדינא דאיזמל, אך בכה”ג שכל החילולים אין להם שייכות כלל לתועלת המילה עצמה ע”כ אין לדחותה. וכן הסכים לזה מרנא ורבנא הגאון רבי עבדיה יוסף זצוק”ל בשו”ת יביע אומר (ח”י חאו”ח סי’ לב). וכ”כ בשו”ת מעשה נסים הכהן (ח”ג חיו”ד סי’ קפה), שח”ו לדחות המילה בעבור זה, רק יודיע ויסביר בשפה ברורה לכל חבריו, שאסור להם לבא בשבת והוא את נפשו הציל. וכ”כ הגאון מהר”ר בן ציון אבא שאול זיע”א בתשו’ כתיבת יד, והביאה נכדו בס’ ברית ותורה (ר”ס רסו). וכן דעת הרב החסיד מהר”ר מרדכי אליהו זצוק”ל, והגאון הנאמ”ן ראש ישיבת כסא רחמים מהר”מ מאזוז שליט”א, והובאו בס’ אות הברית (סי’ רסא אות ה). וע’ בספר הלכות הגר”א ומנהגיו (עמוד קפב).
ג. וכשדברתי בסוגיא זו עם תרי גברי רברבי בעיר קדשינו טבריה, הלא המה גאון עזינו עמוד צלותיהון דישראל מרן הגאון הרב דוב הכהן קוק שליט”א, והגאב”ד מהר”ר אברהם דב אוירבך שליט”א, שניהם הכריעו פה אחד להלכה ולמעשה שהתינוק לא אשם שידחו את מילתו בזמנה, מפני שיבוש האורחים שאינם הולכים בדרך ה’, ואין אומרים לאבי הבן [ולבנו] לחטוא בשביל שיזכו אחרים. [וכך היתה דעתו של אביו הגרש”ז זיע”א]. והוסיף הגר”ד קוק שליט”א, שאם אבי הבן מהחוטאים שמחמת הברית יכשל בחילול שבת, בזה יש לדון ולהציע לדחות הברית, [וכ”כ הגרב”צ א”ש בתשובה כתב יד הנ”ל], וגם בזה היה מקום לדון אי אמרי’ בחד גברא אין אומרים לאדם חטוא בשביל שתזכה, כיון דסו”ס הוא מצווה למולו בשמיני, ודוקא מאדם לאדם אין אומרים וכנ”ל, ומ”מ נראה דשוא”ת עדיף, כי הצלה מעבירה עדיפא מקיום מצוה כנודע. ואכמ”ל.
ד. ובדברי הגאון מהרש”ג בתשו’ (ח”א חאו”ח סו”ס גן) מבואר, דאם המורה הוראה מורה לדחות הברית מילה ליום ראשון, למען ישמעו ויראו, ויבינו כל בני המשפחה והחברים כי מחמת אוילותם והנהגתם הנילוזה לחלל שבת, הוצרכו לדחות את מצות המילה, בכה”ג דהוי למיגדר מילתא, הוראה יפה היא, וכמבואר בסמ”ג (לא תעשה רח), שאע”פ שאמרה תורה לא תטה משפט, הרשות ביד בית דין לגדור פרץ להוראת שעה כפי הצורך. ע”כ. והובא בציץ אליעזר וביביע אומר שם. וע”ש בצי”א מה שהרחיב קצת בזה לקראת סיום תשובתו. ובשו”ת מנחת יצחק וייס (ח”ג סי’ לו אות ו). וכ”כ הגרב”צ אבא שאול זיע”א בתשו’ כת”י הביאה נכדו בס’ ברית ותורה (ר”ס רסו, בביאוה”ל ד”ה דוחה). ובמקום אחר הרחבתי בכמה פרטים על דברי מהרש”ג הנ”ל. ועתה אכמ”ל.
ה. ובעיקר הענין ראיתי כתוב בספר היקר “אות הברית” (סי’ רסא אות ה) עצה להמנע מן המחלוקת [תרתי משמע, מחלוקת הפוסקים בצורה ההוראה, ומחלוקת בין בני המשפחה והחברים] באופן שחלה המילה בשבת, שיאמר אבי הבן לכל המוזמנים כי אמנם יום השמיני בשבת, אך מחמת אי ידיעה ברורה במצב בריאותו של הנולד אין ידוע זמנה ושמא תדחה ליום אחר, וימולו את הבן בזמנו בשבת ולמוצא”ש יאמרו כי הוטב מצבו והיה ראוי למילה בעצם יום השבת ותשקוט הארץ. [אכן, פתרון זה אינו רלוונטי בכל מקרה, מה גם שלפעמים אש המחלוקת תבער יותר אם יעשה כן, והחכם עיניו בראשו ותשועה ברוב יועץ כדת מה לעשות]. וכתב עוד, דכשאבי הבן ג”כ חילוני יאמר לו המוהל כי הבן צהוב וא”א למולו ותדחה המילה לאחר השבת. ע”כ. וכבר כ”כ הגרב”צ א”ש זצוק”ל בתשו’ כת”י שם דהדבר ברור שאם אבי הבן יחלל שב”ק בשביל המילה מוטב לדחותה. ע”ש. וראה מה שכתבתי בזה לעיל.
ו. ומכל מקום חובה קדושה מוטלת על המוהל, להתנות עם אבי הבן באופן ברור, שלא יהיה שום מעשה חילול שבת בזמן הברית, ושלא יצלמוהו ולא את האירוע בשום אופן, ולפחות בשעה שהוא נמצא, ואם יפרו את דבריו ויעשו תמונות וכו’ בשעת הברית, יעצור הכל, כי זה ברור שחילול ה’ לא הותר בשום אופן. ומעשה שהיה בברית מילה שנערכה בשבת שחל בה יום טוב (שמחת תורה תשפ”א) ע”י המוהל ידידינו הרה”ג ר’ מיכאל שמואל רביע שליט”א, והודיע כנ”ל לאבי הבן מבעוד מועד, ובזמן הברית ראה איזה אשה מצלמת את המעמד, ועצר ואמר בקול גדול, באם יהיו כאן צילומים אינני מל את הילד, וכשסיפר זאת לאחר מעשה בפני הגר”ד קוק שליט”א, ושאל אם עשה טוב, אמר לו הגרד”ק שבודאי טוב עשה, וכן ראוי לנהוג בכל מקום שיש חילול ה’. ובירושלמי (ספ”ג דנדרים) איתא, דעוון חילול ה’ חמור יותר מביטול ברית מילה וחילול שבת ועבודה זרה. ע”ש.
ז. והדבר ברור שאבי הבן לא יזמין לברית את אותם אנשים החשודים על חילול שבת, ואדרבה עליו לומר להם בשפה ברורה ובנעימה שצער גדול יהיה לרך הנימול כאשר יחללו שבת בשביל להיות בברית. ולאותם שהוא מוכרח בהכרח גמור להזמינם, צריך לסדר להם מקום אכילה ולינה באופן שמצידו לא יהיה על ידי שום אדם חילול שבת כלל ועיקר.
סיכום הדברים:
לדעת רוב ככל רבותינו אין לדחות ברית שזמנה בשבת ליום ראשון גם אם ידוע שיש איזה מחללי שבת שיבואו לברית, ורק באופן שאבי הבן יחלל שבת בשביל הברית יש למוהל להציע לו לדחותה ליום ראשון.
אבי הבן צריך להודיע בבירור לכל מיודעיו שיש חשש שיבואו לברית בחילול שבת, שאינו חפץ כלל בבואם לברית, ושיש מזה צער גדול להשי”ת ולנימול ולמלאך הברית, ואם יבואו בכל זאת, אין אחריותם עליו.
המוזמנים שמוכרח להזמין ויש צד שיחללו שבת, אבי הבן מחוייב לסדר להם מקום אכילה ולינה באופן שלא יצטרכו לחלל שבת בשום ענין.
בברכה
יקותיאל אברהם אוהב ציון
אולי יעניין אותך גם:
- חיזוק מיוחד ממורינו הגר”ד קוק שליט”א לקראת שבתות החורף
- תפילה על חולה קורונה שלא שמר הנחיות
- מה אמר הרב קוק שליט”א לזמר העולמי סטטיק
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום