אפליקצית עץ חיים
דרוש מיוחד לכבוד מעלת גאון עזינו ותפארתינו מרן רשכבה”ג בעל ה”יביע אומר” זתע”א
מורי ורבותי, אנחנו בעזרת השם היום נדבר על גאון עוזנו ותפארתנו, רבן של כל בני הגולה, רב הרבנים, גאון הגאונים, פוסק הפוסקים, איש אשר רוח בו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל, רבנו עובדיה יוסף זכותו תגן בעדנו אמן.
אין כמו חכם עובדיה בכל העולם כולו, אין מקום שלא יודעים מהרב עובדיה, אפילו גויים, הייתי נוסע כבר בנערות שלי עם נהגי מוניות ערבים, היו אומרים לי, “וואלה הרב עובדיה הזה אין עליו”… “בכל הארץ יצא קוום ובקצה תבל מליהם”, איפה זה כתוב הפסוק הזה? לאחר הפסוק שאומר “יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת”.
אמר הגאון הנאמ”ן מאזוז עליו השלום [שהרב עובדיה החזיק ממנו המון], יביע אומר זה ספר כבד וקשה, זה לדיינים לפוסקים לאברכים שלומדים יום ולילה, כי זה יש שם הרבה מערכות, אז דבר קשה שצריך ללמוד ביום כשהאדם עירני, יום ליום יביע אומר, אבל יחוה דעת זה ספר יותר קל, הרב כתב אותו בשפה השוה לכל נפש, כיון שזה שווה לכל נפש “ולילה ללילה יחוה דעת” גם בלילה כשעייפים אפשר ללמוד בשו”ת יחוה דעת.
הרב עובדיה נשלח לעולם הזה בשביל להחיות את כל המתים, יש מתים מהלכים על שתים. פעם מישהו שאל את הרבי מקוצק האם אתה יכול לחיות מתים? אמר לו, זה לא עסק שלך, אני בינתיים מחיה את החיים, יש אנשים חיים שהולכים כמתים, חכם עובדיה הפיח רוח חיים בכל העולם, בכל הערים בנה מקוואות, בנה בתי כנסיות, בנה תלמודי תורה, הכל מכחו ומכח כחו, היה מכתת רגליו ממקום למקום במסוקים, ובהתחלה ברכבים, ולפני זה באוטובוסים, בשביל לזכות יהודים שיצעקו “שמע ישראל” בחדש אלול ויכירו את השם.
הרב היה הולך עם הרב בצלאל ז’ולטי מבית לבית ומדבר עם הזוגות על טהרת המשפחה, על תפלין, על שבת, לא היה מחפש מקומות שיש אלף איש בשביל לדרוש, היום אתה מתקשר, שלום כבוד הרב, הוא בכלל לא עונה לך, יש לו מזכירה רחמנא ליצלן, הרב לא פנוי בחודשיים הקרובים, עוד חודשיים הוא יהיה פנוי, אבל זה עולה חמש וחצי אלף, בשבילכם אם תעשו את זה במזומן בלי מע”מ, נביא לכם את זה בארבע אלף, הרב יבוא על רכב אהודי ועל וולבו.
חכם עובדיה לא בקש כסף ולא כלום, והיה מדבר דברי אלהים חיים, לפעמים היה נוסע בכמה אוטובוסים כדי להגיע למקומות, ככה היה אחריו בנו חכם יעקב עליו השלום רוח השם תנחנו בגן עדן, חכם יעקב נפטר בחיי אביו בב’ באייר, וחכם עובדיה נפטר חצי שנה אחרי בג’ מרחשון, בדיוק חצי שנה עבר מאז פטירת בנו, זה נורא נוראות. חכם יעקב סיפר סיפר לנו שלמד עם אבא שלו את כל הש”ס, היה ביניהם קשר עצום, סיפר לנו ידידינו שלום סעדון הי”ו, שחכם עובדיה היה בבית חולים “שערי צדק” בתקופה שאמרו שכביכול גבה טורא בינייהו [עמד הר של מחלוקת וחציצה בין הרב לבנו], אמר לו חכם עובדיה לשלום סעדון, שלום, אין לי מה לעשות פה בבית חולים, לך לחכם יעקב בני עם הרכב, תביא אותו שיהיה עמי, כל הלילה למד אתו תורה בבית החולים. זה הרב יעקב שהוא דמות דיוקנו של אביו רבנו עובדיה, כמובן כל הבנים כולם אהובים כולם גדולים כולם חשובים.
פעם היה פה בטבריה אחד מראשי ישיבת “חברון”, אז דברו אם לברך על רבינו עובדיה “שחלק מחכמתו ליראיו” או לא לברך, הוא היה יודע את כל התורה ודאי, אבל הם דנו אולי ככה אולי ככה, עשו כל מיני דיונים, בודאי תברך עליו שחלק מחכמתו ליראיו, אם לא עליו אז על מי תברך?! אז ראש ישיבת חברון אמר לתלמידים שדנו, תמשיכו לדון אם אפשר לברך עליו שחלק מחכמתו ליראיו, אבל מה שבטוח דבר אחד שאין עליו מחלוקת, שאפשר לברך עליו “שכחו וגבורתו מלא עולם”, [אני לא יודע אם מותר להגיד את זה גם בבדיחותא].
כוונת הדברים היא, איפה חכם עובדיה לא הגיע? תלך באינדונזיה, יש את הספרים שלו, את התמונות שלו, את הדברים שהוא אומר, מצעירותו הוא הלך, מגיל שש עשרה שבע עשרה התחיל לדבר דברי תורה. כשחכם עובדיה היה נער צעיר חכם אברהם רפול אמר עליו “עבדיה” ראשי תיבות, “דורש יפה בלי עין הרע”.
חכם עובדיה לא התחיל את הדרשות עם אלף איש, כמו שאמרתי לכם, ולא עם אהודי ולא עם וולבו, ולא עם לויין ולא עם לוייתן, בקושי מניין היו בשיעורים שלו, היה לו בית כנסת “מושאיוב” לא “מוסאיוב”, שם לא היה מנין בשיעורים שלו, כך סיפרו לי הזקנים של הדור הקודם, היה מלמד אותם בן איש חי.
כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר, חכם עובדיה אמר את זה על עצמו, אני זוכר כשהיינו נערים באנו אליו בעשרת ימי תשובה לשמוע שיחת מוסר, נתן לנו שיחת מוסר באמצע הוא בכה על עוון ביטול תורה, מרוב בכי קם והלך, לא יכל לדבר, אמר לנו בתוך דבריו, תלמדו ממני, מה היה לי? שעון לא היה לי, לחם לאכול לא היה לי, ככה הוא אמר, אבל התקיים בי כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר, לא חסר לי כלום היום, ככה אמר לנו, והיה חותם “עיני” – עובדיה יוסף בן יעקב נרו יאיר, עונ”י זה עובדיה יוסף בן יעקב נ’ זה “בן”, אבל כל המקיים את התורה מעוני – ר”ת “מרן עובדיה יוסף נרו יאיר”, סופו לקיימה “מעושר” – מרן רבנו עובדיה שליט”א, שצדיקים במיתתם קרויים חיים.
כשהיינו ילדים חכם עובדיה מוסר שיעורים, אני זוכר היינו הולכים לשמוע אותו, היה אחד בא דוויק, לא רבי יעקב דוויק, אני לא זכיתי לראות אותו, אבל היה אחד קראו לו אברהם דוויק הכהן, לפני שהרב חכם עובדיה היה מתחיל את השיעור, הוא היה עושה פיוט, כולם היו שרים ימים על ימי מלך תוסיף, עומדים עד שהוא נכנס, אחר כך אומרים לו כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים, אחרי שכולם מסיימים היה בא אברהם דוויק הזה עליו השלום, יש לו כובע עם נוצה, הוא חלבי, והיה לו גם חצוצרה, היה שר שיר לפני חכם עובדיה, אמר, חכם עובדיה הוא ממשיך דרכם של גדולי הדורות שלנו, ראש וראשון לגדולי הדורות, מרן הבית יוסף רבי יוסף קארו, אחר כך החיד”א, רבינו חיים יוסף דוד אזולאי, אחר כך ה”בן איש חי” רבי יוסף חיים, והרביעי הוא רבנו עובדיה יוסף, הוא היה שר “מרן הבית יוסף, חיד”א חיים יוסף, בן איש חי רב יוסף, רב עובדיה יוסף”, קבוע היה שר את זה, הרב עובדיה היה נותן לו לשיר את זה, לשמח אותו.
אני חושב שההגדרה של הרב עובדיה היא “לבן של ישראל”, הוא הלב של עם ישראל. תראו עד עכשיו איך מדברים ממנו בכל אתר ואתר, ספרדים, אשכנזים, מזרחיים, לא מזרחים חילונים, דתיים, ולהבדיל אפי’ גויים, כולם מדברים על הרב עובדיה. גם לאחר שנפטר לא מפסיקים לדבר ממנו, זה בחינת הרמב”ם, תראה, מאז שנפטר הרמב”ם כמה זמן עבר? קרוב לאלף שנה!! לא מפסיקים לדבר עליו, כי הצדיקים משאירים אחריהם פה הרבה קדושה.
הספרים של הרב עובדיה הם ה”מחיה”, כמו שאמרנו הגאון הרב מאזוז עליו השלום, הזכרנו אותו כבר, עכשיו פעם שניה שמזכירים ממנו, הוא אמר, יוסף הצדיק אמר לאחים שלו אל תעצבו, מכרתם אותי, לא נורא, “למחיה” שלחני ה’, “למחיה” זה ראשי תיבות של הספרים של הרב עובדיה, למחיה – לוית חן, מאור ישראל, חזון עובדיה, יביע אומר, יחוה דעת, הליכות עולם. הקדוש ברוך הוא שלח את יוסף הצדיק של דורינו, את רבנו עובדיה יוסף למחיה – להחיות בהם נפש כל חי.
מה היינו עושים בלי הרב עובדיה? אתה רוצה לפסוק הלכה, אתה רוצה לדעת איזה ענין, כל מיני נושאים בהלכה, עכשיו אני עסקתי בימים האלה בשאלה בהלכות טבילת כלים, אתה פותח יביע עומר, איל מנגח ימה וקדמה, מביא לך את הכל, ברוך שחלק מחכמתו ליראיו.
וכמה שהוא היה גדול, כך היה עניו, ענוותן כהלל. פה בטבריה היו משפחת אטיאס מצפת שנסעו בירידה הידועה, האוטו שלהם נחת לתאום, כל המשפחה נספו, שומעים אותם בהקלטה של המשטרה בוכים רגע לפני המוות, הילדה הקטנה שלהם נשארה לחיים טובים. הילדה הזאת באה מצפת עם הרב רפאל כהן שיחיה, שהשם יתן לו רפואה שלמה, זה של יתד התשובה, הרב עובדיה ישב אתה, אמרו לו, הרב, זה שארית הפלטה מהמשפחה שהתדרדרו ברכב, ישב לידה הרב עובדיה, בן שמונים תשעים, גדול הדור, ליטף אותה, התחיל לבכות, איזה בכי, עצום ונשגב.
אמר לי הרב משה יוסף שליט”א, הבן של הרב, בן הזקונים של הרב עובדיה, אתה יודע, אבא שלי היה שומע חדשות, זה גם אבא שלי שיחי’ סיפר לי, אבא שלי שיחיה, היה כמה שנים משמש את חכם עובדיה, מביא אותו הביתה, מוציא לו את הגלימה, מרוב שלא היה לו כח, היה צריך להוציא לו את הגלימה, מגיעים הביתה בשתים בלילה, צריך להוציא לו את הגלימה, אין לו כח, אבל הוא ממשיך ללמוד תורה אחר כך על השולחן, הוא לא הולך לישון, להוציא גלימה אין לו כח, ללמוד יש לו כח.
אבא שלי שיחי’ אמר לי, לפעמים היינו נוסעים עם הרב עובדיה ברכב, הוא לומד, פתאום הוא אומר “אברהם… חדשות”, אומר לנהג אברהם שלומי, הנהג מדליק… בדיוק בשניה של החדשות, בשביל מה חכם עובדיה רוצה לשמוע חדשות? הוא היה לבן של ישראל, הוא צריך לדעת מה קורה, צריך להיות דעתו מעורבת עם הבריות, אדם כזה גדול באים אליו כל הזמן ראשי ממשלה מפכלי”ם, הוא צריך לדעת, הוא שומע מה הולך כדי להיות מעורב עם הבריות, שומע פעם פעמיים ביום, הרבה פעמים היה שומע גם בחצות, יש יומן חצות, היה לרב עובדיה בחדר שינה שלו “טרנזיסטור”.
מר אבי שיחי’ מתברך בעידן חדוה ממרן היבי”א זיע”א
אני זכיתי להיכנס לחדר שינה של הרב עובדיה, פעם אחת הבאתי לו ספרים, ולא הכניסו אותי, אמרו לי הרב חלש היום, אחר כך כבר ירדתי מן הבית, הבן שלו אומר לי בא בא מהר, הכניס אותי לחדר שינה, הרב היה בחדר שינה יושב, אומר לי, הבאת לי ספרים תכנס אלי, ישב ודיבר.
בקיצור, אומר לי ר’ משה יוסף, תדע, בזמנים שיש פיגועים, כמו היום בר מינן מה שהיה ב”מעלות”, השם ירחם, שהילד הזה לקח את הפצצה, ולא ידע שזה פצצה, ומה שנהיה השם ישמור ויציל, אומר, אם אבא שלי שומע על פיגוע ביומן חצות, אותו לילה הוא לא ישן.
יום אחד אומר לי הרב משה יוסף בא תראה, הוא הכניס אותי לחדר השינה של הרב עובדיה, אני רואה מזרון על הרצפה, אמרתי לו מה זה, אומר, הוא נפל, אני לא יכול להשאיר אותו לבד, אני עכשיו ישן לידו, ואז אחרי תקופה כבר לא היה נח, שמו מצלמה בחדר, אומר, לי יש לי מצלמה, אם אבא שלי עושה קול קטן, אני קם אני קופץ, אני שומע אותו כל הזמן, אני רואה את אבא שלי מה הוא עושה בלילה כשהוא הולך לישון, יש לו שמה ספריה, גם בתוך החדר שינה יש ספרים, לוקח מחזור של יום כיפור אומר וידוי של יום כיפור לפני השינה בבכיות, אומר כל מיני פיוטים של יום כיפור, פתאום הוא קם באמצע הלילה מתחיל לכתוב דברים, עולה לו דברי תורה לפעמים בחלום הלילה עולה לו דברי תורה, אז הוא קם מהחלום וכותב כדי לא לשכוח, כותב וחוזר לישון.
בקיצור אומר הבן ר’ משה, לילה אחד הוא שמע ביומן חצות שהיה איזה פיגוע על כמה חיילים, קרה מה שקרה, אותו הלילה אני שומע יללות כל הלילה, במצלמה יש מקלט, כל הלילה אני שומע יללות.
לפעמים הרב עובדיה היה אומר דברים על בעיית שמירת שבת בצבא, ועל הצניעות ותערובת בנים ובנות, אבל הוא היה מדבר מהכאב שלו, לפעמים בתקשורת היו מקניטים אותו, אומרים, איך הרב עובדיה אמר ככה, ואז מעלים את הרב שלמה בניזרי כדי לפרשן את הרב עובדיה, לפעמים היו כאלה שמנסים לצעצע את מה שהוא אמר או להקטין, ויש כאלה שהיו “דוכניקים” ומסבירים את האמת כמות שהיא.
אמרתי פעם למישהו, מה נהיה בעולם, כביכול ראשי הממשלה ושרי הביטחון והמפכלי”ם הם הדואגים לחיילים, והרב עובדיה כביכול מדבר נגד החיילים, בושה וחרפה!! חכם עובדיה כשהיה שומע על חייל שנהרג, לא היה ישן בלילות, היה מכה את עצמו מכות, עד כדי כך שהבן שלו צריך לגנוב לו את הטרנזיסטור שלא ישמע באותו יום כלום, כי הוא יודע שהוא לא ישן מרוב הצער.
אלה אנשי הממשלה שהזכרתי לפני זה, אני לא רוצה להגיד שמות, מישהו מהם הוריד דמעות פעם, אולי אחת לששים או לשבעים שנה היתה באה, הרב עובדיה זה לבן של ישראל, לא עניין אותו בכלל איזה כיפה אתה לובש, ובכלל אם אתה לובש כיפה, כל מי שבא אליו קיבל ממנו קרבה עצומה עצומה ונוראה.
היינו מתפללים אצלו הרבה, פעם אחת באתי מוקדם לפני מנחה, היה יושב אצלו רבי אברהם דניאל משכונת “רמות”, אז הוא דיבר אתו על כל מיני עניינים ועל עדות, אמר הרב, אני אוהב את כולם, אמרו עלי שאני לא אוהב “מרוקנים”, שאני אוהב רק עיראקים, כי אני באתי מבגדאד, החתנים שלי הם מרוקנים… מה אני אתן את הבנות שלי לעם שאני לא אוהב… אין לי הבדל כלל, ואז הוא ציטט את הפסוק “עד מתי לעדה הרעה הזאת”, הוא אמר ה”עדתיות” זה דבר רע, אמר עוד לרב דניאל, הקמתי את כולל “אור התורה”, מי למד שמה? כולם למדו כל הסוגים, כולם אותו דבר.
זה המורשת של הרב עובדיה, יהי רצון שזכותו תגן בעדנו אלף המגן אמן, ברוך ה’ לעולם אמן ואמן.
אני זכיתי להיכנס לחדר שינה של הרב עובדיה, פעם אחת הבאתי לו ספרים, ולא הכניסו אותי, אמרו לי הרב חלש היום, אחר כך כבר ירדתי מן הבית, הבן שלו אומר לי בא בא מהר, הכניס אותי לחדר שינה, הרב היה בחדר שינה יושב, אומר לי, הבאת לי ספרים תכנס אלי, ישב ודיבר.
בקיצור, אומר לי ר’ משה יוסף, תדע, בזמנים שיש פיגועים, כמו היום בר מינן מה שהיה ב”מעלות”, השם ירחם, שהילד הזה לקח את הפצצה, ולא ידע שזה פצצה, ומה שנהיה השם ישמור ויציל, אומר, אם אבא שלי שומע על פיגוע ביומן חצות, אותו לילה הוא לא ישן.
יום אחד אומר לי הרב משה יוסף בא תראה, הוא הכניס אותי לחדר השינה של הרב עובדיה, אני רואה מזרון על הרצפה, אמרתי לו מה זה, אומר, הוא נפל, אני לא יכול להשאיר אותו לבד, אני עכשיו ישן לידו, ואז אחרי תקופה כבר לא היה נח, שמו מצלמה בחדר, אומר, לי יש לי מצלמה, אם אבא שלי עושה קול קטן, אני קם אני קופץ, אני שומע אותו כל הזמן, אני רואה את אבא שלי מה הוא עושה בלילה כשהוא הולך לישון, יש לו שמה ספריה, גם בתוך החדר שינה יש ספרים, לוקח מחזור של יום כיפור אומר וידוי של יום כיפור לפני השינה בבכיות, אומר כל מיני פיוטים של יום כיפור, פתאום הוא קם באמצע הלילה מתחיל לכתוב דברים, עולה לו דברי תורה לפעמים בחלום הלילה עולה לו דברי תורה, אז הוא קם מהחלום וכותב כדי לא לשכוח, כותב וחוזר לישון.
בקיצור אומר הבן ר’ משה, לילה אחד הוא שמע ביומן חצות שהיה איזה פיגוע על כמה חיילים, קרה מה שקרה, אותו הלילה אני שומע יללות כל הלילה, במצלמה יש מקלט, כל הלילה אני שומע יללות.
לפעמים הרב עובדיה היה אומר דברים על בעיית שמירת שבת בצבא, ועל הצניעות ותערובת בנים ובנות, אבל הוא היה מדבר מהכאב שלו, לפעמים בתקשורת היו מקניטים אותו, אומרים, איך הרב עובדיה אמר ככה, ואז מעלים את הרב שלמה בניזרי כדי לפרשן את הרב עובדיה, לפעמים היו כאלה שמנסים לצעצע את מה שהוא אמר או להקטין, ויש כאלה שהיו “דוכניקים” ומסבירים את האמת כמות שהיא.
אמרתי פעם למישהו, מה נהיה בעולם, כביכול ראשי הממשלה ושרי הביטחון והמפכלי”ם הם הדואגים לחיילים, והרב עובדיה כביכול מדבר נגד החיילים, בושה וחרפה!! חכם עובדיה כשהיה שומע על חייל שנהרג, לא היה ישן בלילות, היה מכה את עצמו מכות, עד כדי כך שהבן שלו צריך לגנוב לו את הטרנזיסטור שלא ישמע באותו יום כלום, כי הוא יודע שהוא לא ישן מרוב הצער.
אלה אנשי הממשלה שהזכרתי לפני זה, אני לא רוצה להגיד שמות, מישהו מהם הוריד דמעות פעם, אולי אחת לששים או לשבעים שנה היתה באה, הרב עובדיה זה לבן של ישראל, לא עניין אותו בכלל איזה כיפה אתה לובש, ובכלל אם אתה לובש כיפה, כל מי שבא אליו קיבל ממנו קרבה עצומה עצומה ונוראה.
היינו מתפללים אצלו הרבה, פעם אחת באתי מוקדם לפני מנחה, היה יושב אצלו רבי אברהם דניאל משכונת “רמות”, אז הוא דיבר אתו על כל מיני עניינים ועל עדות, אמר הרב, אני אוהב את כולם, אמרו עלי שאני לא אוהב “מרוקנים”, שאני אוהב רק עיראקים, כי אני באתי מבגדאד, החתנים שלי הם מרוקנים… מה אני אתן את הבנות שלי לעם שאני לא אוהב… אין לי הבדל כלל, ואז הוא ציטט את הפסוק “עד מתי לעדה הרעה הזאת”, הוא אמר ה”עדתיות” זה דבר רע, אמר עוד לרב דניאל, הקמתי את כולל “אור התורה”, מי למד שמה? כולם למדו כל הסוגים, כולם אותו דבר.
זה המורשת של הרב עובדיה, יהי רצון שזכותו תגן בעדנו אלף המגן אמן, ברוך ה’ לעולם אמן ואמן.
- איזו ברכה יש לברך על מפלת נשיא איראן וחבורתו?!
- פולמוס “פינוי בינוי” והכרעותיו של מרן הגר”ד קוק שליט”א
- איך הגיב מרן הרב דב קוק שליט”א עם שמיעת הבשורה על השבת 4 חטופים?
- מוות למחבלים.. פסק הלכה מנומק מגדולי עולם איך לנהוג עם המחבלים
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום