דעת קדשו של מרן הגר”ד קוק שליט”א
על עסקת החטופים תשפ”ה
כעת [טבת תשפ”ה] עם עלייתו של “דולאנד טראמפ” לכס הנשיאות בארה”ב, הבהילו בישראל ע”פ רצונו את ביצוע עסקת החטופים שכבר היום אותותיה ינצנצו לעין כל העולם, ופורסם בכל העולם שמוציאים כמה עשרות חטופים חיים תמורת מעל אלף!! מחבלים אשר רבים מהם הרגו בפועל מאות יהודים, והדם זועק מעל גבי ידיהם השפילות, והם כעת יוצאים בקול תרועה לשטחי יו”ש ועזה, וכדרכם מבטיחים את המשך עבודתם בשנאת ישראל תהומית, ועיניהם של ההורים השכולים ובני המשפחות שאבדו את יקיריהם, רואות וכלות איך זה שהרים גרזן על בן משפחתו והורגו ללא רחם, יוצא כעת בקול רנה והמון חוגג תוך כדי צעקות “אטבח אל יהוד”.
ובבתי המדרש עלתה היום השאלה האם יש לברך “שהחיינו” או “הטוב והמטיב” בעת קבלת הבשורה בפועל, כאשר ישובו בנים ובנות לגבולם, יש שכתבו לברך בקול רנה, שהרי דבר גדול הוא ואין לך שמחה גדולה מזו, וחלקם הגדילו לומר, שיש לברך בכל פעימה ופעימה ברכה חדשה, כי בכל פעם פנים חדשות באו לכאן, ועל הכל נודה לאדון הכל ונשמח לפניו. ויש שכתבו לברך שהחיינו על דבר אחר שאין בו ספק, ולכוין בברכה גם על בשורת שחרור החטופים. ויש שכתבו שלא לברך כלל ועיקר ושאין לנו מה לשמוח, כי מי יודיע מה תוליד עסקה זו, ולשמחה מה זו עושה. [ראה תשובת הרה”ג ר’ אלחנן פרינץ שליט”א בגליון “מריח ניחוח” לידידינו הריחמ”א שליט”א (פרשת שמות תשפ”ה, עמ’ 6 – 2). וראה עוד בקובץ “קול ברמה” בשם הגרי”ז שליט”א. ועוד].
והבוקר [א’ פרשת וארא תשפ”ה] אמר לי מרן הגר”ד קוק שליט”א בכאב גדול מאד, שאין זו “עסקא” כלל, זו קללה ושואה, ובודאי שלפי דין התורה לא יעשה כן להוציא כ”כ הרבה מרצחים שפלים שבודאי יבואו במוקדם או במאוחר להשמיד להרג ולאבד כל יהודי שיזדמן להם, וא”כ מה בצע כי נשחרר את אחינו החטופים, וכסינו את דמם של מאות ואלפי יהודים האמורים להכנס תחת ידי השוחטים הללו בעתיד, וכבר הוחזקו המחבלים בטירוף זה לקדש את המות והעיקר לטבוח בישראל, ובעסקת שליט התבקשו האסירים לפני שחרורם לחתום על התחייבות שלא ישובו לפעילות טרור, ורובם ככולם סירבו לחתום. [והם “אנשי האמת” שבהם, והמעט שחתמו הם ה”שקרנים”].
והנה ידוע לכל שטראמפ לוחץ מאד על העסקא הזאת להוציאה לאור, וזה אחד מהנושאים הבוערים לו עם כניסתו לנשיאות להראות בפני העמים והשרים שהוא “מסדר את הענינים בזריזות וחכמה”, וידוע שכפי המצב הנראה [בתורת “השתדלות”], ישראל צריכה את תמיכתה של ארה”ב, וכפי שראינו לאחרונה במתקפה המסוכנת של איראן על ישראל בטילים בלסטיים וכו’, שלפי מה שעיני בשר רואות, אלמלא באו מדינות המערב לעזרת ישראל, היה המצב כאן בארץ מסוכן מאד באופן שקשה לשער, ורק הרעשים שהיו כאן מחמת יירוט וסיקול הטילים הללו הביאו עמהם פחד נורא על כל יושבי הארץ.
ומעתה יש לדון, דאמנם יש כאן סכנה בעסקת שלילית זאת, אך בכרח המציאות שלפנינו, יש כאן דבר טוב באופן יחסי, שהרי אם לא נבצע את העסקה מסתבר מאד שהמשוגע טראמפ יסתכסך עם מדינת ישראל, והסכנה שתהיה בהתמודדות מול איראן היא בודאי פי כמה וכמה יותר גדולה מסכנת שחרור המחבלים שלפנינו. ובד בבד, בפיו ובשפתיו של טראמפ ושגריריו הם מבשרים ואומרים שעל ידי ביצוע העסקה, הם ימשיכו לקשור קשר של קיימא עם ישראל, ויתנו אור ירוק ויעזרו להפצצת הכור המאיים באיראן, וכן יביאו לנורמליזציה עם סעודיה וכו’ וכו’ כפי שמצוטט בכתבי העת, וא”כ שמא מקום יש בראש לשמוע על ברכת ההודאה והשבח בבשורת יציאת החטופים.
ואמר לי מרן שליט”א, שהדבר פשוט וברור שאין זה שיקול כלל ועיקר, והרי מבואר אפי’ במת אביו והשאיר ירושה עצומה שעושה אותו עשיר מופלג ברגע אחד, מברך קודם “דיין האמת” על בשורת הפטירה, ושם אכן יוכל לברך גם “שהחיינו” או “הטוב והמטיב” [אם יש מי שיורש עמו] משום דסו”ס יש לו תועלת בירושה, שיש הנפטרים ולא מורישים, [ויש המורישים נושים ובעלי חוב], אבל בנ”ד, אי אפשר לומר שיש “תועלת” בחזרת החטופים – כאשר גלוי וידוע לכל שהסכנה מרחפת על פני כל יושבי ארץ ישראל פי כמה וכמה ממה שהיה עד עכשיו, ובהוצאתם ממש פתיכא הסכנה.
וכבר אמרו בברכות (ס ע”א) שאם שקל בדקא בארעיה אע”ג דטבא הוא לדידיה דמסקא ארעא שירטון ושבחא, השתא מיהא רעה היא. והיינו מברך על הרעה וכו’. ע”ש. וה”נ בודאי שהמצב הזה של הוצאת כל המחבלים מן הכלובים שלהם, מסוכנת היא ביותר לעם היושב בציון, וצריכים רחמי שמים מרובים לקראת הבאות, כי חזקתם של פראי אדם הללו אינה משתנה לעולם, ומי יודע מה יליד יום, ה’ ירחמנו, ובודאי שאין זה דומה כלל לירושת אביו בפטירתו, ואולי זה דומה למי שמת בנו והוא יורשו, שהביא הגרע”א בחי’ לאו”ח (סי’ רכג) מספר “לוית חן” שאין לברך, כיון שבטרגדיה כזו לא תקינו ברכה. [ועמש”כ בזה במק”א]. וה”נ הטרגדיה הנוראה בעסקה כזאת שהיא נוגדת את התורה, בודאי שלא תקרא שמחה.
ויתכן גם, שכוונת מרן שליט”א כפי שאמר כ”ק אדמו”ר הגרמ”מ שניאורסון מליובאוויטש זצוק”ל לשגרירי ישראל שיש לומר ל”בגין” שהשטה עם ארה”ב זה רק בנחישות ותקיפות, ולא בתורת עקשנות שאנחנו מבקשים את הדבר שיהיה כפי רצונינו, אלא להסביר להם שזה הדבר הנחוץ והחיוני עבורינו, והוסיף האדמו”ר, שהפחד של הישראלים מארה”ב מיותר, כי ישמעאל האויב הגדול הוא אויב משותף של ישראל ושל ארה”ב, ולארה”ב יש אינטרס עצום שישראל תהיה חזקה ומבוצרת, [ואולי גם יותר מהאינטרס של ישראל עצמה], ולכן עלינו מוטל להיות נחושים בעמדותינו, ולא להיות כפופי קומה כעבדים לעומת הנשיא “בוש” וכיו”ב.
והוסיף לי היום מרן הגר”ד קוק שליט”א: גם מה שאמרתי לפני כמה חדשים על החיילים שהם הראשונים להוציאם ולעשות עבורם הכל בכל מכל כל, משום שאנחנו שלחנו אותם, וכשהם במרתפי השבי הרי זה כאילו כל ישראל בשבי, לא התכוונתי בכזה מחיר מופרז של סכנת היישוב היהודי במספרים כ”כ עצומים של מאות רבות מחבלים המשוחררים הביתה ובתוך שטחי א”י.
ומה שמצפצפים כל מיני אנשים “אם זה היה הבן שלך גם היית אומר כך”?!, ולצערינו צפצוף זה יוצא מפי כמה וכמה דמיתקרו “רבנים גדולים”, אוי לנו שכך עלתה בימינו, שהדרדור הולך וגובר וחסרה אורה של תורה, וגם חשכה אור ההלכה, שהרי זה גופא הענין שהנגוע לא יכול להורות בנידון שהוא נגוע בו, ובני משפחות החטופים הם נגועים בכאב האישי שלהם, ובר מן דין, הרי זו טענה מופרכת מתוכה, שהרי באותו ניגון בדיוק אפשר לטעון, “אילו הבן של אחד מחברי הכנסת התומכים בעסקא היה נהרג בשמחת תורה, וכי הוא היה מסכים לשחרר את המחבל האכזרי שהרג את בנו”?!… ומכאן למדנו שספיקולציות אלו אין מקומם בבית המדרש.
וידידינו ר’ הלל פלוטקין שליט”א כתב אלי, שעל המצב שבו אנו נמצאים נאה מ”ש בישעיהו (כח, יד-טז) “לָכֵ֛ן שִׁמְע֥וּ דְבַר ה’ אַנְשֵׁ֣י לָצ֑וֹן מֹֽשְׁלֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בִּירוּשָׁלִָֽם: כִּ֣י אֲמַרְתֶּ֗ם כָּרַ֤תְנֽוּ בְרִית֙ אֶת־מָ֔וֶת וְעִם־שְׁא֖וֹל עָשִׂ֣ינוּ חֹזֶ֑ה שׁ֣וֹט שׁוֹטֵ֤ף כִּֽי־יַֽעֲבֹר֙ לֹ֣א יְבוֹאֵ֔נוּ כִּ֣י שַׂ֧מְנוּ כָזָ֛ב מַחְסֵ֖נוּ [=חמסנו!] וּבַשֶּׁ֛קֶר נִסְתָּֽרְנוּ”.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
עריכה: ישראל דן רווח (מידן רווח) – טבריה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום