ממתי, ואצל מי למד הגר”ד קוק שליט”א קבלה

ממתי, ואצל מי למד הגר”ד קוק שליט”א קבלה

שאלתי את הרב בחול המועד סוכות תשפ”א [כשהיה עידנא דחדוותא ונפתח הסתום], על תחילת עסקו בתורת הקבלה, ואמר לי כי כבר בצעירותו לאחר החתונה היה מחזר אחרי כל מי ששמע עליו שידיו רב לו בתורת הסוד, ואמר, מרוב שהייתי כוסף לדעת קבלה לא הייתי מתבייש כלל, והייתי דופק בדלתי ביתם של המקובלים ומבקש ללמוד מהם.

ואמר שהתחיל ללמוד אצל הגאון ר’ שריה דבליצקי זצוק”ל, והוא היה קורא בס’ עץ חיים והגר”ש היה מבאר הדברים. וגם היה הולך ללמוד בכתבי הרמח”ל בשיעור קבוע שהיה בבית הגר”ח פרידלנדר זצ”ל. ולאחר זמן הלך וביקש מהגאון ר’ ישראל אלי’ ויינטרוב זצ”ל ללמוד אצלו, ואמר לו הגרי”א שמוכן ללמדו בתנאי שישכח כל מה שלמד עד עתה. והיה מסופק אם לעשות כדבר הזה, ודיבר בזה עם הרב גולדווסר ולבסוף לא שיכח תלמודו ולא למד אצל הגרי”א. [ואמר רבינו בענוות קדשו הידועה, כנראה שהגרי”א ראה שאיני ראוי ללמוד קבלה אצלו…. ולכן דחה אותי בטענה זו].

ואמרתי לרבינו הגדול כי שמעתי שלמד קבלה גם אצל הגרי”צ בערנפעלד זצ”ל [שהיה נין להחתם סופר, וחבר בבית דינא רבה של הגר”ש וואזנר זצ”ל, וחיבר כמה ספרים, מהם שו”ת סופר המלך, ושו”ת ריצבש”י, וידוע שהיה לו מגיד מישרים כמו שהיה למרן הבית יוסף זיע”א, ולאחר פטירתו הדפיסו מכתביו ספר “מישרים מגיד“, אשר כולו מלא השגות עצומות מה שהיה לו עם המגיד, ולאחרונה ממש נדפס שוב בכתב חדש ונאה ע”י ידידינו מזכה הרבים הרב ריחמ”א שליט”א מעפולה], וענה לי שלא ממש למד מפיו, אלא מפי כתביו, כי כשבא אצלו וביקש ללמוד, אמר לו הרב כי כבר אינו בכוחותיו, אך הביא לו את ספרו מישרים מגיד ואמר לו תלמד בזה, ושאלתי הרי הספר נדפס לאחר פטירתו, ואמר כי אכן לא ספר הביא לו, אלא את כתבי היד שלו קודם שבאו לדפוס, ושאלתי מה כבר אפשר ללמוד בכמה דקות כשהתארח בביתו של הרב, אז אמר הרב לא כמה דקות ישבתי שם אלא כמה שעות …

ואמר רבינו שלמד הרבה מיסודות הקבלה עם הגאון רבי מרדכי בן שמעון זצ”ל [בנו של הגאון החסיד הנודע, מחו”ר ישיבת פורת יוסף, מהר”ר מנצור ב”ש זיע”א], שהיה בקי בתורת הרש”ש למאד מאד, וחיבר כמה ספרים בשם “שמן המשחה”, [נפטר בקציו”ש בסיון התשנ”ד], והלימוד היה בבית מדרשו של חמיו הרב החסיד המקובל ר’ ישראל פנחסי זצ”ל שנפטר ממש בימים אלו [שלהי תשרי תשפ”א], ושיבח רבינו מאד את מהר”י פנחסי שהוא מקובל אמיתי וכו’.

גם למד רבינו שליט”א המון אצל הרב המקובל מהר”ר שלום אולמאן זצ”ל בעמ”ס “מטה אלקים” שנתן לו מלא חפניו בידיעת סוד ה’. ושמע עליו מבן דודו רבי דב קוק שליט”א בנו של ר’ שמחה קוק שליט”א רבה של רחובות, והיה ר’ שלום הנ”ל חמיו של ר’ דב הנ”ל, ומשם נתגלגל הקשר ביניהם, כי מיד כששמע מבן דודו על חמיו רץ ודפק על דלתי ביתו לפרנסו בסוד ה’.

בספרי רבינו על התורה, מובאים מאות מונחים ויסודות קבליים, והכל בקיצור נמרץ, ועם השנים הכל נכתב בהבלעה ובנעימה, ובשנים קודמות ניתן לזהות את עסקו הרצוף של רבינו בכתבי האר”י והרמח”ל ועוד.

אולי יעניין אותך גם: 

• למה הרב קוק שליט”א צם בימי השבעה על אמו
• מכור לסיגריות מה יעשה בשבת
• איך הרב קוק ניחם הורים ששכלו את בתם הקטנה