אפליקצית עץ חיים
יום בחצריך
מחדרי משכיתו של מרן הגר”ד קוק שליט”א
מצוה בחזר’ת…
א. שאלתי את מרן שליט”א על אודות הלימוד שלו בחוברות של מתיבתא וכו’, והשיבני בענות קדשו, “זה מאד נחמד לחזרות”…
לדעת כל רז סודך…
ב. לפני כמה זמן דברתי עם מרן שליט”א בסוגיא מסויימת בעניני אבן העזר, והתחיל לחשבן הסוגיא בכתובות השייכת לזה בעל פה… וכך שינן דברי הראשונים… ובושתי ונכלמתי שאני כביכול מגיע מוכן עם השאלה וכבר ראיתי את הסוגיא, והנה מרן שליט”א “תופס” אותי בכל רגע בנקודות שכלל לא שמתי לב אליהן, והכל בדקות עצומה כידוע לכל הרגיל עמו…
הכנה למצוה גדולה מהמצוה…
ג. בלילה האחרון דספירת העמר, הרב שר באריכות קודם תפלת מעריב, שירי גאולת עם ישראל וכו’, ואמר תוך כדי שירה, שידוע מה”ספרים” שבבחי’ מסויימת יום מ”ט דעומר הוא יותר משבועות.
הרגשה דאורייתא
ד. מרן שליט”א התנצל על אריכותו קודם מעריב, ואמר לכולם, הרי בודאי שכולם מרגישים את ה”לחץ” מהענין הגדול שהולך להיות מחר ביו”ט של מתן תורה, ולכן אני משורר ומשורר כדי להפיג את הלחץ… [רבינו שליט”א מדבר על לחץ רוחני של השפעת מתן תורה בעולם].
ה. וכך דרכו תמיד שבענות קדשו ברור לו שכולם מרגישים מה שהוא מרגיש.. כפי שאמר לן פעם שעל כל ילד רואים בעליל מה חשבו אביו ואמו בעת הורתו וכו’, ואמר “הרי כולם רואים זאת”… והדברים מבהילים.
כשעה חדא…
ו. בעת ספירת “מ”ט לעומר” מרן שליט”א היה שרוי בהתרגשות עצומה עד כדי דמעות, וברכת הספירה ארכה קרוב לשעה שלימה!!!
חינוך טהור…
ז. איש “בימה” ידוע [מתחזק לאחרונה] מהעולם החילוני ביקש לשאול שאלה מסויימת את מרן שליט”א לגבי הצגה שהוא עתיד לבצע בעוד כמה שבועות, ההצגה אמורה להיות על “יוסף ואחיו”… והודגש בשאלתו שאלפי הילדים הבאים לצפות בהצגותיו, אין להם שום ידיעה מה זה יוסף ואחיו, ומה זה דוד המלך וגלית, וכל ידיעותיהם והמושגים שיש להם זה רק ממנו…
לאחר ששמע מרן שליט”א את תוכנה ואופיה של ההצגה, פסק שימנע לגמרי מן ההצגות הללו, ועדיף שלא ידעו הילדים כלל מענין יוסף ואחיו, מאשר יקבע במוחם רושם מגושם וכו’ על אבותינו הקדושים. וכתבתי זאת כדי לעורר את עצמינו כי לפעמים גם אנו לוקים בחסרון זה של דימוי אבות ושבטי יה למצבים שעוברים עלינו. ודי בזה למבין.
קולות וברקים…
ח. בעת האזעקות שנשמעו בטבריה בבוקרו של יום חג השבועות, אמר מרן שליט”א לציבור הסובבים אותו, שלא לחשוש כלל, וזה בחי’ קלה של “רואים את הקולות”.. ומה שיש בעולם זה “חרדה” [בפרט נשים וילדים] וכתיב בהר סיני “ויחרד כל העם”…
הדלקה ביו”ט מאש זרה…
ט. שאלה שנשאלה קמיה מרן שליט”א [מאת אחי הגרי”ח או”צ שליט”א]: אדם שהיה אנוס ולא הדליק מערב יו”ט אש שתהיה מוכנה לו לבישול וכו’, שהחיד”א בברכ”י הלכות יו”ט הביא היתר מהראשונים להדליק ביו”ט עצמו, וכן משמעות הרמב”ם בלשונו הזהב בהל’ יו”ט, כפי שהוכיח מרן הגר”ד קוק שליט”א.
והשאלה היא, כבאופן הנ”ל אם יש לו שכן חפשי שהדליק אש במזיד ביו”ט, האם ידליק ממנו או שידליק בעצמו ולא יגע בדבר שנעשה בו איסור. והדבר מצוי במי שהכין אש בערב יו”ט וכבה הנר, ויש לו אפשרות להביא משכן קרוב אך הוא הדליק בו”ט עצמו כנ”ל.
תשובת מרן שליט”א: הרי אפי’ בישל ביו”ט במזיד [שלא מאש לאש] אין איסור לאכול את התבשיל, דאיסור הבערה ביו”ט לצורך או”נ מדרבנן, וק”ו שמותר לאחרים, וכמבואר כ”ז בקיצור ב”מגיד משנה”, [וכן מבואר בשו”ע (סי’ תקג, ע”ש בפר”ח, ובסי’ תקכז סכ”ג) לגבי בישל ביו”ט במזיד לצורך יום חול דשרי להשתמש בו ביו”ט. וע’ ט”ז (סי’ תקב), ושו”ע הגר”ז (שם ס”א), וע”ע במשנ”ב (סי’ תקו סק”כ). כל זה כתבתי בחפיזה].
ולכן עדיף שידליק מאותו אדם ולא ידליק בעצמו. ואין לחוש שנותן כביכול “לגיטימציה” לחפשי שזלזל בהלכות יו”ט במה שהבעיר אש, כי מכיון שע”פ הדין לי מותר להדליק, א”כ אין כל חשש, ויכול לומר לו בפשיטות שאע”פ שהוא לא טוב עשה, מ”מ הדין דין אמת שאני יכול להסתפק מזה.
תענית בג”י הגבלה
י. נשאל מרן שליט”א ממאן דהוא החפץ לצום בג’ ימי הגבלה, והעירו לו שאין לצום בימים אלו. והשיבו מרנא בתוקף, “אין שום בעיה לצום בג”י הגבלה”. [ע’ מג”א סי’ תצג סק”ה, ובשו”ע הרב שם ס”ו, וראה מה שכתב רב אחא”י שליט”א בס’ “עתה באתי” (עמ’ מ) בשם ה”חמדת ימים”. ודו”ק].
הזכרת היום בתפלת הדרך…
יא. נשאל מרן שליט”א בהא דלא מצינו בתפלת הדרך תוספת של הזכרת מועדים וזמנים כגון חנוכה ופורים ור”ח וחולו של מועד [או לנוסע ביו”ט ושבת במקום סכנה למא”ד שאומר תפלת הדרך, אא”כ נימא דמעיקרא לא תקינו בכה”ג וממילא אין שאלה לגבי שבת ויו”ט, ושמא נקשר בשאלת קידוש והזכרת יו”ט לאוכל ביוה”כ, ואכמ”ל. וראה מש”כ בפרט זה ביעלת חן ח”א (חיו”ד סי’ נ אות א). וצע”ע].
והשיב רבינו שליט”א בפשיטות, “אכילה ושתיה זה דפוס היום, כך ווסת האדם שאוכל ושותה ובפרט בימים הנ”ל שהאכילה ושתיה מחוייבת ואסור לצום בהן, משא”כ הליכת דרכים שאינה כלל ווסתן של הני יומי, ולכן לא עלה על דעתם לתקן הזכרת היום בתפלה”ד”. עכ”ד.
גידול זקן עדיף על ציצית
יב. אתמול בלילה [מוצאי חג שבועות תשפ”ד] אמר מרן הרב שליט”א לבחור ישיבה, “לגדל זקן יותר חשוב מללכת עם ציצית”, [עכ”פ כאשר אין לו בגד של ד’ כנפות, רק שמחזר אחרי המצוה כמנהג העולם], וחזר על זה שוב פעם, “עדיף לאדם שילך בלי ציצית אך יגדל זקן, כי בזקן דייקא נבדל האיש מהאשה, ואיך אפשר לגלח הזקן להיות כאשה”.
יג. [וידוע מש”כ הגאון מליובאוויטש בשו”ת צמח צדק (חיו”ד סי’ צג) שיש איסור דאו’ של “לא ילבש גבר שלמת אשה” כשגבר מגלח זקנו, ואמנם לא קיי”ל כן, וכמ”ש ה”שדי חמד” (מע’ ל אות קטז), ועמש”כ בס”ד בשו”ת יעלת חן ח”א (חיו”ד סי’ ו אות ד בהערה). וראה עוד בס’ “צניף מלוכה” (עמ’ עב). ואכמ”ל. ומ”מ ס”ל למרן שליט”א שגם כי אין איסור ממש בגילוח, ואיכא מצוה דאורייתא בכל רגע שיש על האדם ציצית, מ”מ מציאות ה”הבדלה” במעשה שבגוף בפועל בין איש לאשה, שבזה הוא “משובח במראהו ובגופו” (ודו”ק), זה עדיף טפי].
יד. וביקש הבחור ממרן שליט”א לברכו שהוריו יסכימו לו לדגל זקן, ואמר לו הרב בפסקנות, שלא צריך להתייחס להורים בענין זה. [כמבואר ברמב”ן וברשב”א ליבמות (ו ע”א) דליכא מצות כיבוד הורים בדבר שלא שייך לגופם. ע”ש. וכן מתבאר בשו”ת מהרי”ק (שורש קסז), והובא להלכה ברמ”א יו”ד (סי’ רמ סכ”ה) בענין נישואין שלא לדעת הוריו. ע”ש. וראה עוד בשו”ת משנת בנימין זילברברג (סי’ נב) נשאל בבחור מחו”ל שהוריו מתנגדים לגידול זקנו, ואומרים שחוששים שלא ימצא זיווג וכו’, וכתב ע”פ הנ”ל שאין להוריו שייכות בהחלטתו על גידול הזקן].
טו. והוסיף חדב”נ הג”ר נחום בקר שלט”א לאותו בחור בפני הרב, שהרב אומר לומר להורים כך, “אני לא מגדל זקן… הוא גדל מאליו”, ואישר הרב את הדברים וכו’. עוד כתב אלי הגר”נ בקר שליט”א, נראה שכוונת הרב מצד נבכי הנפש, שבעומק הנפש ענין הגילוח הוא ענין “התיפיפות” האיש, ודבר זה נובע מחלק הנוקבא שבנפש. והוא ראש וראשון לנתינת חשיבות לעניני הגוף, וממילא הוא לוקח כנגדו חלקי הנפש מעבודת ה’. וכידוע לכל יוצאי הישיבות דרך הבחורים להסתכל ולבחון יופיים אצל המראה כמה פעמים וכו’ וד”ל.
ברכת כהנים – פורים
טז. הג”ר נחום בקר שליט”א וחומש בידו פתוח בפסוק (דברים כו, טו) “הַשְׁקִיפָה֩ מִמְּע֨וֹן קָדְשְׁךָ֜ מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וּבָרֵ֤ךְ אֶֽת־עַמְּךָ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵת֙ הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּה לָ֑נוּ כַּאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתָּ֙ לַאֲבֹתֵ֔ינוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ”, [ידוע שפסוק זה נאמר אחרי ברכת כהנים, וכמ”ש השו”ע באו”ח (סי’ קכח סט”ו). ע”ש], ואמר לו לקרוא את דברי רש”י שם, “עשינו מה שגזרת עלינו, עשה אתה מה שעליך לעשות, שאמרת (ויקרא כו, ג) אם בחקתי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם”. עכ”ל.
ואמר מרן שליט”א, שיוצא מזה שברכת כהנים [וברך את עמך ישראל] פירושה – “כל יום פורים”… ושאל הגרנ”ב אם כוונתו שעל האי “השקפה” נאמר, [רש”י בראשית יח טז] “כל השקפה שבמקרא לרעה חוץ מהשקיפה ממעון קדשך (דברים כו טו), שגדול כח מתנות עניים שהופך מדת רוגז לרחמים”, והיינו שבכח הביכורים להפוך את הרעה לטובה, והוא ענין פורים “ונהפוך הוא אשר ישלטו” וכו’, ואמר שאכן לזה כוונתו. [והוסיף הגרנ”ב שלט”א דמה שאומרים עשינו מה שגזרת עלינו וכו’, כן ממש אומרים הכהנים אחרי ב”כ, עשינו מה שגזרת עלינו עשה אתה מה שהבטחתנו השקיפה וכו’. כמבואר בשו”ע שם].
בברכה רבה
הרב יקותיאל אוהב ציון
פרסום המאמר : (מידן) ישראל דן רווח
אולי יעניין אותך גם :
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום