אפליקצית עץ חיים
חיילי ישראל בצום יום הכיפורים
קבוצת חיילים הנמצאים במוצבים בסמוך לגבול סוריה ובכמה מקומות, בקשוני לשאול את פי קדשו של מרן הגאון רבי דוב קוק שליט”א האם הם מחוייבים ככל בית ישראל לצום ביום הכיפורים, כיון שהם בפועל יושבים במוצב ללא מעש, רק שהם דרוכים ועומדים על המשמר שמא תהיה חדירת מחבלים, ואז הם צריכים לצאת עליהם ולהדוף אותם.
א. והנה החיילים האהובים הללו יודעים היטב את חומרת הצום הזה שהוא הצום היחיד שכתוב בתורה, והחמירה בו תורה שיש בו עונש “כרת”, ואפילו יולדת שהיתה במצב סכנה, לאחר ג’ ימים מלידתה – כבר אין מאכילין אותה, אלא אם כן היא אומרת שצריכה לאכול, כמבואר בשו”ע (סו”ס תריז), ולכן יש להזהר מאד ולחקור היטב לפני ש”מחלקים היתרים” לאכול ביום הכיפורים.
ב. ובד בבד, צריכים להזהר מאד בדין “פיקוח נפש”, כי חייו של האדם יש להם ערך עליון, והתורה אמרה “וחי בהם ולא שימות בהם”, ופיקוח נפש דוחה את השבת וקל וחומר את יום הכיפורים, ולא רק במצב סכנה ודאי, אלא גם ספק פיקו”נ דוחה הכל, [חוץ מג’ עבירות החמורות כנודע], ואפילו ספק מועט דוחה שבת, כי אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב כמבואר בשו”ע או”ח (סי’ שכט).
ג. והנה חייל הנמצא בעצם יום הכיפורים בעיצומו של מבצע מלחמתי נגד האויב, ועסוק בפועל בשמירת ישראל ממחבלים רעים וכל מיני סכנות האורבות לנו על ידי ישמעאלים אכזרים ושאר אויבי ישראל, הרי ברור שהוא עוסק במצוה עצומה של פיקוח נפש, ואם יודע בעצמו שלא יוכל להמשיך את המבצע בלי שיאכל וישתה, הרי שמותר לו ומצוה עליו לאכול ולשתות מיד, [וראה להלן אות ז בשם הגרב”צ א”ש], ואין בדבר ספק כלל ועיקר.
ד. אך אלו שאינם לוחמים בפועל, אלא שהם נמצאים ב”הכון” לקראת מצב שיכול לקרוא כגון חדירת מחבלים וכו’, בזה הם לא עסוקים ממש במלחמה, ואמנם הם עושים שליחות קדש חשובה למען עם ישראל, אך לא בגלל זה הם יהיו כמו גויים שנאמר להם לאכול בכיפור.
ה. ומלבד זה שיתכן שלא יצטרכו לצאת לשום מבצע, [וגם כשיצטרכו לצאת, לא ברור עד כמה מוכרחים לאכול ולשתות, כי לא כל האנשים שוין בכחם וכו’, וכעת אכמ”ל בזה], עוד בה, שהם יכולים להתכונן היטב בערב כיפור ולהבריא את גופם בשתיה ומזון היטב, ולאנשים בריאים אין כל חשש להיות יום אחד בצום, ובפרט שנמצאים במוצב במקום מוצל [ולפעמים גם ממוזג].
ו. חייל אמור להיות ערוך ומוכן בזהירות בשני דברים:
- להזהר מאד שלא להתייבש מחמת החום.
- לתפקד היטב במבצעים המוטלים עליו בכל הכח.
והחייל מרגיש בפועל את מצבו, ואין טוב מהאדם עצמו לחוות דעה על מצבו הפיזי, והכושר שלו לתפקד בנושאים הנ”ל, ולכן יש לחיילים להתחיל לצום ככל בית ישראל, ולא לשמוע לכל מיני הוראות מופרזות לקולא היוצאות בקצב מסחרר ובהם עקירת כל הקדוש לישראל ובפרט ביום הקדוש הזה.
ז. כל החיילים שאינם עוסקים בלחימה בפועל, יכינו לעצמם צידה ומזון – באם יהיה צורך, וכאשר חייל הנמצא במוצב מרגיש שהוא הוך להתייבש, ישתה פחות פחות מכשיעור, וגאון עזינו מהרב”צ אבא שאול זיע”א פסק ב”אור לציון” ח”ד (עמ’ קיז) לחייל הנמצא ביוה”כ ב”מדבר סיני”, שיכין מים מרים וכיו”ב וישתה כל פעם פחות מכשיעור. וכבר ידוע החילוק בין המסוכן בפועל למי שעושה השתדלות כדי שלא יבא לכל סכנה בהמשך.
החיילים היקרים שלנו יקיימו את דין התורה כדבעי, ובזכות שמירת התורה ומצותיה יזכו להגנה עליונה ויקויים בהם “כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך”, ויחזרו לבתיהם בריאים ושלמים, לשמחת בני משפחתם וכלל ישראל.
עד כאן הוראת מרן הגר”ד קוק שליט”א.
ח. וכעת הראוני מכתב שכתב בזה הראשל”צ הגאון המופלא רבי דוד יוסף שליט”א, בן המלך גאון עזינו מהר”ר עבדיה יוסף זיע”א, ושם נזהר מאד בלשונו לדקדק בפרטים, והורה כדברי מרן שליט”א שלא להתיר אכילה בכיפור לאלו שלא עוסקים בפועל בלחימה. וע”ש.
ט. וגם מר אביו זיע”א נשאל אודות חיילים הנמצאים במגדלי שמירה במשמרות של שעתיים שלש כל חייל, ומדובר במקומות שהשמירה נחוצה ממש כדין פקוח נפש, והם שאלו על צום י”ז בתמוז!!! והורה הגרע”י שיצומו לפי כחם, ואכן כולם צמו חוץ מאחד שלא הצליח, כמו שהביא ענין זה בס’ “מעין אומר” ח”ג (עמ’ קפח). ע”ש. ומזה נבין כמה וכמה יש להזהר ביוה”כ.
הדברים הללו יציבים וקיימים לגבי כל החיילים בכל מקום שהם, בלבנון, גבול סוריה, עזה ואגפיה, ה’ ישמור צאתם ובואם מעתה ועד עולם, אמן ואמן.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום