אפליקצית עץ חיים 
שאלה: נשארו לי כמה בקבוקי בירה ופסטות ועוד מוצרי חמץ בשווי של כמה מאות שקלים, האם אפשרי להשאירם בבית במקום סגור ולסמוך על המכירה.
תשובה:
א. הנני מצטט כאן מה שאמר רבינו שר התורה הגר”ד קוק שליט”א כמה פעמים, שיש לפרסם לציבור בערבי פסחים, שישנן כמה וכמה בעיות עם המכירה הידועה, ולכן אין לסמוך על זה, ומי שיש לו בבית בירות או ויסקי וכן פסטות וופלים וכיו”ב, דכגון אלו הדברים הם חמץ גמור, ידאג לכלות הכל עד ערב פסח, ואם נשארו לו בבית, ישרפם בזמן שריפת חמץ, גם אם שווי החמץ שבבית – מגיע לכמה מאות שקלים. ולא שייך לומר על זה “בל תשחית”, כיון שזוהי המצוה.
ב. ורק בעלי חניות שיש להם הפסד עצום אם יזרקו הכל, להם אפשר לסמוך על המכירה, וגם בזה רגיל רבינו שליט”א לומר שלא לסמוך על המכירה הכללית שיש בה כמה בעיות, אלא לעשות את המכירה “אחד על אחד”, שיבא בעל העסק מול הגוי הקונה, ויתן לו מקדמה כספית, וגם המפתח של העסק יהיה אצל הגוי, ויעשו כמה קנינים הנצרכים ע”פ ההלכה כדת וכדין. ודי לנו במכירתם. וכבר ידוע שהגאון בעל “חלקת יעקב” לא הסכים בקהילתו לערוך מכירת חמץ על חמץ ודאי, בגלל כל הבעיות הכרוכות במכירה זו.
ג. ואמר רבינו שליט”א שאמנם לא ברור לו לגבי העוגיות של “פפושדו” האם הם מותרים לכתחילה או לא, [וידוע הפולמוס הזה בין מרן היביע אומר זיע”א לשאר גדולי ישראל, ועמש”כ בשו”ת בנין אב. ואכמ”ל], אבל המקפידים שלא לאכול מעוגיות הללו, וכן עושים כל מיני חומרות מיוחדות בפסח, בודאי שלהם לא ראוי כלל לסמוך על המכירה, שלפי הריטב”א (פסחים כא ע”א) בשם הירושלמי, אין מכירה זו מועילה כאשר עושים אותה כל שנה מחדש, ואפי’ אם יביאו בכל פעם גוי אחר. [ע”ש היטב בנימוקו].
ד. וכ”כ מהר”ם חלאווה (פסחים ל ע”ב) דדוקא באקראי מועילה המכירה ולא בקביעות. [והוא מיירי במכירה או במתנה גמורה, שזה לוקח החמץ וזה מקבל מעות וכו’]. וכ”כ בנימוק”י (פסחים ו ע”ב) בשם רב עמרם גאון. וכ”כ המאירי שם (ד”ה ובתוספתא). ועוד. וע’ היטב לשון הרמב”ם (פ”ד מחמו”מ ה”ז). וידועים ד’ הב”י (סי’ תמח) שכ’ דהעיקר שלא יהיה תנאי, אכן הוא מיירי שנותן לגוי כל החמץ, והכל כדת וכדין, ולא כבזמנינו שאין שום גמירו”ד לגוי לקנות. מה גם, שהדבר ברור דלא ראה הב”י כל הראשו’ הנ”ל.
ה. וכבר הרחיב בכל זה הגר”י בראנד שליט”א בס’ “ביום הראשון תשביתו”, והמעיין בכל דבריו שם יבין היטב את נימוקיו של רבינו שליט”א והסתייגותו הנחרצת מהשארת חמץ בבית על סמך המכירה. ומכאן גם הערה חשובה למצדדים בהיתר המכירה, שכבר ביארנו כמה פעמים שאין לו מקום ע”פ ההלכה, וכן העירו רוב ככל גדולי ישראל, מטעם הבעיה שב”גמירות דעת”, ומלבד מה שחילקנו בין מכירת קרקעות למכירת חמץ, הרואה יראה שגם מכירת חמץ – לאו מילתא דפשיטא היא.
ו. ולתועלת הרבים אספר מה ששמעתי ממרנא הגר”ד קוק שליט”א שישנה בעיה נוספת שה”רבנים” המוכרים חמץ, אינם יודעים תמיד מה צריך לעשות, כי אינם בקיאים בתורת הקנינים וכו’, והנני להעיד מה שאזני שמעו במכירה של “רב” אחד מפורסם בכל העולם, שאמר לגוי שהוא עושה עמו כל הקנינים כולל “קנין סימוטא”, ולבסוף נתברר לי שכתבו לו מה לומר במכירה, ולמעשה לא ידע לפרש מאי קאמר, ואפי’ לבטא בשפתיו את המילה “סיטומתא” (ב”מ עד ע”א) לא מצי, ודי בזה.
בברכת פסח כשר ושמח
יקותיאל דטבריה
אולי יעניין אותך גם:
- שמיעת שירי קודש בשנת אבל ועוד..
- שתיית מיץ ענבים בתשעת הימים
- רבינו דוב קוק שליט”א גוזר על חתן שקיבל על עצמו עול תורה וקדושה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום