אפליקצית עץ חיים
נכסים שירבו
א. בברכת האורח איתא, “הרחמן הוא יברך וכו’ ובנכסים שירבו” וכו’.
ונשאל מרן שליט”א הלא אמרו רבותינו (פ”ב דאבות מ”ז) “מרבה נכסים מרבה דאגה”, וא”כ מה ברכה היא זו שירבו נכסיו – דאגותיו.
ב. וביאר מרן שליט”א, שה”מרבה” נכסים, היינו דעביד פעולות להרבות את נכסיו, זו מדה שאינה טובה ומביאה דאגה, אך הברכה כאן היא שהנכסים “ירבו” בברכת שמים, בלא פעולה דגברא המחפש לצבור הון. [וכן מטו משמיה דהגאון הנאמ”ן זצ”ל].
אמונה – ברכה
ג. ובביאור הענין יש להרחיב בס”ד, דכאשר האדם חושב בעצמו שהוא מרבה את הנסכים, ואומר “כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה”, ממילא הוא מתרחק מה’ וסרה ממנו ההשגחה הפלאית של “והתהלכתי בתוככם”, והוא נכנס לקללת “והסתרתי פני מכם”, ואין לך דאגה גדולה מזו…
אבל כאשר יודע האדם את האמת, כי מידו הכל, ואיהו לאו מידי עביד בבחי’ “יגעת – ומצאת”, שיודע שלא עשה כלום ביגיעתו, רק יישום קללת “בזעת אפך תאכל לחם”, אך בקושטא “ה’ ילחם לכם”, והכל מידו המלאה והרחבה, ממילא ברכת ה’ חלה עליו עד בלי די.
ברכה שלמה
ד. ובזה יש לפרש מה שכתוב (משלי י, כב) “בִּרְכַּ֣ת ה’ הִ֣יא תַעֲשִׁ֑יר וְלֹֽא יוֹסִ֖ף עֶ֣צֶב עִמָּֽהּ”, כי מה שבא לאדם ע”י הכרה ברורה שהוא מאת “ברכת ה'” בלא פעולה ד”כחי ועצם ידי”, אין בזה את קללת “בעצבון תאכלנה”.
ברכת האורח בשבת קדש
ה. והנה איתא בירושלמי (פ”ב דברכות שלהי ה”ז) “הדא דכתיב ברכת ה’ היא תעשיר – זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה – זו אבילות [שאין אבלות בשבת].
ומשמע לומר דיום שבת מופקע מקללת “בעצבון תאכלנה”, כי בו ליכא לפגם אדה”ר, שכבר עשה תשובה – ופנים חדשות באו לכאן.
ו. וע”פ האמור י”ל דבר נאה, דחזינן דרובא דעלמא מברכים “ברכת האורח” בשבתות, שבהן מצוי ענין האירוח אצל הורים וחברים וכו’, ולא לחנם נשתלשל שברכה זו תאמר דוקא בשבת קדש, וצ”ב פשר דבר.
ונקדים מאי דאיתא במכילתא דרבי ישמעאל (פרשת יתרו – מסכתא דבחדש פרשה ז) עה”פ “ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך”, וכי איפשר לו לאדם לעשות כל מלאכתו בששת ימים, אלא שבות כאלו כל מלאכתך עשויה. וכן איתא בפרש”י (שמות כ, ט) ועשית כל מלאכתך – “כשתבא שבת, יהא בעיניך כאלו מלאכתך עשויה, שלא תהרהר אחר מלאכה”.
וממילא מתבאר דכיון שבשבת יש התעוררות בגדר “מלאכתו עשויה” של האמונה הנ”ל – הזמן גרמא ל”נכסים שירבו”.
מרבה תורה
ז. לאור דברי רבינו שליט”א יש לנו להמשיך לפרש מ”ש במשנה דאבות שם “מרבה תורה מרבה חיים, מרבה ישיבה מרבה חכמה, מרבה עצה מרבה תבונה, מרבה צדקה מרבה שלום”, להורות לנו הדרך שבעניני תורה וישיבה וכו’, אין לו לאדם להסתפק במועט במה שיש לפניו, אלא הוא צריך להיות מרבה בחבילות של תורה וצדקה עד בלי די.
שש בש”ס
ח. רבינו שליט”א רגיל לומר בברכת האורח “שש ושמח כל הימים… שש בש”ס לדעת את כל הש”ס”…
ט. אמש הגיע למרן שליט”א הרב קונשטט שליט”א [מישיבת “קול תורה”], וביקש מרבינו שליט”א לברך את בנו זאב נ”י, ואמר לו רבינו בזה הלשון, “בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל”, שלל בגימטריא ש”ס, שתזכה לסיום ש”ס כל יום!!!
י. לאחרונה בהיותינו בסעודה רביעית על שלחנו הטהור של מרן הגר”ד קוק שליט”א וברכתי ברכת האורח, והעירותי שמחמת שהשלחן קטן לא אכלנו ממש על השלחן, ויש להסתפק בנוסח הברכה, ואמר לי רבינו שליט”א שלפי”ז יש לדון אם הצירוף לזימון מועיל בכגון דא, והרחיב לפלפל בזה מכמה דוכתי.
מצ”ב תמונת קדשו של אור עינינו הגר”ד קוק שליט”א במוצאי שבת קדש עודו לבוש בבגדי השבת וכותב את חידושיו מהיממה האחרונה שלא יפול בהם שר של שכחה.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום