אפליקצית עץ חיים
יום בחצריך
מחדרו של מרן אור העולם
הגאון רבי דב הכהן קוק שליט”א
נהמא דכיסופא
א. נשאל מרן שליט”א על מה שידוע שהאדם בא לעולם הזה כדי לעמול ואח”כ לקבל שכר, דאי לאו הכי מצבו למעלה הוא בגדר “נהמא דכיסופא”, [כמ”ש רס”ג ב”אמונות ודעות”, ובס’ “מגיד מישרים” (פ’ בראשית, אור ליום השבת, י”ד טבת), וכעי”ז איתא בירושלמי (פ”ק דערלה ה”ג), דאכיל מן חבריה, בהית מסתכל ביה. ומובא בתוס’ קידושין (לו סע”ב). וראה פתיחת הרמח”ל ל”מסילת ישרים”, ובספרו “דרך ה’ (ח”א פ”ב ופ”ד). וב”קל”ח פתחי חכמה” (פתח ד). ע”ש].
וצ”ב אמאי איכא כיסופא כשהאדם לא עמל, והרי אין הבן בוש מאביו, וא”כ מה שייך כאן לעמול בכדי לאפוקי מכיסופא, והלא אבינו אב הרחמן בודאי בעין יפה הוא נותן, והבן מקבל הכל בסבר פנים יפות ובשמחה ללא שום בושה. והשיב מרן שליט”א, דגדר האדם בלא מצות הוא “יצור”… ולא מגיע לגדר “בן” רק ע”י קיום המצות...
[אגב הנ”ל אימא הערה קטנה, שבלשונות התורה בבריאת האדם איכא לשון “בריאה” (ויברא אלהים את האדם. בראשית א, כז), “יצירה” (ויצר ה”א את האדם. שם ב, ז). ו”עשיה” (נעשה אדם. שם א, כו). ואמנם לשון “נעשה” הוא על המחשבה, וצ”ב דליכא באורייתא לשון “ויעש ה'” על האדם [כמו “ויברא” “ויצר” הנ”ל], וכדמצינו “ויעש אלהים את הרקיע”. ויש לעיין היכן נרמז עניינו ב”אצילות”. שו”ר מש”כ מהר”א אשכנזי בס’ מעשי ה’ (בראשית, פרק עשירי)].
השפל באמת
ב. זה כבר מעל שבוע שמרן שליט”א לא מתפלל ערבית במנין הרגיל בישיבה, אלא מתפלל ב – 9 כדי לעשות מנין בזמן ר”ת. בשבוע שעבר הכריז ידידי ר”א גיאת שליט”א במנין הראשון, ש”בשעה תשע עושים מנין עם הרב”… לאחר יומיים אמר לו מרן שליט”א בכאב, “למה אתה אומר מנין עם הרב, זה מצער אותי, אני חוטף התקף לב, למה אתה אומר הרב”…
כבוד בית הכנסת
ג. אחד הביא למרן שליט”א ספר נפלא על קדושת וכבוד בית הכנסת, וביקש מרבינו שליט”א לכתוב לו הסכמה, וכתב לו מרן שליט”א, הספר הזה אין לו הסכמה, כי כל מה שיכתב בזה, הכל אין ואפס לעומת מה שיש לדבר ולכתוב… ומה שאמר דוד “בבית אלהים נהלך ברגש”, זהו רגש שקשה לנו לתאר, אולי אלף התקפי לב!! יכילו את ה”רגש” שעליו מדבר דוד המלך, ישמע חכם ויוסיף לקח…
קשר עליון עם הבעש”ט
ד. כה כתב אלי חדב”נ הגה”צ ר’ נחום בקר שליט”א, בליל שבת הזכירו את שם הבעל שם טוב זיעוכי”א. והתבטא הרב “אני חד בדרא בענין לסמוך על הבעל שם טוב”… “כאשר אני מזכיר את הבעל שם טוב, אני מרגיש כאילו אני כלום”… “אמנם יש עוד צדיקים שאני מרגיש בערכם כלום אבל הבעל שם טוב”… [ומשמעות דבריו שלגבי הבעל שם טוב יש לו הרגשה מיוחדת משאר הצדיקים, והוא חד בדרא בהרגשה שלו כלפי הבעל שם טוב ומה שסומך עליו], עוד אמר מרן שליט”א שמורגש אצלו ש”אילולא הבעל שם טוב לא היה עולם”.
ופעם שמעתי את מרן שליט”א אומר שכל יסודותיו באמונה וכו’ הכל ממקור טהור של רבינו שניאור זלמן מלאדי בעל התניא זיע”א, וכמובן שבראש ובראשונה אור שבעת הימים הבעש”ט זיע”א וכו’…
זק’ן שקנה חכמה
ה. אודות מש”כ בשם מרן שליט”א דגידול זקן עדיף מציצית, ושיש סרך ברכה לבטלה אם מגלח לגמרי ואומר “שלא עשני אשה”. שוב הראני הרה”ג ר’ עבדיאל ישראלי שליט”א שכבר כתב כן גאון עזינו הרי”ח הטוב זיע”א מבבל בס’ “עוד יוסף חי” (פרשת וישב אות ט) וז”ל, “באומרו שלא עשני אשה, יכוין לברך את השי”ת שעשאו איש שיש לו זקן, ולא עשאו אשה שאין לה הדרת פנים זקן, כי ההיכר הגלוי המבדיל בין איש לאשה – הוא הזקן, ובברכה זו שמכוין בה בדבר זה, נותן כבוד לזקן, ובשכר זה יאירו בו אורות דיקנא עילאה קדישא, והזהר בזו הכוונה והיא נקיה וקלה”. עכ”ל קדשו. וראה בס’ “הדרת פנים זקן” (פרק י”ט) מה שהרחיב ביסודי ענין זה מפי סו”ס, ודפח”ח.
ו. וכבר ידוע מה שאמר רבינו שליט”א כמה פעמים כי הברכות שלא עשני גוי, עבד, אשה, הם כנגד האפיקורסות [גויי הארצות], התאוות [עבדים], והמדמה [נשים], ונמצא שבכונת המברך בברכת שלא עשני עשה הוא מגביר את הדעת ומסיר מעליו את ה”מדמה” שהוא דעת קלישתא.
ז. וידוע ד”י”ג תקוני דיקנא” [הידועים בזהר שנאמר ב”תשליך דר”ה] באים מהארת “חכמה ובינה”, וכבר אמרו חז”ל ד”והדרת פני זקן” היינו “חכם”, ומבואר בקידושין (לב ע”ב, ופרש”י שם) דלשון נוטריקון הוא, “זה קנה חכמה”, [ד”דא לא קני מה קני”. ודו”ק], ולפי”ז גם לשון חז”ל (שבת קנב ע”א, וע’ תענית ז סע”א) “הדרת פנים זקן” [המשתלשלת מפסוק הנ”ל], אינו הדרת יופי בעלמא, אלא זיו החכמה, וכמ”ש “חכמת אדם תאיר פניו”.
ח. ומטעם זה אין גודל הזקן בנער אלא בגיל י”ג כאשר הוא נשלם בחכמה ודעת. וראה מש”כ הגרי”ח ב”בן יהוידע” (ב”ב נח ע”א, בביאור השלישי) בעובדא דתפסיה לאמגושי בדיקניה. ומשמע שנקשר הענין בכח המוליד. [ובזה יש ליתן טעם נוסף למה שהראני רב אחאי שליט”א ב”בן יהוידע” שבת (קנב ע”א) ע”פ רמז וסוד, דע”י גידול זקן איכא סגולה לבנים. ודו”ק].
מלאים זיו…
ט. בחורה נפגשה עם בחור למדן וכו’ ואמרה למרן שליט”א שיש לה איזה ספק… כיון שהוא מעט “מלא” ולא ניחא לה בהכי, אמר לה מרן שליט”א, “אם ממני את שואלת, הרי הוא מלא בתורה ובמצות, אני מציע לך לחטוף, כל הדיבור הזה של נוי באיש הוא שיבוש של הדור האחרון, מושגי יופי וכיו”ב מצינו בעיקר לגבי אשה לא לגבי איש”…
מה לעשות בעת “אזעקה” להרגיע את המשפחה…
י. סיפר הרב הצדיק ר’ נחום בקר שליט”א – חתנו של מרן הגר”ד קוק שליט”א: קבלתי טלפון בהול מעיר הקדש צפת, ששאלו מה לעשות עם הבהלה האוחזת מהאזעקות הנשמעות שם, כי הנשים והילדים בפרט ממש דואגים ומפוחדים. ואמר מרן הרב שליט”א, שההורים יקראו יחד עם הילדים בתהלים פרק קיט שמסודר לפי אותיות א”ב, את הפסוקים לפי שמותיהם של הילדים…
לא תרפני עד בלעי רקי (איוב ז, יט)…
יא. אמר מרן שליט”א לפני כמה ימים הזמינו אותי להיות “סנדק” בברית מילה, והיה לחץ גדול ללכת וכו’, וחשבתי שהכל יהיה קצר וכו’ ובפועל היתה אריכות והיה לי ביטול תורה, ואני מיצר על זה מאד מאד, ואבקש להודיע ברבים את צערי על ביטול תורה. [ואם על ביטול של סנדקאות כבר יש לי דמעה וצער, ק”ו בן בנו של ק”ו ביטול תורה דלכתחילה של דברים בטלים וכו’, כמה וכמה יש להזהר מזה].
מסכת מידות
יב. כ’ מהר”ן בקר יצ”ו, כאשר היינו במעיין ב”יבנאל” היו שם כמה יהודים, והגיע פלוני מיבנאל לטבול, והוא חיפש לילה לפני כן את הרב בטבריה כדי לקבל איזה עצה וברכה לבעיה רפואית וכו’, ואמר לו הרב שיבוא אליו לישיבה ויתן לו שום טחון לאכול או שיאכל אבקת שום… אותו אחד היה קצת מבוהל מחמת הערת הרופאים וכו’, ואמר הרב שיעשה לו ברכת כהנים, וביקש אם יש עוד כהנים שנמצאים באיזור שיבואו לברך עמו.
ואמר הרב לכהן נוסף שהיה שם, שיברך אתו ביחד את ברכת הכהנים על אותו פלוני והחלו בברכה. אחד מהשוהים שם שהיה לידינו שהוא לוי, החל לומר גם ברכת כהנים, ואמר הרב שרק הכהנים יברכו. וכשבריר שניה אח”כ אמר הרב, שאותו לוי יאמר את ברכת הכהנים מילה במילה, והם יחזרו אחריו מילה במילה.
יג. ושמתי לב שעשה זאת כדי לפייס דעת אותו לוי מחשש פגיעה. וכאשר עלינו לרכב הזכרתי לרב שאמר לאותו לוי שיתן לו צדקה ברכב. ותיכף ביקש הרב את שק הכספים של הצדקות, וקרא לאותו לוי ונתן לו. ואזי שאל הרב, האם מה שנתן לו זה מספיק. כי חושש שאולי נפגע, וצריך לפייסו ביותר מעות. ולמעשה ראה הרב שאותו פלוני שמח ביותר במה שקיבל ומפויסת דעתו ולא הוזקק ליתן לו עוד.
יד. וחזינן זאת בהנהגת הרב הרבה פעמים, שכאשר חושש שיש שנפגעו ממנו אזי בסמוך הוא נותן להם עוד מעות לצדקה, ודבר זה שורשו בהלכה. [ראה דברי רב שרירא גאון שהביא הטור בחו”מ (סי’ א) וכ”ה בשו”ע (שם ס”ו), וכ”כ השו”ע שלהי חו”מ (סי’ תכ סל”ח) בשם יש אומרים, וע”ש בסמ”ע (ס”ק מח). וע”ע ברא”ש ב”ק (פרק החובל סי’ טו), ודו”ק. וע’ מנחת יצחק ח”ג (סי’ קיב). ואכמ”ל כעת]. עכ”ד הגר”נ בקר שליט”א, ויישר חיליה שמטעימנו בכל פעם מרדיית הדב”ש המתוק והנדיר הזה.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
פרסום המאמר : (מידן) ישראל דן רווח
אולי יעניין אותך גם :
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום