מעלת פת שחרית

מעלת פת שחרית

שאלה: מהי המעלה של “פת שחרית”, והאם צריך לזה דוקא לחם או שגם בשאר דברים אפשר לקיים ענין זה.

תשובה: חז”ל הפליגו במעלת פת שחרית שיש בה סגולות חשובות, ואיתא בבגמרא בבא מציעא (קז ע”ב) תנו רבנן י”ג דברים נאמרו בפת שחרית, מצלת מן החמה ומן הצינה ומן הזיקין ומן המזיקין, ומחכימת פתי וזוכה בדין ללמוד תורה וללמד, דבריו נשמעין ותלמודו מתקיים בידו, ואין בשרו מעלה הבל, ונזקק לאשתו ואינו מתאוה לאשה אחרת, והורגת כינה שבבני מעים, וי”א אף מוציא את הקנאה ומכניס את האהבה וכו’. עוד איתא שם ובב”ק (צב ע”ב), מחלה זו מרה, ולמה נקרא שמה מחלה, שהיא מחלה כל גופו של אדם. דבר אחר מחלה ששמונים ושלושה חלאים תלויין במרה, וכולן פת שחרית במלח וקיתון של מים מבטלתן. ע”כ. ובפסחים (קיב ע”א), ז’ דברים ציוה ר”י את בנו וכו’, השכם ואכול בקיץ מפני החמה וכו’. וע”ע גיטין (סט ע”ב).

ובאשל אברהם בוטאטשש (סימן קנה) כ’, דמ”ש פת שחרית לאו דוקא לחם, וה”ה כל אכילה ושתיה דצפרא. וע”ע בהגהות איי הים על שו”ת הגאונים להג”ר ישראל משה חזן (סי’ לט, דט”ז ע”א) שכ’, וכמו שבעינינו ראינו בארצות המערב באפריקא, יאכלו התמרים וישבעו ומהסודנא היא שכר התמרים ישתו וישכרו, והלאגמי היא מי דקלים תהיה להם לפת שחרית, והם בריאים וטובים, ולנו בני א”י בשליחותינו במדינות ההם, היו כל האכילות והשתיות הגסות האלו כצנינים בצידינו וכו’. עכ”ל.

ואמנם בס’ דרכי חיים ח”ב (אות אכילת רשות) כתב, דלפת שחרית בעינן דוקא לחם. והו”ד בס’ אורחות חיים ספינקא ח”א (דס”ב ע”ג). עי”ש. ודעת הגאון הגדול מקוזיגלוב מוהרא”צ פרומר זצ”ל בשו”ת ארץ צבי ח”ב (בליקוטים שבסוה”ס עמוד תיד אות ה) דסגי במזונות. עי”ש. וכ”ה בפמ”ג (סי’ קנה). ואמנם מבואר שם בפמ”ג דמ”מ בעינן פת הבאה בכיסנין. עי”ש בהוכחתו מד’ התוס’ ברכות (לז ע”ב ד”ה אמר). וע”ע בכה”ח (שם ס”ק כג).

ואף שהרב ב”ח (סי’ קנה) הביא בשם המרדכי, דהחכמים נמנעים מפת שחרית וכו’. עי”ש. כבר השיבו המג”א (שם ס”ק ג) עי”ש בלשונו. וכן כתב הט”ז (שם סק”א). ואחריהם בא והשיב ע”ז גם החכם צבי (סי’ טו), והו”ד בברכי יוסף (שם אות ד). ובס’ ערך כסף גאטיניו זצ”ל (מע’ פ עמוד רמב). עי”ש. ועי’ בשו”ת איתן אריה (סי’ קלח ד”ה ואדרבה). ובס’ נפש חיה לגר”ר מרגליות (סי’ קנה, דכ”ה ע”ג). ובספר שולחן אברהם מג’רבא (שם). שו”ר בשו”ת צמח צדק (סי’ צג דס”ט סע”ד) שהבי”ד הב”ח הנ”ל בשם מרדכי, וכ’ על זה דכיון דבגמ’ אתמר סתמא פת שחרית, והכי עבוד אינשי, ומילתא דהמרדכי לא מתפרסם לאינשי. ועיש”ד. ועי’ בשו”ע (סי’ קנז) ובאחרונים שם, עד מתי זמן האכילה. וע”ע בשו”ת דברי שלום קרויז ח”ד (חיו”ד סי’ עה אות ב). עי”ש.

ובספר אורח נאמן אוירבעך ח”ג (סי’ קנח אות יב) דלפי האמור בגמ’ במעלת פת שחרית לזכירת הלימוד וכו’, צריך ת”ח להקפיד ע”ז, דאם לא יזהר ושוכח מחמת זה ד”א ממשנתו כאילו מתחייב בנפשו ודומה ליולדת וקוברת וכו’. עכת”ד. וראה מה שהערתי ע”ד בס’ זכר עשה (סו”ס ח).

ורגיל רבינו הגדול ר’ דוב קוק שליט”א לומר, כי אדם שזקוק לאכילת שחרית, ופוטר את גופו בכל מיני עוגות ודברים שאינם בריאים הוא טועה, וגם מאבד את הכח הרוחני המיוחד שיש בלחם שהוא גימטריא ג’ הויות כנגד ג’ ברכות דאורייתא של ברכת המזון, וכן ידוע משם הגאון הנורא חכם בן ציון אבא שאול זיע”א שהיה אומר, כי להתעלם מאכילת פת בשביל לא לברך ברכת המזון, זו טעות שיש עליה עונש בעידן ריתחא, כמו שכתוב במנחות (מא ע”א) שאמר המלאך לרב קטינא לענין הלובש בכל ימות השנה בגדים הפטורים מציצית.

ואמר רבינו הגדול שליט”א, כי יש ב’ מקורות מן התורה ע”ד הרמז והדרש לפת שחרית. האחד, כי אברהם הוא גדר שחרית, והוא היחיד שהתורה אמרה בו “ואקחה פת לחם”, ונמצא כאן פת של שחרית… ומעתה מתברר כי הכח של הפת בבוקר, הוא מחמת תפלת שחרית שבה מתחברים לכח הרפואה של אברהם אבינו, כמבואר בגמ’ (ב”ב טז ע”ב) אבן טובה היתה תלויה בצווארו של אברהם אבינו, וכל חולה שהיה רואה אותה מיד היה מתרפא, ובזה מתחבר יפה המקור השני לפת שחרית מדאורייתא, והוא ממאי דכתיב, דכתיב ועבדתם את ה’ אלהיכם וברך את לחמך ואת מימך והסירותי מחלה מקרבך, ועבדתם היינו תפלת שחרית, עבודה שבלב זו תפלה, ואז מבורך הלחם של פת שחרית, ויסורו כל המחלות, וכמ”ש בגמרא שהאוכל פת שחרית ניצול משמונים ושלש מחלות כמנין מחלה. עכת”ד רבינו בתוספת נופך שפי’ר.

בברכה
יקותיאל אוהב ציון

אולי יעניין אותך גם:

• מדוע הגאון ר’ בן ציון אבא שאול היה אוכל פעם בחודש לחם יבש
• למה הרב קוק לא אוכל כמעט שום דבר?
• מה מברכים על פריכיות אורז

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום