מה מברכים על פריכיות אורז

שאלה: מה מברכים על פריכיות אורז.

תשובה בקיצור: לדעת רוב ככל הפוסקים, ברכת הפריכיות היא בורא פרי האדמה, ולאחריה בורא נפשות. וכן הכריע לדינא מרן הגר”ד קוק שליט”א. [ויש מי שאומר שברכתה בורא מיני מזונות, ויש מי שאומר שברכתם שהכל, ואין נוהגים כן].

נימוקים ומקורות:

א. לכאורה היה מקום לומר דברכת הפריכיות היא בורא מיני מזונות כמו כל אורז מבושל, ובפרט שמגדלים טונות של אורז במיוחד בשביל הפריכיות, ונטעי אינשי לאותו אורז אדעתא דפריכיות, ואין בזה שום חסרון, מה גם שזו צורת אכילה נוחה לאנשים, ואין כאן חסרון של דבר שנאכל שלא כדרך אכילתו שברכתו יורדת, ודוקא הכוסס את החטה או את האורז שהוא צורת אכילה משונה, מברך בורא פרי האדמה כמבואר בשו”ע (סי’ רח ס”ד וס”ז). ובאמת שכך היתה דעת מרן הגרי”ש אלישיב זיע”א לברך על פריכיות אורז בורא מיני מזונות. וכ”כ הגאון מהר”י ברכה שליט”א בס’ ברכת יצחק (סי’ רח אות ג). ע”ש בנימוקו. ולפי זה יש מקום לומר, שגם על שלוה יש לברך בורא מיני מזונות. [ובאמת שכך היתה דעת הגאון הנורא מהר”ם פיינשטיין זיע”א כמבואר באגרו”מ (חאו”ח ח”ד סי’ מה). אכן רוב גדולי הפוסקים, ובכללם הגריש”א זיע”א, כתבו לברך על השלוה בורא פרי האדמה כנודע, והוראות הגריש”א זיע”א לא סתרי אהדדי, דסברתו בפריכיות היא מחמת שהאורז דבוק זה בזה, ואם כן בשלוה לא שייכא סברא זו. מה גם שגרעיני החטה נראים ממש כצורתם כמ”ש הגאון מהר”ן קרליץ זיע”א בחוט שני (ברכות עמ’ רח). ע”ש].

ב. אכן יש לדון, דאמנם יש מעלה בפריכיות יותר מאורז חי הנכסס, אבל עדיין, עיקר העילוי באורז הוא בבישולו, וכן הביאו בזה מדברי רש”י בסידורו דאפי’ אוכל כדרך אכילה, כל שלא בא לעילוי של מעשה קדירה, לא מברך מזונות. וראה כל מה שהרחיב בזה בשפה ברורה, בבירור הסוגיא ברוב עוביה וברוב היקפה, ידיד נפשי הרה”ג המפורסם ר’ פנחס רז שליט”א בספר “סימן ברכה” (סימן ח), ומשם בארה. ומסקנתו לאחר אריכות בסוגיא זו, שברכת הפריכיות בורא פרי האדמה ולאחריה בורא נפשות, והמברך בורא מ”מ יש לו על מה לסמוך, כי כן נראה דעת השו”ע, דכל שהוא דרך אכילה ברכתו מזונות, אכן ברכה אחרונה לכו”ע היא נפשות. עכת”ד. וע”ע בס’ כתונת יוסף (סי’ כב). ובס’ סדר ברכות (וינברג, פ”ט אות כא). ועוד.

ג. ורבינו הגאון ר’ דוב קוק שליט”א אמר לי, שברכתם בורא פרי האדמה, וכאשר היה מורה ובא רבו הגאון מהרש”ז אוירבך זיע”א, דהאורז ברכתו מזונות בבישול ולא בהתפחת חום ואדים, דלא הויא כבישול. וכך הוא נוהג למעשה, ומברך לכתחילה על הפריכיות בורא פרי האדמה, וביאר כי האורז שמברכים עליו בורא מיני מזונות הוא האורז שיש בו תזונה לאדם, וזה רואים במציאות שאורז מבושל מזין את האדם, אבל פריכיות אורז אין בהם כמעט שום כח מזין, והם אווריריים מאד, ועל כן ודאי מסתבר דלא עדיפים הפריכיות מחיטה תפוחה שמברכין עליה בורא פרי האדמה, [וכן נהוג כמעט כולי עלמא בברכת ה”שלוה”], ורק כשהחטה מבושלת ומדובקת וכו’, מברכין עליה בורא מיני מזונות.

וכן מצינו לכמה מגדולי הדור שהעלו לברך על הפריכיות בורא פרי האדמה, כמבואר בשו”ת אור לציון ח”ב (פי”ד סי’ כא), והגאון מהר”ש וואזנער זצ”ל (הובא בס’ שערי הברכה פט”ז הערה כו). וכך היתה דעת גאון עזינו מהר”ר עובדיה זיע”א כמ”ש משמו מר בריה הראש”ל שליט”א בס’ ילקוט יוסף (סי’ רח אות ט). וכ”כ הגר”מ לוי זצ”ל בס’ ברכת ה’ ח”ג (פ”ז אות מד). ועוד. וכעין סברת רבינו שליט”א, מצינו גם להגאון הקדוש ר’ חיים פנחס שיינברג זיע”א לענין השלוה כמבואר משמו בס’ חידושי בתרא (סי’ רח). ע”ש. ובס’ שערי ברכות (היימן, ברכות לז ע”א).

ד. ובעיקר הענין שמברכים על אורז מזונות ולבסוף נפשות, [ונתנו בזה סימן “אמן” ר”ת אורז מזונות נפשות], שלכאורה הדבר צ”ב, אם הוא ממיני מזונות למה לא מברכין עליו על המחיה, ואם משום שאינו ממיני דגן החשובים, א”כ למה בתחילה מברכין עליו בורא מיני מזונות, שזו ברכה המשוייכת לה’ מיני דגן. וביאר מורינו הגר”ד קוק שליט”א בספר “מכניסי שבת בטבריה” (פרשת עקב), כי בברכת על “המחיה” מודגש ענין החיות שיש בקדושת הדגן, אשר שורשו במקום עליון, וענין החיות שיש בלחם הנעשה מה’ מיני דגן, מרומז בקרא דכתיב “כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם” וכו’, ומבואר שמלבד מה שיש בחמשת מיני דגן תכונת “תזונה” שזה מתבטא בברכת בורא מיני “מזונות”, יש בהם מעלה נוספת של חיות המתבטאת בנוסח ברכת מעין ג’ על “המחיה” כמבואר, והאורז, אמנם שייך בחלק התזונה שלכן ברכתו מזונות, אך חיות הקודש הנ”ל אין בו, ולכן ברכתו האחרונה נפשות. עכ”ד הנפלאים.

בברכת

וברך את לחמך

יקותיאל אוהב ציון

אולי יעניין אותך גם:

• מה מברכים על פלאפל ועל סלט חומוס
• ברכת שהחיינו על משקפיים, מכשיר שמיעה, ועוד..
• אכילת דברים חריפים בראש השנה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום