אפליקצית עץ חיים
חשש גזל במכירת ציורים של קדמונים
שאלה: אני עובד לפרנסתי ברחבת ציונו הקדוש של רבי מאיר בעל הנס, ובין הדברים אני מציע למכירה ציורים של צדיקים, כגון רבי מאיר בעל הנס, רבי שמעון בר יוחאי, הרמב”ם, ועוד הרבה, לאחרונה שמעתי שיש בזה בעיה של שקר וגזל, ולא הבנתי מה החשש בזה, והאם באמת אני אמור להפסיק למכור את התמונות הללו.
התשובה בקיצור:
הדברים הללו, יצאו מפי קדשו של מורינו ורבינו הגר”ד קוק שליט”א, כי מכיון שאין אתנו מי שיודע איך היתה צורת פניהם של הקדמונים הללו, והכל פרי דמיונם של ציירים החפצים להרבות הון, נמצא שהתמונה היא שקרית, ולא יכול להיות משטות כזאת שום תועלת רוחנית.
והרי הקונים חושבים שיש בזה איזה תועלת או סגולה, ומאחר וברור שאין מזה שום תועלת כלל, ומסתבר מאד שאם הקונה ידע שאין בזה שום ענין, לא היה משקיע אפי’ אחוז ממה שמשלם, על כן יש להזהר מאד שלא למכור דבר שהקונה חושב שיש ממנו תועלת, ובפועל אין בו כלום.
ועצה טובה למוכר שלא יכשל בבעיה הנ”ל, להעיר את אוזנו של הקונה, כי התמונה הזאת היא פרי דמיונו של הצייר, ואין בה שום קשר אמיתי לצורת רבי שמעון או רבי מאיר, ואם בכל זאת ירצה לקנותה, אין בזה שום חשש של גניבת דעתו וממונו של הקונה, ובזה יצא ידי חשש גזל וגניבת דעת.
ועצה טובה לציירים, שלא יציירו תמונות דמיוניות כאלו, וינצלו את כשרונות הציור שלהם לצייר אתרים קדושים וכיו”ב.
לגבי תמונות אמיתיות של צדיקים, אין שום חשש במכירתם, ואדרבה יש בזה קצת מעלה. וגם ציור של צדיק המבוסס על תמונה אמיתית, כפי שמצוי היום, אם כי אין בו כל כך תועלת, מכל מקום אין בו חשש גזל או גניבת דעת. וראה בנימוקים הרחבה גדולה על ענין זה.
נימוקים ומקורות:
א. ידוע הענין והתועלת הגדולה שיש בראיית פני החכם והצדיק, וכמו שכתוב (ישעיה ל, כ) “והיו עיניך רואות את מוריך”, ויש כח בראיית פניו להציל אדם מן העבירה, וכאשר אמרו רבותינו בסוטה (לו ע”ב) על יוסף הצדיק שכמעט נכשל בעבירה עם אשת פוטיפר, וניצל בזכות שראה את דמות דיוקנו של אביו בחלון. וכן כתב רבינו חיים בן עטר זיע”א בספרו הקדוש “אור החיים” על הפסוק איש אמו ואביו תראו, וזה לשון קדשו, ושמעתי משם אנשי אמת, כי דיוקן האב תגביר כח הקדושה בבן, ותמנעהו מלבוא אל התיעוב, והוא אומרו סמוך למצות העריות, איש אמו ואביו תיראו, ולזה מי שתקפו יצרו, יצייר בין עיניו את יולדיו, ויהי לו למשיב נפש. עכ”ל.
ובהרבה מקומות מצינו שיש תועלת רוחנית גדולה על ידי הסתכלות בפני הצדיק, שגורמת לאדם הארה רוחנית גדולה, וכמו שאמר רבי יהודה הנשיא (בעירובין יג ע”ב), מה שאני מחודד יותר מחברי, זה מפני שראיתי את רבי מאיר מאחריו, ואם הייתי רואה אותו מלפניו, הייתי מחודד יותר, ופירש רש”י שהיה יושב בשיעור בשורה שלאחריו. [והמלבי”ם הסמיך על זה את הפסוק “והביטו אחרי משה”]. ובירושלמי (פ”ה דביצה ה”ב) אמרו ר’ יוחנן וריש לקיש, לא זכינו להשגת התורה, אלא מפני שראינו את אצבעו של רבי כשיצאה מתוך הבית יד שלו. ומידה טובה מרובה, ואם אמרו (מגילה כח ע”א) שאסור להסתכל בפני רשע, וכתבו בספרים שזה מביא נזק לאדם, בודאי שמצוה וסגולה טובה להסתכל בפני צדיק והדבר מביא תועלת.
וכן כשהיה משה רבינו מלמד את ישראל, כולם היו יושבין לפניו כדי לחזות בפניו, כמבואר בעירובין (נד ע”ב, ובפרש”י שם). ובהוריות (יב ע”א) איתא, אמר להו רב משרשיא לבניו, כשאתם נכנסים ללמוד אצל הרב, תסתכלו בפניו ועל פיו המוציא את דברי התורה, כמו שכתוב “והיו עיניך רואות את מוריך”. וע”ש במהרש”א, שהענין בזה הוא לא רק על דרך סגולית. [ומכאן הערה חשובה, לכל אלו שקובעים עתים לתורה דרך דיסקים וכו’, שאמנם בודאי מעלתם גדולה שמנצלים זמן ללימוד תורה, אבל צריכים להתאמץ שלא לאבד את החלק המיוחד של הסתכלות בפני הרב, וזה מלבד הידוע, שאינו דומה לימוד יחידי ללימוד בחבורה, והדברים ארוכים].
וע’ שקלים (ז ע”ב) בענין ראיית בעל שמועה במחשבה, שמועילה לאדם מאד, ופירש הרב קרבן העדה שם (ד”ה רב גידל) משום והיו עיניך וכו’. ומבואר, שעצם המחשבה של האדם בציור מחשבתו בתואר פני החכם, מועילה ללימודו. [וראה בס’ חסד לאברהם אזולאי (מעין ב, נהר לג), שהדמיון בצורת הצדיק משלימה לאדם את השכל, וזהו שאמר רבי אבא בזהר (פ’ משפטים, דקכ”ג ע”ב), שהיתה צורת רשב”י מצויירת לפניו [במחשבה], והיה משיג על ידי זה השגה גדולה. ע”כ. וראה עוד לנכדו רבינו החיד”א בס’ מדבר קדמות (מע’ צ אות ט). ובס’ אגרא דפרקא (אות פו). וראה מה שכתב בס’ דברי חנינא (גדרי ת”ת, סי’ י, עמוד סו).
ב. נמצא שתמונה של גאון וצדיק, אמנם אין בה קדושה בפועל, אבל היא כלי עזר אמיתי לעורר את הדמיון להתחבר במחשבה לפני הקודש של הצדיק, ובפרט אם זכה להכירו ולהיות קרוב אליו. וכן כתבו כמה מחכמי הדורות האחרונים, כפי שהביא הכל ידידינו הרה”ג ר’ מנחם גיאת שליט”א בס’ חקת עולם (עמוד שצ). וכן מסופר על הגאון בעל ה”צמח צדק” מליובאויטש שהיה אומר, כי סגולה חשובה להנצל מהרהורי עבירה, על ידי ציור פני הצדיק במחשבת האדם. [ואמר לי אחד שמחזיק בידו כלי משחית שיש בו כל מיני מרעין בישין של הרהורי עבירה, ומאז שהציב על המסך את תמונת פני הקודש של מורינו הרב שליט”א, קשה עליו לעבור לאתרי הטומאה, ויהי רצון שבקרוב יתעורר להשליכו לאש ולהבעירו מן העולם כפי רצון התורה].
ושמעתי ממורינו הגר”ד קוק שליט”א, שזה ברור שבהסתכלות בפני צדיק שבתמונה אמיתית, יש ענין רוחני הרבה יותר מהסתכלות בציור של צדיק. והגם שגם בתמונה אמיתית אין בה חיות, ובודאי אין בה את המעלה של ראיית צדיק בפועל, מ”מ יש בה איזה משהו רוחני, כי סוף סוף יש בה העתק ממשי ברור מכח פניו, [וציין לי בזה לדברי הגאון בעל צפנת פענח, שדן במהות הכח שיש בתמונה]. וראינו להרבה גדולי עולם, שהיו מסתכלים בתמונות של צדיקים. וכמה פעמים הציע הגאון ר’ מנחם מנדל שניאורסון זצוק”ל מליובאויטש לחסידיו, לראות את תמונת חותנו הריי”צ, או לצייר את דמותו במחשבה, ויועיל מאד בעת קושי וכיו”ב. וידידינו הרה”ג ר’ גדליה הוניגסברג שליט”א סיפר על זקינו הגאון נשיא התורה רבינו אהרון יהודה ליב שטיינמן זיע”א, שמידי פעם היה פותח את המגירה בשלחנו, והיה מסתכל בתמונת הדיין מבריסק ר’ שמחה זליג ריגר זצוק”ל. ומן המפורסמות על כמה גדולי עולם שהיו תולים בבתיהם או בסוכותיהם תמונות של צדיקים. וראה מה שכתב בשו”ת מבשר טוב (חיו”ד סי’ ס אות ט).
וכן שמעתי מידידינו הגאון המקובל רבי יעקב עדס שליט”א [בעל “דברי יעקב”], שהוא ועוד מבני משפחתו חיפשו במשך זמן רב את מקום קבורת זקינו הגאון הקדוש מהר”ר אברהם עדס זיע”א בהר הזיתים, ולא מצאו, ואמר להם חד מן שופרייא, הקשור באילנא דחי”י, כה”ן שדעתו יפה, שהיה בעל השגה גדול ומפורסם, שמפני היותו כהן אינו יכול לבא ולחפש, אבל אם יביאו לו תמונה של כל הקברים שבאיזור, יוכל לפי הארת הקברים להתוות תיו על מקומו של אותו צדיק. הרי שיש שיריים של בחינות מסויימות גם בתמונה. אבל בציור בודאי שאין שום דבר רוחני. [ומפורסם בעולם גם כעין זה בסגולת התמונה של רבי ישעיה שטיינער זיע”א מקערעסטיר להבריח עכברים מן הבית. אכן מסורת זו אינה ברורה, וראה בספר “מופת הדור” לתולדתיו של רבי ישעיה הנ”ל].
ג. אך מה שעושים ציור של פני צדיקים קדומים, שאף אחד לא יודע איך היו נראים, כגון רבי מאיר בעל הנס, ורבי שמעון בר יוחאי, וכן על זה הדרך, ומוכרים תמונות כאלה לאלפים ולרבבות, העיר רבינו הגר”ד קוק שליט”א, שעצם הציור הוא עיסוק של שקר, שהרי משרבטים דמות דמיונית ואומרים שזה פלוני, [ובודאי שלא נשתיירה דמותו של רבי מאיר מאז שחקקוה בפתחי רומי כדי לתופסו (כמבואר בע”ז יח ע”ב)…], ומלבד זאת, גם מכירת התמונות הללו, יש בה חשש גדול של גזל, שהרי הקונים חושבים שיש בביתם את תואר פני הקודש, ובגלל זה משלמים טבין ותקילין על פרי הדמיון של הציירים.
ד. וכשהגיע צייר מפורסם לרבינו הגדול שליט”א, ושמע מפי קדשו של הרב את ההערה הנ”ל, שאל את הרב, אם כן במה אתעסק, הרי זהו מקור פרנסתי, ואמר לו הרב, שיכול לצייר אתרי קדושה, כגון את ציונו הקדוש של רשב”י או רבי מאיר בעל הנס, או נופים יפים של ארץ ישראל אשר עיני ה’ בה, וכן על זה הדרך, אך ציורי דמיון של צדיקים, יש להמנע מהם, כי זו התעסקות בדבר שקר… וכתיב “דרך שקר הסר ממני” וכו’.
בברכה רבה
יקותיאל אוהב ציון
אולי יעניין אותך גם:
- כניסת כהנים לקבר רבי מאיר
- מדוע הנוצרים נוהרים לקבר דוד המלך
- למה הרב קוק שליט”א לא נסע למירון בל”ג בעומר
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום
יישר כח