אגדות חז"ל

הרב קוק בתגובה חריפה על “שתיה חריפה”

הגר”ד קוק בתגובה חריפה על שתיה חריפה…

 

אי אפשר להחזיק בית עם אדם שתיין

הגיע למורינו הגר”ד קוק שליט”א אחד ששותה בכל יום שבת שתיה חריפה, ומחמת זה הוא לא שולט על פיו ואפילו על ידיו וכו’, ואשתו כבר לא מחזיקה מעמד בהנהגה זו, ואמר לרב שאשתו מאד רוצה לדבר עמו, וכשדיבר מורינו הרב שליט”א עמה בטלפון, אמר לה הרי כבר עשר שנים שהוא שותה ומשתטה, ואי אפשר להחזיק בית בצורה כזו, ואז הוסיף ואמר לה חייבים להתגרש, וכל זה בזמן שהבעל יושב ליד הרב ומצפה לקבל עזרה… וחשב שהרב ירצה אותה ויגרום לה לסחוב עוד זמן עמו, והוסיף הרב לומר לאשה, הוא יושב כאן מולי ואני בכונה אומר לך שוב שהוא ישמע אותי, חייבים להתגרש…

 

חומרת שתיה חריפה בבית כנסת

אגב, יש לדעת שדעת הרב שליט”א אינה נוחה כלל משתיה חריפה ואפילו מועטת בבית הכנסת, וכתב על זה מכתב גלוי כמה פעמים, שמאד מצער אותו מה שמביאים לבית הכנסת שתיה חריפה, ובפרט שיש בני אדם שמשתיה באים לידי פחיתות ונמיכות וביזוי ודיבורם והנהגתם בשפל המדרגה, ואין זה כבוד האדם כלל, ומכל שכן ביום שבת מלכתא שבה כל איש ישראל לובש לבוש מלכות. וכמה וכמה בעיות יש בזה, בזיון כבוד בית הכנסת, זלזול בהלכות תפלה וקריאת התורה, יחס שלילי בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו… ובמקום אחר הרחבתי לבאר ענין זה.

 

מעשה הממחיש את חומרת הדבר

ומעשה שהיה בבית מדרש גדול שהיה שם אחד ששתה הרבה ודיבר הרבה דיבורים לא רצויים, וכמה פעמים הוכיחו הגבאי שיצא מבית הכנסת ולא יצא, ובזה את הציבור וגם את הרב בפני ספר תורה, והגבאי הדפו והוציאו החוצה והכהו מכה נמרצת ותשקוט הארץ, אבל הגבאי הסתפק וכאב לו על מעשיו, ולאחר כמה ימים שאלני אם צריך לעשות תשובה ולפייסו, ואמרתי לי שצריך לדון אם המכה החזקה שנתן לו היתה הכרחית, או שהיה מספיק להודפו ולהוציאו החוצה, ואמר לי שברור לו שאם לא היה מקבל מכה חזקה היה חוזר שוב ושוב, עניתיו, שאם כן עשה טוב ואינו צריך תשובה…

 

אך הוסיף לשאול כי סוף סוף כשנתן לו מכה היתה מעורבת במכה גם כוונת כעס, כיון שקודם לכן הזהירו כמה פעמים לצאת וההוא זלזל בו וכו’, והסתפקתי בזה איך לדון כי יש כאן מעשה הנצרך עם כוונה שלילית, ואמנם לא כל הכונה שלילית אלא באופן חלקי [כעין מה שכתוב בבבא מציעא (ס”פ אלו מציאות) “לצורכו ולצרכה מאי”, וכן במחלוקת רבה ורבא במנחות (סד ע”א) במעלה דגים ותינוק], ואמרתי לו, שאם רוצה להיות נקי גם “כלפי שמיא”, יתן לאדם המוכה סכום מסויים ויתפייס עמו.

 

אך התניתי זאת בתנאי שיסכים על הוראה זו מרן הגר”ד קוק שליט”א, ואמר לנו הגר”ד כי הגבאי עשה מעשה טוב, ואסור ליתן לשיכור שום פיצוי, וזו שיש כח אחר מעורב בכוונה אין זה מחייב את הגבאי בכלום, כי לא נתנה תורה למלאכי השרת, ואדרבה אם יתן פיצוי לשיכור, הרי שיש במעשה זה כעין לגיטימציה למעשיו הרעים, ויש להודיעו שלא יקבל שום דבר ושידע שמעשיו רעים, וישוב מכאן ולהבא בתשובה שלמה.

 

 

אולי יעניין אותך גם:

 

 

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

5 1 הצבעה
דירוג פוסט
Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
הישן ביותר
החדש ביותר הכי הצבעות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות