אפליקצית עץ חיים
על מרנא ריש”א דגלותא הגרי”ש אלישיב זיע”א
ועל קשר עליון דאורייתא עם מרנא הגר”ד קוק שליט”א
א. סיפר לי ידידי ר”ד קוק הי”ו, בשם אביו הרה”ג ר’ דב קוק שליט”א מעיה”ק ירושלם [בן דודו וידידו הטוב של רבינו שליט”א], שזוכר מימי צעירותו של רבינו שליט”א שנתגלה לאביו הרה”ג ר’ נחום קוק זצ”ל שהוא עוסק בקבלה, והתנגד לזה, והגיע הדבר לפתחו של הגרי”ש אלישיב זיע”א, ואז אמר הגרי”ש שיצאו כולם מחדרו, ונשאר לבד עם מרנא שליט”א, ולאחר זמן קצר יצא ואמר לר’ נחום שאין להעיר לבנו שום דבר… [וכשנסיתי לברר ענין זה עם מרנא שליט”א חמק עבר, ואמר שהתנגדו לתפלותיו הארוכות וכו’, אך לא הסכים לדבר מענין לימוד קבלה בימי טל בחרותו. ובמקו”א כתבתי אודות רבותיו של רבינו שליט”א בעניני קבלה].
ב. בסעודה ג’ דפרשת פנחס [תשפ”א] סיפר לי מרנא שליט”א, שבסעודת האירוסין שלו, [עם הרבנית לאה תליט”א, נכדת הגרי”ש זיע”א, ובת הגר”י זילברשטיין שליט”א], הזמינוהו לומר דבר תורה, והיה בוש וירא מכל חכמי ישראל שהיו שם ובראשם שר התורה הגרי”ש זיע”א, ובכדי “להתחמק” מן הצורך לדבר ברבים, אמר שהמקום מחוסר ספרים וקשה לדבר, אז אמר לו הגרי”ש אלישיב, תדבר, ובכל פעם שתצטרך איזה ספר אני כאן במקום הספרים… [כונת הגרי”ש כמובן היתה – לרמוז לרבינו שליט”א, שלא יבקש להתעלם מרצון הציבור לשמוע את דבריו המתוקים].
אכן נעמד רבינו שליט”א, והקשה אהא דתניא ביבמות (עב ע”א) דטומטום שמיום השמיני והלאה אינו אוכל בתרומה שמא ערל הוא, דלכאו’ כיון דמיום לידתו עד יום השמיני שפיר אכל בתרומה [דליכא שם ערלות כל זמן דלא מטי חיובא דיום השמיני], א”כ נימא דיאכל מיום השמיני על חזקת אוכל שהיתה לו כל ז”י הראשונים. [ואמר רבינו שליט”א בענוות קדשו שהגרי”ש צחק מן השאלה]. וביאר רבינו שליט”א, כי אכן אם השאלה היתה אם הוא “מהול או לא מהול” בזה שפיר היה מקום לומר דחזקת היתר שהיתה לו כל ז”י הראשו’ הגם שלא היה מהול, תכריע את הכף לקולא, אכן הספק הוא האם הוא “זכר או נקיבה”, וספיקא דא נולד מיד עם לידתו ולא נתחדש ביום הח’.
ג. ובהמשך השנים מצאנו למרנא שליט”א שהקשה קושיא זו באנפא אחרינא, דאמאי הטומטום לא מותר בתרומה מצד “סמוך מיעוטא דנולדים נימולים, למחצה דנקיבות” באופן דליכא חשש ערלות.
ד. מאותו זמן נקשר קשר מיוחד בין מהרי”ש אלישיב זיע”א למרנא שליט”א והיו מדברים בלימוד בסוגיות רבות, והיה הגרי”ש אלישיב שמח מאד בתורתו של מרנא שליט”א. וגם בתוך שמחת החתונה דברו ביניהם בלימוד, [כששאלתי ממרנא שליט”א מה היה השיח באותם רגעים המונצחים בתמונה דלהלן, השיבני בתמיה, בלימוד?! כאילו הוא אומר לי מה שייך לדבר בענין אחר עם הגריש”א… [ותנועת האצבע של הגריש”א מוכיחה עליהם].
ולצדם הגרש”ש קרליץ מאזין לשיחה
ה. הגרי”ש התעכב בחתונה זו יותר מהרגלו, וריקד בחדוה מיוחדת כשתפס בידו את מרנא שליט”א בעודו צעיר לימים, ושמחת התורה הזו המשיכה שנים רבות כאשר מרנא שליט”א היה מתארח בשבתות וחגים בביתו נאוה קודש של מהריש”א זיע”א, וידוע מה שהיה רגיל הגרי”ש זיע”א לספר על התמדתו הנוראה של מרנא שליט”א ואיכות הריכוז והעיון שמצא בו לאחר כיממה שלימה שלא נתן שינה לעיניו, כפי שהעידו נכדי הגרי”ש ומכללם הרב ליפא ישראלזון שליט”א. [ראה העובדא להלן או’ טו].
ו. ידוע שמרנא שליט”א לא ממהר כלל לברך ברכת “שחלק מחכמתו” בשם ומלכות, גם על גדולים מפורסמים. וכשסיפרתי למרנא שליט”א שראיתיו מברך ב”שם ומלכות” ברכת שחלק מחכמתו ליראיו על ריש”א דגלותא מרן הגרי”ש זיע”א, הגיב מרנא שליט”א בפשיטות כי הכל ברכו על הגרי”ש אלישיב זיע”א ברכה זו, וכל כהאי גברא רבה ל”ש לספוקי כלל. ובכל פעם במותב בי דינא כאשר יש ספק דק ועדין שקשה לפותרו בבירור מלשון הש”ס והראשו’, רגיל על לשונו של מרנא שליט”א, “צריך כאן את הרב אלישיב”.
ז. ועובדא מעניינת סיפר לי ידי”נ ר’ דוד שדה שליט”א, כי באירוסי בנו של מרנא שליט”א, ר’ ישראל מאיר קוק, עם בתו של הרב יוסף יקותיאל אפרתי שליט”א, נסעו כמה מתלמידי מרנא שליט”א לירושלים, ושאלו את מרנא שליט”א אם אפשר לברך בשו”מ על הגרי”ש ברכת “שחלק מחכמתו”, והשיבם שבודאי יש לברך, ואז קם חד מן חברייא ר’ דניאל בוקסבוים שליט”א, ובירך [בפני הגרי”ש ומרנא שליט”א] בקול גדול, וענו החברים אמן, מיד אמר לו הגרי”ש לומר “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד”, ור’ דניאל הנ”ל בתום לבבו לא אמר מידי, וחד ממקורבי הגרי”ש אמר לו בתקיפות, גדול הדור אומר לך לומר בשכמל”ו ואתה לא שומע לו?! ור’ דניאל השיבו, גדול הדור אמר לי לברך בשם ומלכות…
ח. אגב, כשהגיע לפני איזה זמן הגרמ”מ קארפ שליט”א לחדרו של רבינו שליט”א, בירך עליו רבינו שליט”א ברכת שחלק מחכמתו ללא שו”מ. [ושאלתיו על גאון אחד דידענא ביה שיודע כל התורה, אם אפשר לברך עליו, ואמר לי “אני לא מברך”, ואמר שבזמנינו יש אדם אחד שהוא יודע שאפשר לברך עליו ברכה זו, הוא ניהו מרן שר התורה הגר”ח קניבסקי שליט”א. וביאר לן רבינו שליט”א שהברכה לא באה על בקיאות וידע בלבד, אלא על חיבור אמיתי ופנימי לכל התורה, באופן שמוצא תשובה לכל שאלה בעולם מכח חכמת התורה, ולא ס”ל לרבינו שליט”א מה שיש הסוברים דברכה זו באה לפי יחס החכם לדורו. ואכמ”ל].
ט. זכורני בסוף ימיו של הגרי”ש זיע”א כשבא מרנא שליט”א למול את נכדו על ברכיו של הגרי”ש, ולאחר מכן הלכו בני המשפחה לבית הגרי”ש, ובראשם מרנא שליט”א, ולא יכול מרנא שליט”א להכנס לבית הרב לרוב ההתרגשות והפחד שאחזוהו לפום ידיעתו בתוקפו וגבורתו של הגרי”ש, ולא הצליח להכנס עד שהביאו לפניו יין ושתה כדי להפיג פחדו (כההיא דב”ב י ע”א). וזכורני גם בעת הברית שכמעט נתעלף לאחר הברית, מחמת התרגשותו הגדולה לעמוד מול הגרי”ש.
י. ובתוך השנה לפטירת הגרי”ש לא יכל רבינו שליט”א לומר את המילים “יוסף שלום” ובברית לנכדו [בן להגה”צ ר’ נחום בקר שליט”א] כשהגיע לאמירת “ויקרא שמו בישראל”, ואמר אבי הבן “יוסף שלום”, פרץ מרנא שליט”א בבכי ונחנק מדמעותיו ואמר “על שם הרב”.. ולא הצליח להוציא מפיו את המילים “יוסף שלום”, וכמה פעמים כשאמר קדיש לע”נ הגרי”ש, כשהגיע ל”עושה שלום”, היה נעצר ובוכה במילת שלום…
יא. אמר לי רבינו שליט”א שהדבר הנורא ביותר שנאמר בדברי הפרידה של חותנו הגר”י זילברשטיין שליט”א בעת לויית הגרי”ש, הוא מה שאמר משמיה דהגריש”א, “אני מאד חושק ללמוד את המשנה למלך הארוכים, שיש בהם טעם זקנים ופלפולא חריפתא, אלא שמה אעשה ובזמן הזה אפשר ללמוד עוד חתיכת רשב”א”… והפליג רבינו במימרא זו טובא, וידוע דרכו של רבינו שליט”א לשוט תמיד אך ורק בתלמוד ובראשונים, ומשם יחפור בארות מימיה של תורה, ויגיע לרוייה דאורייתא טפי טובא מלימוד בספרים מאוחרים. ואכמ”ל.
יב. סיפר לי ידידי הרה”ג ר’ נסים אוזן שליט”א [כעת ברמת שלמה, ירושלם], שבהיותו עוסק בחינוך לפני כ-30 שנה באיזור הצפון, היה לו ספיקא היכן ללכת לגור, אם בטבריה או בצפת, ושטח שאלתו בפני הגרי”ש, וכך השיבו, כדאי לך ללכת לטבריה כי שם נמצא נכדי הגר”ד קוק שליט”א, ובכל אשר תאוה נפשך לשאול, תוכל לדבר עמו ותמצא די ספוקך. ומצאנו מכתב נדיר בו הגרי”ש וחתנו הגרי”ז – מעודדים את מפעליו של מרנא שליט”א בעיה”ק טבריה:
הגרי”ש זיע”א וחתנו הגרי”ז שליט”א
ממליצים על אחד ממפעליו התורניים של רבינו שליט”א בטבריה
יג. מצאנו בכתבי מרנא שליט”א שהזכיר במקום אחד [לפני כארבעים שנה] שמועה מהגרי”ש אלישיב זיע”א ופלפל בדבריו, בנושא ברכת שהחיינו שצריך לברך מעיקר הדין על עצם בניית הסוכה, רק שפוטרים הברכה על הבניה בברכה על קידוש היום כנודע, וחידש הגרי”ש שאם נתארח אצל חבירו בליל יו”ט, שוב כשיבא לסוכתו צריך לברך שהחיינו, כיון דסוכה שלו לא נפטרה בברכה ההיא. ורבינו שליט”א ביקש לתלות שאלה זו בפלוגתא דקמאי, ואציג הדברים כמות שהם לתועלת המעיינים:
יד. ידוע גם שהגרי”ש אלישיב זיע”א שלח למרנא שליט”א מכתב הערות רחב על ספרו “זרע הארץ” שהוציא סמוך לנישואיו בעניני זרעים, ונדפסו הדברים ב”מוריה” (שבט תשע”ט), להלן תחילת המכתב המגלה את חיבת הקד”ש.
מרנא שליט”א בחביבותא עם הגריש”א זיע”א
ביום חתונת בנו בכורו הגרי”מ קוק שליט”א עם בתו של רי”י אפרתי שליט”א
“והיו עיניך רואות את מוריך”
מרנן ורבנן גדולי אדירי התורה שליט”א
שר התורה הגאון הנורא תנא דאורייתא הגר”ח קניבסקי שליט”א
מביט בפניו הטהורות של מרנא עמוד צלותנא
כרכא דאורייתא הג’ המופלא מהר”ר דוב הכהן קוק שליט”א
טו. סיפר הרה”ג ר’ ליפא ישראלזון שליט”א, עובדא שסיפר הגריש”א זיע”א, ופעמים שהיה קורה לנכדיו ואומר להם בואו תשמעו מעשה, כמובן שחשבו שיספר להם עובדא מחזקת על ר’ עקיבא אייגר או על החת”ס וכעזה”ד, והופתעו לשמוע כי העובדא אותה מספר הגרי”ש בהתרגשות, היא על נכדו הגר”ד קוק שליט”א, והכי הוה עובדא:
ביום טוב מסויים, הגיעו רבי דוב ורעייתו להתארח אצלי לחג, ולאחר סעודת ליל יו”ט יצא ר’ דוב ללמוד, אני כדרכי הלכתי לישן בשעה הקבועה וקמתי בשעה 2, ולערך בשעה 4 לפנות בוקר שמעתי רעש של פתיחת דלת הבית, וחשבתי שנכנס גנב, ובאתי לקום לדחותו מן הבית, אך שבתי ללימודי, כי מסתמא הגנב חזק יותר ממני, המשכתי בלימודי ושוב בשעה 5 נשמעו רעשים, והבנתי כי ר’ דוב חזר מלימודו ובא לישן שעה ושוב קם לתפלת ותיקין, לאחר התפלה ר’ דוב הגיע לסעודה ושוב הלך כל היום לביהמ”ד, ובמוצאי יום טוב דיבר עמי בלימוד בעירנות ובאיכות מופלאה, “וחלשה דעתי ממנו” – סיים הגרי”ש.
וידידינו הרה”ג ר’ אליעזר רוט שליט”א, סיפר שבתקופת נישואיו שאל אותו הגרי”ש אלישיב זיע”א אם כבר הספיק להכיר את ר’ דוב, והשיב שהכירו מעט, ואמר לו הגריש”א ש”יש הרבה מה ללמוד ממנו”…
א”ח הרבנית קוק תליט”א, נכדת הגרי”ש זיע”א
טז. ולסיומא דהאי פרקא הנני להביא כאן מה שכתב ידי”נ ר’ דוד שדה שליט”א אודות אשת חבר הרבנית לאה קוק תליט”א.
הרבנית נולדה בכ”ו תמוז שנת תשי”ט במאה שערים ברחוב חנן 10, בביתו של הסבא הגדול, פוסק הדור הגאון הרב אלישיב זצוק”ל. בגלל העוני הקשה ששרר באותה תקופה, הוריה של הרבנית, הרב יצחק זילברשטיין שליט”א והרבנית עליזה שושנה (הבת השנייה של הרב אלישיב) התגוררו עם הוריה.
לפני פטירתו סיפר הרב אלישיב: כשלאהל’ה הייתה קטנה, נדנדתי אותה, ותוך כדי הנדנוד, התפללתי שיכנסו בה מידות טובות וקדושה, ושתזכה לבעל תלמיד חכם.
בגיל שנה עזבו הוריה לבני ברק, וכעבור זמן קצר קיבל אביה הצעה לשמש כראש ישיבה בציריך. המשפחה עזבה את הארץ, לא לפני שבאו להיפרד מהרב אלישיב, ומהסבא-רבא של הרבנית, הרב אריה לוין זצ”ל. רבי אריה לוין בירך את המשפחה בחום. ואז הוסיף עוד ברכה מיוחדת לרבנית שהייתה אז בת 5: “תזכי להיות אשה גדולה, ולהינשא לגאון בתורה, ולהיות אמא של הנדכאים ושבורי הלב”…
בגיל 20 הוצע לה שידוך – הרב דב קוק, שהיה אז תלמיד ישיבת פוניבז’, בנו של הרב נחום קוק ונינו של הרב דוב הכהן קוק אחיו של הראי”ה קוק. כשהוא נכנס לחדר היא אמרה: זה בעלי. ואכן, אחרי ג’ פגישות הם החליטו להתחתן, ונשלחו לקבל ברכה מהדוד של הרבנית, “הסטייפלר”, שאמר שצריך “לבטל את החתונה”, כיון שלשתי החותנות קראו שושנה, ומנהג האשכנזים להקפיד שלחותנות לא יהיה שם זהה. היא התפללה שהגזירה תבוטל, ולאחר כמה ימים הסטייפלר מצא פתרון – שאחת האמהות תוסיף שם. [ונקראה אשת הגרי”ז “עליזה שושנה].
לאחר נישואיה עבדה הרבנית כמורה למתמטיקה בבית הספר “חורב” ברמת גן.
המפנה הרוחני בחייה הגיע – כאשר היא נתקלה “במקרה” בספר של ה”בעל שם טוב”, שבו היה היה כתוב: “יהי רצון שנאהב את הצדיק הכי גדול, כמו שהקב”ה אוהב את הרשע הכי גדול”… המשפט הכה ברבנית, והיא הבינה שתפקידה לקרב יהודים, ואכן, מאז ועד היום היא החזירה רבבות בתשובה.
לימים עברו בני הזוג לטבריה, שם היא החלה לקבץ נשים לקריאת תהילים. ובאותה תקופה החלה הרבנית לחלק ספרי תהילים שהקפידה לכתוב הקדשה אישית לכל ספר. כיום כבר חולק על ידי הרבנית מעל ל2.5 מליון ספרי תהלים.
החיבור העמוק יותר לתהילים החל, כאשר אחד מילדיה חלה, והרבנית הבטיחה לקדוש ברוך הוא שהיא תקרא כל יום תהילים, ובלבד שבנה יחלים. ואכן, תוך יממה נעלמה המחלה. מאז גילתה הרבנית את העוצמות האדירות הטמונות בספר התהלים.
מאוחר יותר עברה משפחת קוק לצפת לתקופה קצרה, ושוב חזרו לעיה”ק טבריה.
בסוף מסיבת חנוכה בגן של אחת מבנותיה, ביקשה הרבנית את רשות הדיבור, והחלה לדבר בספונטניות על חובת הכרת הטוב להקב”ה. מנהלת הגן, שהייתה מנהלת סמינרים בערכים, הבחינה שהנשים מרותקות, והחליטה להזמינה לסמינר של בעלות תשובה. בחלוף שנה היא מילאה את אצטדיון “יד אליהו”.
בהופעתה הראשונה – הסתפקה הרבנית על איזה נושא הכי חשוב לדבר, ועל כן החליטה לצעוק “שמע ישראל, ה אלוקינו ה אחד”… גם כיום הרבנית לא מכינה מראש שיעורים…
סביבה וסביב בעלה הרב דב קוק התגבשה עם השנים קהילה של כ-300 משפחות של בעלי תשובה. הרב קוק כמעט ולא מגיע לביתו למעט שבת, ובמשך היום הוא נמצא סגור בחדרו, ובמרבית מהזמן לומד ומתפלל על עם ישראל. עד היום הוציא הרב עשרות רבות של ספרים.
הרבנית, אם ל-14 ילדים שמרביתם נשואים, מנהלת את הבית, ומרצה שלוש פעמים ביום בכל רחבי הארץ. גם כאשר היא טסה עד אילת, מתעקשת הרבנית לא לקחת פרוטה בעבור הרצאותיה, והיא מעדיפה שלא יגבו כסף מהנשים, כדי שכולן תוכלנה להשתתף.
באחת הפעמים כשהרבנית הייתה בחודש תשיעי להריונה, שמעה על יהודיה שאינה שומרת שבת, וכששמע הרבנית שבכוחה לשכנע את אותה יהודיה לשמירת שבת, טסה הרבנית בחודש התשיעי להריונה עד אילת, וכשאותה אישה השתכנעה חזרה הרבנית מיד לביתה.
הרבנית חוזרת בשעות הלילה המאוחרות משיעורי התורה ותפילות בקברי הצדיקים, מתפללת בהנץ ולאחר מכן הולכת לישן.
במהלך שיחה עם הרבנית, אפשר לחוש איך הרבנית נוהגת לעצור מדי פעם ולומר “לשם שמים”. הכל יעידון כי תמיד כשיוצאים בשיחה מהרבנית מרגישים את ה’ יתברך…
בשיחותיה של הרבנית לנשות אברכים, היא מרבה לספר על הסבא הגדול הגרי”ש זיע”א ועל אשתו הרבנית הצדקת ז”ל, כמו כן שלל סיפורים גדול מונח באוצרותיה על אביה הגדול מהר”י זילברשטיין שליט”א, ועל בעלה הדגול איש אלקים קדוש מרנא שליט”א, והדברים גורמים חיזוק עצום.
תמונה נדירה ומיוחדת
הגר”ד קוק שליט”א מאזין ביראה ללימוד הקבוע ביום ו’
בין שר התורה הגרח”ק שליט”א וגיסו הגרי”ז
בתווך גיס רבינו שליט”א הגר”א רוט שליט”א
ריש”א דגלותא משוחח עם הגאון המקובל ראשל”צ הרמ”א זיע”א
בתווך בן רבינו שליט”א – ר’ דוד קוק שליט”א
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום