אפליקצית עץ חיים
מרן הגר”ד קוק שליט”א
סכנת הסתכלות במראה ויפוי הגוף ביום ששי
דברנו על “לא ילבש גבר שמלת אשה”… אני מאד מצטער… יש להפליא ביותר על אנשים שקוראים לעצמם “אנשי תורה”… אני זוכר על עצמי כמה זה הרג אותי ה”משעי” הזה – העסק של גילוח וסידור הזקן ביום ששי, ברגע שאני הולך אל ה”מראה”, קודם כל אני כבר ממוגנט למראה…
הרי אי אפשר לעשות “משעי” בלי מראה… ומי שממוגנט ל”מראה” ביום ששי, זה ברור שהוא לא בן תורה… את זה לא צריך להגיד… ואני מוסיף… שעדיף שלא ילמד רשב”א, כי הוא מכניס “שלא לשמה” ברשב”א הזה… הוא לא יכול לעיין ברשב”א – בזמן שהוא ממוגנט למראה ביום ששי, לך תספר סיפורים למישהו אחר…
זה לא רק “להסתכל” במראה, זה “להתמגנט” למראה… הוא ממוגנט וחושב על איך יתסכלו עליו בשידוכין… הוא מיד חושב על הענינים האלה, אל תספר לי דברים אחרים…
וכי זה הכנת שבת?? או שזה אנטי הכנת שבת!!
לא רק שזה לא הכנת שבת – אלא זה כפירה בשבת…
בשבת נתנה התורה (שבת פו ע”ב), והתורה נאמרה רק לאנשים ולא לנשים, כמ”ש “ולמדתם אותם את בניכם”, וזה הולך ועושה תיקוני איתתא ויפוי הגוף לכבוד שבת… וכי יש לך תרתי דסתרי גדול מזה?!…
זה מזכיר לי עובדא… פעם אחת דברתי עם נהג מונית על “גילוח בתער”, והוא אמר לי, “כבוד הרב אני לא מגלח בתער כל השבוע, רק לכבוד שבת אני עושה בתער”… כמה מצער וכמה מגוחך…
הנה הסיפור של מי שמשקיע את ההסתכלות במראה ביום ששי בפנימיה הישיבה “לכבוד השבת”… ככה את מקבל את השבת… זה ה”בואי כלה בואי כלה” שלו…
בחור צעיר בן 20… מה הוא אמור לחשוב בשעה שהוא עוסק בהתיפיפות מול המראה ביום ששי… איך אני נראה… יביאו לי עוד 200 אלף שקל בשידוכין… בחור יותר יפה הוא יותר שווה… אני זוכר איך הבחורים היו מכורים לכל מיני עניבות…
זה ה”קרבנות” שאנחנו רואים היום… לא יודעים חצי תורה בגלל כל זה… אותי א”א לשקר, אני רואה את המציאות… לך תספר סיפורים למישהוא אחר… תתביישו לכם…
זה מה שיש לך לעשות לפני שבת?! ביום ששי האשה החטיאה את האדם, במקום לעסוק בתיקון של “לאפרושי מאשה” ביום הזה, אתה הולך ומיפה את הגוף שלך, מה אתה עושה כאן? אתה מכניס את האשה לתוכך, הרי ברכת “שלא עשני אשה” מכוונת על “תפארת הזקן” [כמ”ש הבן איש חי זיע”א], ואתה עוסק בגילוח להראות כמו אשה…
בושה!! זה לא שייך כלל לישיבה, זה “אנטי ישיבה” זה “אנטי תורה”… למה צריך בכלל לדבר על זה… רק טרללי לא מבין את זה…
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום