מוסר הנהגה והשקפה

התשובה לשאלת אברך שמסתפק האם להתפלל עם בני תורה או בבית כנסת של “עמך” שיש לו אפשרות לקרב רחוקים….

התשובה לשאלת אברך שמסתפק האם להתפלל עם בני תורה ולהתעלות בקדושה, או בבית כנסת של “עמך” שיש לו אפשרות לקרב רחוקים….

שאלה שנשאלה אודות מי שגר במקום מעורב, ויש שם ב’ בתי כנסיות, האחד של “בני תורה”, והשני רובו אנשים מתחזקים וחלקם אפי’ מחללי שבת הבאים לבית ה’ כדי לטעום מצוף דבשה של הקדושה, ונפשו לשאול הגיעה כדת מה לעשות, והיכן רצון ה’ שילך להתפלל, כי במחנה בני התורה הוא מתרומם יותר, ואילו במקום השני הוא דורש אל המתים [רשעים הקרויים מתים] ויכולים דברי התורה להחיותם בחיות הקדש, ומסיק מר שיחי’, שראוי לו יותר להתעסק בזיכוי הרבים, וזה עושה יותר נחת רוח לפניו ית”ש. עכת”ד.

 

הנה עובדא דהוה בבחור ישיבה [ידידי ר’ סאלי דדון שליט”א], שבעברו היו לו חברים חופשיים, והוא התחזק מאד, ומידי פעם חבריו מבקשים ממנו לעשות אתם שבת, והוא יודע בנפשו שהשבת תהיה קשה עליו מבחי’ רוחנית כאשר יהיה עמהם, מכיון שלא יוכל לעשת את סדרי לימודיו וכו’, אך מאידך גיסא, הדבר ידוע לו שעל ידי שישבות עמהם יזכה כמה וכמה לשמור שבת, ושאל כדת מה לעשות, וכששאלתי על זאת ממרנא הגר”ד קוק שליט”א, השיב בתימה, איני מבין כלל מה הצד שלא ללכת להיות עמהם, הרי הוא עוסק ממש בהצלת נפשות מכרת…

 

וכבר כתבתי בס”ד במקו”א, שיש לחקור באדם שיש לפניו להציל אחד משתי אנשים, שהאחד עובר על עשה ועל ידו השני על ל”ת, הי מינייהו קדים להצילו. דמסתבר דעדיף להציל את העובר על ל”ת, כי העובר על עשה הוא בשוא”ת, והעובר על ל”ת הוא בקום ועשה, ועל כגון דא הפליגו בכמה דוכתי בחומרת לא תעשה, כמבואר בשלהי יומא ובריש יבמות. וכ”כ בפשיטות בשו”ת בית יצחק שמעלקיש (חאהע”ז סי’ טז אות ד), וכ’ עוד, דעצם ההצלה מעבירה חשיבא נמי מצוה. עי”ש. וכ”כ בשו”ת אבני חפץ (סי’ פד אות א) בשם שו”ת תפארת צבי (סי’ לה). ע”ש.

 

וראיתי להגאון מבאקוי בשו”ת רבי בצלאל זאב שאפראן (חאה”ע סי’ כה), שהביא סיוע לדברי הבית יצחק הנ”ל, ממה שכ’ התוס’ בשבת (קכא ע”א ד”ה ש”מ), דבהגיע הבן לחינוך כיון שחייב לחנכו במצות, כ”ש דצריך להפרישו שלא יעבור עבירה. עי”ש. ועי’ ב”ח (או”ח סי’ שמג). וכן מוכח מדברי הרא”ש בקידושין (סי’ כה), והב”י (אה”ע סי’ לז), דאע”ג דקידושי קטנה מצוה דרמיא עליה הוא, מ”מ שלא לעבור עבירה עדיף. וראה לשון רש”י בחומש (משפטים כג יג), ובשפתי חכמים שם, ובספר יד אליהו (יבמות כ ע”ב) שהעיר ע”ד השפתי חכמים ממ”ש רש”י בב”מ (ל ע”א, ד”ה האי). ע”ש. ובמה שהרחבתי בס”ד בזה בחיבורי “זכר עשה” (סו”ס צט בהערה).

 

והגם דהכא עסקי’ בהצלת אחרים מול תוספת קדושה שלו, ולא בב’ אנשים העומדים לפניו, ובזה שמא איכא למימר “חייך קודמין” (ב”מ סב ע”א), מ”מ אכתי הסברא של למעוטי תיפלה וטומאה בעולם, היא חשובה יותר, ואדרבה, תוספת קדושה שלו – תגיע ע”י מה שפועל להציל יהודים מרדת שחת. ובירושלמי (שלהי ברכות) איתא, דעשיית מצוה הויא כנתינת מתנה למלך, ועשיית עבירה הויא כנתינה בעיטה למלך, ומעתה ניחזי אנן, מלך שבועטים בו ובא מאן דהוא לתת לו מתנות, וכי יחפוץ המלך במתנותיו, הלא עתה הוא מבקש להסיר הכאבים מעליו, וכן צריך להרגיש כל יהודי, בעת אשר הוא רואה את הרחוקים מהתורה, שימסור נפשו להפסיק את מתן מכותיהם המצערות את היושב בשמים, ולא יהיה עסוק רק בנתינת מתנות אליו.

ובדידי הוה עובדא, כאשר הלכתי לגור בעיר הקדש טבריה, בעידודו והמרצתו של גאון עזינו רשכבה”ג הגרע”י זיע”א, ובאחת הפעמים שאלתיו אודות הקשיים שיש שם מכמה בחינות ובפרט בעניני רוחניות, וסתר לי בסתירת זקנים לאמר, מצוה גדולה ללכת ולזכות את הרבים, וברוך ה’ שזכינו לשמוע לעצת גדול הדור, ואין פרץ ואין צווחה ברחובותינו, ואדרבה זכינו להכיר את היהדות ולהתגייר [גיור הנפש] כדת וכהלכה בבואינו לעיה”ק טבריה, ע”י הכהן המטהר מרנא הגר”ד קוק שליט”א, ואכתי עסוקין אנן בתהליכי גיור. [ועל זה זה נאמר בא לחזק ונמצא מחוזק, כי אילו לא באתי לטבריה, אלא בכדי להכיר מעט את מרנא שליט”א, דיינו ודיינו רבבות אלפי פעמים].

 

וכמובן שיש בזה הרבה תנאים וגדרים, וכפי שהיה אומר הגראי”ל שטיינמן זיע”א שיש לקרב רחוקים ולא “להתקרב” לרחוקים, ושמעתי משם מרן הגרב”צ א”ש זיע”א שהיה אומר כי לפעמים אלו שמקרבים רחוקים הם עצמם מתרחקים ואנו צריכים אח”כ לטרוח הרבה בשביל לקרבם… וכן שמעתי מרב קהלת קדש … בעיר … שאמר לו מרנא שליט”א, שאם הוא מרגיש איזה נפילה רוחנית מחמת העסק עם הציבור, הרי שאין בזה שום מעלה, ואדרבה עליו לקבל שכר על הפרישה. [וכיו”ב אמר מרן שר התורה זיע”א לאדמו”ר… אחרי פטירת אביו זיע”א]. וכל ערום יעשה בדעת, ותשועה ברוב יועץ. והרבה הרבה יש להרחיב בענינים אלו, וכעת עמ”ק במקומו.

 

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

אולי יעניין אותך גם:

 

 

 

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום
5 1 הצבעה
דירוג פוסט
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות