אפליקצית עץ חיים
תורת השמות
ממרן הגר”ד קוק שליט”א
אודות בחור ששמו “אורון”, שהעירותי לו שאין זה שם נורמלי, ואמר שמקבל על עצמו מה שיציע מרן הגר”ד קוק שליט”א.
ואמרתי למרן שליט”א שהסברתי לאותו בחור, שה”נון סופית” בסוף המילה היא סימן ל”הקטנה”, וכמ”ש הראשונים לבאר מ”ש (דברים לב י) “יצרנהו כאישון עינו“, וכ’ רבינו בחיי שם, כי “אישון“ הוא מלשון “איש“, ובתוך העין נראה דמות איש קטן, וע”כ באה אות נו”ן בסופה כדי להקטין, וכ”כ ה”אבן עזרא”, וב”ספר השרשים” לרד”ק. וראה מש”כ להלן בנספח.
ואכן אמר רבינו שליט”א, שהדברים נכונים, וגם בלי זה עדיף לו להחליף את השם הנוכחי, כיון ש”אורון” זה המצאה – ולא “שם”, וכל שם שאין לו גיבוי מהתורה או מחז”ל, ובפרט אם אין בו הוראה נעימה, לא כדאי להקרא בו.
ואמר רבינו שליט”א, שהכי טוב לו לקרוא לעצמו מעתה בשם הכי קרוב לשם זה, והוא בשם “אורי”, שמקורו בתורה “בצלאל בן אורי”, ועדיף שהוא”ו של אורי תהיה בשורוק כמו שכתוב בתורה. [וידוע שכן נקרא הרה”ק ר’ אורי מסטרסליק זיע”א].
ואם רוצה יכול גם לקרוא עצמו “אורי” הוא”ו בחולם, ע”ש הפסוק “לדוד ה’ אורי וישעי”, אלא שזה לא ממש שם של אדם, אלא פעולת ה’ בעולם, וגם זה טוב ובודאי עדיף מההמצאה של “אורון” שאין לה שחר.
ואפשר גם להקרא מעתה בשם “אוריאל”, שהוא שם של מלאך, [וראה בספר “מלאכי עליון” על שם זה, ורבינו שליט”א רגיל לומר אוריאל הוא”ו בחולם, שמשמעותו שהאור שלי הוא האל ולאורו אלך, וכמ”ש (איוב כט, ג) “בהלו נר עלי ראשי”, ויש אומרים “אוריאל” הוא”ו בשורוק, שנשמע מלשון אור של אש, וכבר הבאנו בזה צדדים לכאן ולכאן במק”א מפי ספרים וסופרים].
ואם לא ניחא ליה בשמות “אורי” ו”אוריאל” הנ”ל, יוכל להקרא מעתה בשם “אור” אבל “אורון” אין בו ממש. עכ”ד מרן שליט”א.
וראיתי כעת בס’ “אוצר שמות חיים” לידידינו הרה”ג ר”א סרוסי שליט”א (עמ’ נד) שהביא ממרן שר התורה הגרח”ק זיע”א שהיה אומר למי ששמו “אורון” לשנות ל”אהרן”. וקצת נראה שלא ניחא ליה בכל הנ”ל. ונראה שסברת הגרד”ק היא שמשמעות אורון היא “אור”, ולכן חיפש בעת השינוי מילי דדמו ל”אור”, כדי להשאר כמה שיותר במקור שכבר נתפס עליו בפי הבריות, [ובפרט שיש כח מסויים בשם שנקרא ע”פ הוריו כנודע מהאר”י, רק שנפל שיבוש בדיוק השם כמ”ש במק”א], אבל אהרן פרשתא אחריתא היא, ואמנם הגרח”ק ס”ל דהדמיון באותיות עדיף טפי, ואכן “אהרן” קרוב טפי מכולהו ל”אורון”. והחקירה בזה היא, האם להצמד יותר ל”משמעות” או לגופן של ה”אותיות”.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
נספח
בענין אות נון סופית המקטינה את הענין, בזה פירשו המפרשים מ”ש בשמואל (ב, יג כ) “ויאמר אליה אבשלום אחיה האמינון אחיך היה עמך“. ע”ש במצודת ציון. וע”ע במלכים (ב, יח ד) במצו”ד בביאור מ”ש שם “ויקרא לו נחשתן“. וכ”כ במצודת דוד תהלים (יז ח). ובמצוד”צ (שם, סח יז) בביאור “גבנונים”. ועוד. ועמש”כ עפי”ז בס’ טיול בפרדס תנינא (מע’ א אות יב). ובס’ ילקוט המאירי (שלהי מסכת ס”ת).
ובזה פירשנו בס”ד מ”ש (שמות כב) “כל יתום ואלמנה לא תענון” וכו’, דהיינו אפי’ עינוי קטן. וסיעתא לזה ממ”ש במכילתא שם ואמרה תורה אם ענה תענה, אחד עינוי מרובה ואחד עינוי מועט. ע”כ. שוב מצאתי שכ”כ רמז זה דתוספת נון סופית בספר קול דוד ויינשטוק הי”ד בפרשתן (עמוד שמח). ועמש”כ עד”ז בס”ד בחידושי לפ’ ראה (דברים יג, ה) ע”פ “ובו תדבקון”. ואכמ”ל כעת. וכן שגור בפי עלמא להקטין על ידי נון סופית, כמו שקורין ל”טרקטור” קטן “טרקטורון”, וכעזה”ד בכמה וכמה מילי.
והוסיף רבינו הגר”ד קוק שליט”א שכבר מצאנו כן ביו”ט דראש השנה שנקרא בלשון תורה (ויקרא כג, כד) “שבתון זכרון תרועה”, וכן הוא לשון תורה (ויקרא כג, לט) לגבי יו”ט דסוכות ושמיני עצרת, ולא כתיב לשון “שבת” כלל, משום דיום טוב הוא גדר שבת קטנה, דסו”ס יש בו כמה היתרים לדברים האסורים בשבת, וגם אין ענשו בכרת וסקילה כאיסורי שבת, משא”כ שבת בראשית דכתיב בה (שמות לא, טו) “וביום השביעי שבת שבתון קדש לה'”, והכי נמי כתיב שם (לה, ב), וכן בויקרא (כג, ג). ע”ש. [ולגבי יוה”כ כתיב (ויקרא טז, לא, ושם כג, לב) “שבת שבתון היא לכם”, ומצינו עוד לשון שבתון בויקרא (כה, ד – ה) לענין שנת שמטה דכתיב “שבת שבתון” ו”שנת שבתון”. ע”ש].
ומידי דברי בו ראיתי בספר “הרוגוצ’ובי” (עמ’ קט) שהביא בשם הרב קדושת ציון מבאבוב הי”ד שאמר להגאון הנורא מוהר”י רוז’ין בפגישה עמו בשם זקינו הג”ר מרדכי דוב מהארנוסטייפל בעמ”ס “חיבור לטהרה” שפירש ע”פ יסוד זה דהנון מקטינה, למה שדרשו חז”ל (ביצה טו ע”ב) בפסוק (שמות טז, כג) “שבתון שבת קודש לה’ מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו”, מכאן לעירוב תבשילין מהתורה. ע”כ. דהרמז בפסוק הוא מאות נון שבשבתון, דיו”ט הלא קיל משבת נמצא הוא שבת קטנה לעומת שבת בראשית, וז”ש שבתון [דהיינו יו”ט] שבת לה’ מחר [דחל יו”ט קודם השבת, אזי] את אשר תאפו וכו’. והגאון הנורא מהר”י רוזי’ן בשומעו את הדברים הללו ציין מיד בבקיאותו הידועה לספר הישר לרבינו תם (בחידושים סימן שפג) שכבר ביאר כזאת בקיצור נמרץ. ע”ש. וכ”כ מדנפשיה בס’ “שדה יצחק” בהקדמת הבן, [בקטע שלא להשאיר הנייר חלק, בשם אביו].
עריכה: ישראל דן רווח (מידן רווח) – טבריה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום