אפליקצית עץ חיים
שמירת עינים מראיית חילולי שבת
יותר מראיית נשים
לכבוד מעלת ויקרת ידי”נ ר’ אברהם רוזנשטיין שליט”א
אבן יקרה בעיר הקדש בני ברק יע”א
אודות השמועה ששמעת משם מורינו הגר”ד קוק שליט”א בכנס בני תורה בטבריה, כי יותר צריך שמירת העינים מראיית חילולי שבת, מאשר שמירתן מראיית אשה, ולא רבים יחכמו להבין אמירה זו, וכמובן שיש כאן עניין עמוק וחשוב, ולא ח”ו איזה קלישותא בשמירת עינים מראות פני נשים, על כן אבאר בקיצור בעזהי”ת, ואקוה שיהיו הדברים המחודשים והמחזקים הללו לתועלת כל שוחרי תורה.
א. איתא בתוספתא (פ”ג דשבועות ה”ג) רבי אלעזר בן מתיא אומר, אין אדם מתחייב אלא אם כן חטא, שנאמר נפש כי תחטא ושמעה, וכן היה רבי אלעזר בן מתיא אומר, הרואה עוברי עבירה נתחייב לראות הרואה עושי מצוה זכה לראות. ע”כ. ומבואר בהדיא שיש בכל ראייה מעלה או פחיתות, אם רואה מצוה כנראה שהיתה לו זכות קודמת, ואם ראה עבירה יש כאן חוב מוקדם, שהביאו לידי ראיה גרועה זו. וכבר אמרו במגילה (כח ע”א) אסור להסתכל בפני אדם רשע, [וסיפרו בס’ “זכור לדוד” על ר’ דוד פרנקל שביקש בסקרנותו לעמוד בפתח חדרו של החזון איש זיע”א בזמן שהיה צריך להכנס לשם ראש הממשלה דאז ב”ג, ומרן הגר”ח קניבסקי שליט”א שהיה נוכח שם, אמר לו, בא נברח מהר, אסור להסתכל בפני רשע], ומכל שכן בשעת עשיית העבירה. וראה בס’ “טהרת הקדש” לרבינו אהרון ראטה זיע”א (מאמר קדושת עינים פ”ה) שהרחיב בענין זה, ומביא בשם צוואת אור העולם ריב”ש זיע”א, שהחמיר שלא לההסתכל אפי’ באנשים שמחשבותיהם אינם דבוקות תמיד בבורא ית”ש וכו’, וכל שכן בשעת עשיית חטא.
אכן זה ברור שיש איסור בראיית פני אשה, והיזק ראיה שמיה היזק, ואמנם יש בזה הרבה חלקים, ההבדל בין ראיה להסתכלות, וחילוק בין פנויה לנשואה, וחילוק בין מתכוין להנאת יופי לבין מהרהר בעבירה, ועוד כהנה חילוקים רבים כידוע, אבל ראיית חילול שבת, אין בה שום חילוקים, זה פשוט וברור לראות יהודי שעובר על איסור סקילה בשאט נפש, ואין לך חילול ה’ גדול מזה שיהודי נוסע בשבת בראש כל חוצות, רומס את אות הברית שבין קוב”ה לישראל, ואין פוצה פה ומצפצף, ומי שלא מפריע לו ללכת ולראות מכוניות נוסעות בשבת, הרי זה גרוע יותר מהרואה סוטה בקלקולה, כי הסוטה לא ידוע עוונה ברבים, ואין חיוב עונש בעדים עליה, אבל הרואה חילול שבת, כלול בתוך מה שעיניו רואות קלקול גמור ומוחלט של איסור סקילה, [ורק התראה חסירה], ואיך תשאר הנפש רגועה בראותו כבל’ע את הקדש.
ב. וידוע מצדיקים שדנו עמהם על רכב שעוצר בשבת ושואל היאך מגיעים למקום פלוני, שיש אומרים לא לענות כי מסייע ביד עובר עבירה, ונראה כמשתתף עמו בשאט נפש באיסור סקילה החמור, ויש אומרים דכיון שאם לא יענהו אזי יסתובב טפי ובזה מרבה באיסורי תורה החמורים, ומאן דמקיף מיית טפי, על כן ויאמר לקוצרים עדיף, ויאמר לו היכן הוא מחוז חפצו דכל למעוטי תיפלה עדיף טפי, ויסביר לו בכאב כי מה שעונה לו בכדי לצמצם בעוונו המר, אך צדיקים לא מסוגלים לשמוע שאלה זו כלל, מה שייך לענות לאדם ששורף עתה את קדושת ה’ בעולם, ושום חשבון לא יכיל את הסבל לראות מציאות קשה זו. ועובדא הוה בהגאון רבינו עובדיה יוסף זיע”א שיצא מבית הכנסת הגדול בירושלם, והיו סביבו קבוצה גדולה של אנשים עטופים בטליתות לאחר תפלת היום, ועצר מאן דהוא את רכבו ושאל באיזה דרך מגיעים למקום פלוני, וכולם שתקו, ואז מורינו הרב זיע”א אמר לו בכאב ובתקיפות, “מכאן ישר לגיהנם”…
ג. וכך היתה דעתו של הרב מבריסק זיע”א שלא לעשות הפגנות נגד מחללי השבת, כי יצא שכר המפגינים בהפסדם, שהרי בד בבד בזמן ההפגנה מקלקלים את העין והנפש בראיית חילולי שבת החמורים. וכבר כתב יסוד זה בעל מלא הרועים בס’ זכר צדיק לברכה (פרק לד) בשם החוזה מלובלין זיע”א. והסטייפלר זיע”א אמר בשם גדול אחד, שאדם הגר במקום שיש חילולי שבת, ישים וילונות ולא יראה כלום, ואין צורך שיראה ויצעק כל היום שאבעס. [כן העיד נכדו ידידינו היקר הגראי”ש קניבסקי שליט”א, בספרו היקר תולדות יעקב עמוד רמא]. ואמר לי ידידי בנש”ק ר’ יהודה קאהן שליט”א, שכיו”ב רגיל על לשונו של סבו האדמו”ר מתולדות אהרון שליט”א בזה”ל, “קיק נישט שראיי נישט”, כלומר, אל תסתכל ואל תצעק…
ד. וידוע המבואר ביומא (סח ע”ב) הרואה כהן גדול כשהוא קורא אינו רואה פר ושעיר הנשרפין, ומבואר שיש ענין לראות עשיית מצוה של שליחת השעיר, וע’ מג”א (ר”ס קמז). ומזה הוכיח הגר”ח פאלאג’י בס’ נפש כל חי (מע’ ר אות א) שיש מעלה למסתכל בעושה המצוה. [וכבר נתפלמסו אם יש ענין במה שאוספים המונים למעמד פטר חמור, ובפרט כשיש בזה ביטול תורה, דשמא אין בזה שום מעלה כלל, ופלפלו מההיא דיומא, וראה מש”כ בזה הגרמ”מ שולזינגר זצ”ל ב”משמר הלוי” בכורות (סי’ י) והביא תשו’ הגרי”ש אלישיב זיע”א, ובשו”ת וישב הים (ח”ב סי’ טו). וראה מה שחידש בזה בקול סופר (יומא אות שעג), דבדוקא נקטו הרואה גבי ס”ת, כי מיירי בעומד רחוק ואינו שומע, אז יכול לילך לראות פר ושעיר, אבל אם שומע בודאי לימוד תורה עדיף. אכן במעמד פדיון פט”ח וכו’, יש ענין של קידוש ה’ והתלהבות במצותיו, כמ”ש ידי”נ הגרי”מ יוסף שליט”א בשו”ת הרי יהודה ח”א (יו”ד סי’ יד). ואכמ”ל].
וכתב הגר”מ פיינשטיין זיע”א באגרותיו (חיו”ד סי’ קנו), דכמו שיש השראה רוחנית מראיית מצוה, כדמוכח בההיא דיומא (ע ע”א) שיש בזה הדרת מלך, ה”ה שיש השפעה שלילית בראיית מעשה עבירה, ולכן אסור לאדם לילך למקום שרואים עשיית כל עבירה, דהוי ליה ברוב עם לבזיונא דמלכא, ושם דן במוהל שרצה להמנע מלמול תינוק בשבת מפני שנכשל בראיית חילולי שבת, ומ”מ לענין זה לא הסכים הגרמ”פ לדחות את המילה, וסיים דתיכף אחר המילה יברח. ע”כ. [וכיו”ב אמר רבינו הגר”ד קוק שליט”א שגם לאשה אסור לילך לאירוע מעורב, כי הגם דלא שייכא בהרהורא וכו’, מ”מ מי התיר לה להיות במקום עבירה. ואכמ”ל]. הרי לפנינו חידוש מפוסק הדורות האחרונים, הגאון ר’ משה זיע”א, שיש איסור לראות עבירה. ודברי התוספתא הנ”ל הם חיזוק עצום לדבריו, ותשובה ניצחת לכל מאן דבעי לסתור ראייתו מההיא דיומא.
ה. גם הגאון מהר”ן קרליץ זיע”א אמר (חוט שני עניני יוה”כ עמ’ קיט), שהמתרגל לראות חילול שבת, לבסוף נעשה האיסור קל בעיניו, ואסור להסתכל בעבירות כדי שלא להתרגל אליהם ושלא יהיה הדבר קל בעינינו, ואמר בשם החזון איש זיע”א שאם רואים מכוניות נוסעות בשבת, יש לחשוב שאלו אותם מכוניות שהולכות הלוך וחזור, כדי שלא יתרבה בעיני האדם חילול שבת שבזה הוא מתקרר בשמירתה. עכ”ד. ומזה נלמד שוב מה כיון רבינו באומרו, שיותר יש לשמור עינים מחילול שבת, כי אי השמירה בזה, מביא את האדם להתקררות באיסור סקילה החמורה. וראה מה שהביאו מפי מורינו הגדול הגאון ר’ ראובן שרבאני זיע”א בספר “דרש בחכמה” (עבודת הקדושה, פ”ג, עמ’ קיח) בענין ראיה לטובה וראיה לרעה, ותרווה צמאונך. והרבה הרבה יש להרחיב בגדרי ענין זה, תן לחכם ויחכם עוד.
ו. ואמר לן מורינו החסיד רבי דוב הכהן קוק שליט”א כי הוא נכנס בשבת חדר בתוך חדר ואוטם כל החלונות מרוב פחד וצער שמא ישמע איזה אופנועיסט שמרעיש עם הגז, שדבר זה לא נותן לו מנוחה כלל. וסיפר לי ידיד נפשי חדב”נ הגר”נ בקר שליט”א, פעם כשנתארח בשבת בטבריה הגאון המופלא ר’ יעקב כץ שליט”א מהעיר העתיקה דירושלם, ולאחר התפלה הלך לבית אכסניה שלו, ורבינו שליט”א לא הספיק לומר לו שבתא טבא, וביקש לאחר שסיים תפלת ערבית של ליל שבת לילך לבית אכסנייתו של ר’ יעקב הנ”ל, וכשהתחיל בהליכתו ראה רכב אחד, ומיד חזר לאחריו בצער גדול, ובפחד שמא יראה עוד רכב. [כעין זה סיפרו על מרן הגר”ח קניבסקי שליט”א ששב על עקבותיו וביטל סנדקאות בשבת כאשר ראה רכב נוסע, ואמר לא שווה מעלת סנדקאות אם רואים חילול שבת].
ומקרוב סיפר לי ידידי הנעלה ר’ גדליה קוק שליט”א בנו של רבינו שליט”א, כי בימים אלה הוא נערך לקראת חתונתו ושבת חתן וכו’, ואמר לאביו שהציעו להיות בשבת חתן יחד כל המשפחות באיזה אכסניה גדולה סמוך לביתו רבינו שליט”א, במרחק של בקושי דקה הליכה ברגל, ושאל אם זה נח לאביו, ואמר לו הכל טוב, אבל איך אני יעבור, אני מפחד שמא יעבור באותו זמן מחלל שבת… ועתה בשעת כתיבת הדברים סיפר לי ידיד נפשי ר’ דוד שדה שליט”א שזוכר לפני כעשרים שנה שהיתה הילולת הרמח”ל בשבת, ועלה רבינו כבר בע”ש עם כל החברים להתפלל מנחה של ע”ש וקבלת שבת ומעריב של שבת סמוך לציון הרמח”ל, וכשחזר רבינו בליל שבת לביתו נאוה קודש, ראה בדרך מכונית אחת וכל גופו התעוות מרוב צער.
ז. וכבר נתפרסם סיפור בכל הארץ, כי פעם אחת כשהגר”ד קוק שליט”א עמד בפתח הישיבה ביום שבת קדש, קלטו עיניו הטהורות מאן דהוא יושב ברכב, ורץ לעברו לקרוא לו בכדי להצילו מאיסור חילול שבת, וההוא מיד הניע את הרכב ונסע, והגר”ד קוק היה בצער נורא על זה שאולי הוא גרם לחילול השבת לאותו יהודי, ושמא לא רצה ליסוע, ורק נכנס בו פחד מחמת שהרב רץ לעברו וסימן לו בידיו, ומיד במוצאי שבת ביקש הגר”ד קוק להפגש עם מנהל רדיו הצפון, וביקש לפרסם ברדיו שהוא מחפש את אותו יהודי לבקש את סליחתו על מה שציערו ועל החשש שמא הכשילו בעוון, וכמובן שרצה בעיקר לחזקו מכאן ולהבא, וביקש גם להתראיין ברדיו “קול ברמה” ושם דיבר מנהמת לבו על הכאב הנורא שאולי בא עוון על ידו, וביקש מכל מי שמרחם עליו לעשות חיזוק בשמירת שבת כדי לעשות תיקון לעוול שנגרם בעקבות המקרה הזה.
ח. ושמעתי שדנו על ילד שבוכה ביום שבת קודש ומבקשים להרגיעו, וההורים יודעים שכאשר הוא יושב בחלון ורואה את התנועה של רכבים שונים עוברים ושבים זה מסיח את דעתו ונרגע, האם מותר להם בשבת לעשות כן, ויש כאן ענין של הנאה מחילול שבת, ואפשר לדון דבקטן הענין קל טפי, דאיסור הנאה מחילול שבת הוא מדרבנן, דאין מעשיה קודש, ומעשה הנחת הילד בחלון לא פתיך ביה ההנאה מן החילול, ועוד כהנה וכהנה צדדים וצידי צדדים, אך השאלה הגדולה היא, איך אפשר להרגיע ילד משריפת הקודש, וכבר אמר החזון איש שאין איסור הלכתי להדליק סיגריה משריפה שמתלקחים בתוכה ספרי תורה, אך הלב היהודי לא נותן לעשות זאת, ואפי’ שהילד אינו מבין, מ”מ מזליה חזי, וכידוע הוראת החזון איש לענין אשה הלוקחת את הילד הקטן לים…
ט. ולכן אמר רבינו שליט”א שבודאי אין ראוי ללכת לטיול ביום שבת עם המשפחה במקומות שיש רכבים נוסעים, והרי הטיול הוא לעונג שבת, ואיזה עונג שבת יש כאשר אדם רואה באבדן השבת, אין לך נגע גדול מזה. ובספר היקר “זכור לאברהם” – לתולדותיו של האדמו”ר מתולדות אהרון הגה”ק ר’ אברהם יצחק הכהן זיע”א (ח”ב עמ’ רכט), סיפרו, שפעם עשה האדמו”ר עם חסידיו שבת בטבריה בישיבת אור תורה הסמוכה לציון רבי מאיר בעל הנס, ובעת עריכת שלחנו הטהור, הבחין באחד שהגביה עצמו לראות על פני ים הכינרת ספינה שהיתה נוסעת, ואמר לו, במקום להתרומם, היית צריך להכניס עצמך מתחת השלחן כשבא לנגד עיניך חילול שבת.
בברכת שבת קודש נעם הנשמות
יקותיאל דטבריה
אולי יעניין אותך גם:
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום