שלום בית או גירושין, במשנת הגר”ד קוק שליט”א
אמר לי גאון גדול אחד שליט”א, שיש לו פליאה על מורינו הרב שליט”א שהוא נראה זריז בהכרעה שבין איש לאשתו ואומר במהירות להתגרש, ולי ברור שאותו גדול אינו מכיר את חומרת המקרים שמגיעים לרבינו שליט”א, כי לצערינו הדברים הכי קשים באים לחדרו, הן בעניני רפואה שבאים אצלו הדברים הכי מזעזעים וחמורים, וכמה פעמים כשאני עומד מן הצד ושומע את צרותיהם של הבאים לבקש ברכה, זולגים מעיני דמעות, אע”פ שאינני מכיר כלל את האנשים, ובכל פעם אני מתפעל מחדש מהיכן יש לרב כחות עצומים לשמוע את הצרות הנוראות הללו.
באמת שאמר לי הרב פעם שלא לספר לו צרה מסויימת, ושאינו עומד בזה, ואז סיפר שהיה אדם אחד שחיכה שנים רבות לפרי בטן ולא נפקדו, והלך להתברך אצל הגה”ק מהר”ר מאיר אביחצירא זיע”א וברכו ונתקיימה הברכה ולשנה נולד לו בן אלא שהיתה הלידה בניתוח, ושאלו מהצדיק מהר”ר יוסף וולטוך זצ”ל, מאחר וברכת הצדיק עשתה רושם למה נחסרה הברכה בענין הלידה שלא היתה כדרך הטבע, ואמר מהרי”ו כי הסיבה לזה היא שלאחר שנפקדו לא באו לבשר את הצדיק בשורה טובה, ולא זו הדרך לבא אל הצדיקים לספר להם רק צרות רבות ורעות, ובזמן הטובות מונעים רגליהם מלבשר טוב.
ונחזור לעניני הגירושין, כי המקרים בקשים שבאים לשלחנו של הרב שליט”א, אינם מצויים במקומות אחרים, ומכל קצווי הארץ באים ממש דברים נוראים, ומה נעשה שיש פעמים שזוג מוכרח להתגרש מפני הבעיות שיש ביניהם, רק שמפחדים לומר להם זאת, והם ממשיכים את הסבל שנים על גבי שנים, ולבסוף מתגרשים, ובינתיים נכשלים בעונות רבים בין איש לאשתו, וילדיהם רואים כל זאת ונאנקים מצער, ורבינו הגדול שליט”א כחכם הרואה את הנולד, מורה בכאלו מקרים להתגרש ולא להתמהמה, ובכל מקרה ההוראה מגיעה מתוך ראיה רחבה ועמוקה מאד, ופעם כששאלתי את הרב על הצער של הילדים מהגירושין של ההורים, ענה ואמר לי, צער של נפש הילד ממה שההורים נשואים ויש ביניהם ריב ומדון מתמיד, הוא יותר גרוע מן הצער של הפירוד….
וזה העיקר שבאתי לספר, כי בא לפני מוה”ר שליט”א צעיר אחד שסובל בשלום בית, וסיפר שעד כדי כך הגיע מצב חמור שהיא הזמינה לו משטרה ביום שבת… וכפי הנראה ציפה שהרב יגיב בחומרא על מעשיה וכו’, אבל הרב לא הגיב בשום חומרה ולא בפליאה, וכשחזר על זה שוב, אמר לו הרב אם היא הגיעה למצב כזה קשה, כנראה שעשית קודם לכן דברים שהובילו אותה לנקוט בצעדים אלו, [כמובן שלא הצדיק את עצם הטלפון וגרמת חילול שבת במלאכות דאורייתא, ועיקר דבריו נסובו על ההנהגה שביניהם], ואז נתכרכמו פניו של אותו צעיר ואמר לרב אם כן מה נעשה, ואמר לו הרב אין ברירה ומצבך קשה… ואיני יודע אם שייך כאן לחזור, ויצא האיש ההוא בפחי נפש.
מיד כשיצא אמר לי הרב אני עשיתי את שלי ואתה תשלים את הפעולה, והסביר לי שהוא רואה בבירור שהאיש ההוא חפץ לחזור לאשתו, אלא שהנהגתו צריכה שינוי, ובלי שבירה לא יוכל להתיישר, ואמר הרב שאלך לדבר עם שני הצדדים כדי לתווך השלום במעונם, אלא שלא הגעתי עמם לעמק השוה, כי לכל אחד יש טענות וכו’ כידוע, ועזבתי הענין איזה ימים ספורים, ואז התקשר אלי הבעל ואמר שהרב התקשר אליו ושאלו על המצב בינו לבין אשתו, ושלפי דעתו כן יש בעזרת ה’ אפשרות להשכין השלום בבית, ושאין באמת הכרח להתגרש, ושוב אמר לו שידבר עמי וכו’, וכשדיבר עמי עשיתי שוב שיחה עמוקה אתו בנפרד ועם אשתו בנפרד, וראיתי שהמצב קשה מצד האשה.
סיפרתי זאת לרב, וביקש ממני לדבר בטלפון עם האשה, ודיבר עמה ארוכות ואמר לה היום בערב נבא אליכם הביתה אני ויקותיאל ותקראי גם לבעלך, ונציב תנאים ברורים וקוים להדרכת הבעל כדי שבעזרת ה’ ישוב השלום לאיתנו לזמן מרובה של קיימא, וראיתי איך הרב משקיע כוחות גדולים בזמן חולשתו כדי שלא יהיה גט, ללמדך שאם אומר להתגרש סימנא מילתא שאין שום סיכוי להצלחה, ואם לא יתגרשו עכשיו, הוי אומר שיסבלו עוד ביחד, ודחויי הוא דקא מדחו לגירושין העומדים לפניהם בעל כרחם. [וב”ה אע”פ שלפי הטבע היה נראה שאין שום סיכוי שיחזרו לחיות בצורה נורמלית, הרי שלאחר כמה חדשים של יסורים חזרו באהבה ואחוה ושלום ורעות, והבעל קיבל על עצמו להיות עסוק בתורה ובתיקון המידות יחד עם האשה וכו’, וה’ לא ימנע טוב להולכים בתמים].
ידוע לי על זוגות שבמשך עשרים שנה ויותר באים לרב בטענות ומענות זה על זה, והרב משכין שלום בכל פעם, ונוסע לבתיהם ומשקיע זמן רב לעזור בהמשך קיום הבית, ואינו חוסך מעצמו שום טרחה כדי להרבות שלום כמידתו של אהרון הכהן, והרבה יש להרחיב בזה בעובדות והנהגות, לא עת האסף עתה.
אולי יעניין אותך גם:
לפי דעת הרב קוק. האם אישה צריכה לכסות עד סוף הרגל גם אם זה לא רצון בעלה או שמספיק לכתחילה אמצע הרגל