ישראל לסגולתו מוסר הנהגה והשקפה

מרן הגר”ד קוק שליט”א ב”סגולה בדוקה” לומר שיר השירים קודם עלות השחר דליל שבת

מרן הגר”ד קוק שליט”א ב”סגולה בדוקה”

לומר שיר השירים קודם עלות השחר דליל שבת

 

אמש הגיע אחד החברים למעונו של מרן אור העולם הגר”ד קוק שליט”א, והביא עמו ידיד שלו שחולה במחלה קשה, וסיפר שלפני זמן מה אמר לו רבינו שליט”א שיביא את כל התוצאות של בדיקות ה”רופאים”, ואז יורה לו כדת מה לעשות.

ואמר לו מרן שליט”א, העצה היא לקום כל ליל שבת לפני עלות השחר, ולומר אז “שיר השירים”, זה לא סגולה שאני מציע לך, זה דבר שכבר כתבו בספרים, ואני יודע על כמה וכמה שעשו סגולה זאת ונושעו…

ולגבי הדפים של ה”בדיקות” תשאירו את זה אצלי כדי שאכתוב עליהם דברי תורה…

 

אמר התלמיד המלקק מים התלמוד של מרן שליט”א:

יצאתי לפשפש אחר מקור סגולה זו, ומצאתי בסה”ק “שיחות הר”ן” זיע”א [שנכתב ע”י תלמידו גאון עזינו מהר”ר נתן זיע”א] סימן רמג, וז”ל: “צוה לאחד שהיה אצלו חולה בתוך ביתו שיקום קודם אור היום ויאמר שיר השירים כולו, ואמר שכל הרפואות שבעולם כולם כלולים בשה”ש, וכן היה שתיכף היה שינוי וחזר החולה לאיתנו“. עכ”ל קדשו.

ומבואר שבכל יום יש לסגולה זו ולאו דוקא בליל שבת, עוד מבואר שיש לעשות כן “קודם אור היום”, ויש להסתפק אם כוונתו קודם עלוה”ש, או לאחר עלוה”ש, רק שיהיה קודם נץ החמה. ומסתברא טפי דהיינו קודם עלוה”ש.

[ובס’ הנחמד “אביעה סגולות” (עמ’ 410) הביא דברי מהר”ן הנ”ל, וכתב דהיינו אחרי עלוה”ש. וכנראה כתב כן מצד החשש הידוע לומר מקרא בלילה. אבל לא מבואר כן בהדיא בד’ הר”ן. ויתכן דמהר”ן ס”ל דשיר השירים שהוא “קדש קדשים” אין חשש לקרותו בלילה. ובפרט לאחר חצות לילה, וכנודע מהמקובלים אודות תהלים. וכעת אכמ”ל בפרטים ובפלפולים].

וכן ראיתי בס’ “רבי ועלוול” על הגה”צ ר’ זאב אידלמן זצ”ל (עמ’ 331) דהוה מרגלא בפומיה סגולה בשם צדיק מחו”ל לומר כל שיר השירים בליל שבת קודם עלות השחר“. [וכן שומעים בסרטון המצ”ב את מרן שליט”א שאומר כן, וכן בכתב ידו המצ”ב]. ואם לא הצליח לקום, יאמר בקומו, יה”ר שיתקבל כאילו אמרתי שה”ש, ויחון אותי השי”ת מאוצר מתנת חנם. ע”כ. וע”ע בס’ לקח טוב (תולדות משפחת לשצינסקי, עמ’ צ).

וחשבתי להביא רמז ממ”ש בירושלמי (ריש ברכות) דרבי חייא ורבי שמעון היו מהלכין בבקעת ארבל קודם עלות השחר, וראו את אילת השחר שבוקע אורה, [שהוא שיעור מועט קודם עלוה”ש, ע”ש בירושלמי, ובביאור בעל ה”חרדים” שם, וע”ע בירושלמי (רפ”ג דיומא), ושער הכונות (ענין ליל שבועות). ע”ש], אמר ליה ר”ח לר”ש, כך היא גאולתן של ישראל, שדומה לעלות השחר, בתחילה קמעא קמעא, והולכת וגוברת וכו’. ע”ש. וע”ע במדרש שה”ש רבה (פ”ו פ”י).

ובזהר הקדוש (פ’ וישלח) איתא כדברי הירושלמי הנ”ל, ומסמיך זאת על הפסוק ב”שיר השירים”, דכתיב “מי זאת הנשקפה כמו שחר” וכו’, וכמשל האדם הנמצא במקום חשוך מאד, שאם יצא מיד אל האור יכול להנזק בעיניו, והיינו דכתיב “מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה”. ע”ש. והוא הזמן הנקרא “קדרותא דצפרא” כנודע.

ושמא י”ל שיש בזמן הסמוך לעלות השחר גדר גאולה פרטית עכ”פ כבר מהשתא.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

נ”ב. כעת כתב לי ידי”נ חדב”נ מהר”ר נחום בקר שליט”א שהביא למרן שליט”א בקשה של פלוני על ברכה בנושא שידוך, ואמר רבינו, שהברכה היא שיאמר פרק ג’ בחבקוק (היינו תפלה לחבקוק). וב’ פרקים אחרונים של שה”ש קודם עלות השחר 7 ימים. וכתב רבינו שליט”א [מחמת צרידותו] שר’ נחמן אומר את כל שיר השירים, והוא מקל שמספיק לומר ב’ פרקים אחרונים שהם מתאימים לשידוך.

ולא אמנע טוב מלהביא כאן מה שהוסיף לי ידי”נ הג”ר יעקב שכטר שליט”א וז”ל: חולי הגוף שרשו בחולי הנפש, ואין לך ספר שכל כולו עוסק ברפואת הנפש כמו שיר השירים. ובפרט שכל חולי הנפש יסודם בגעגועים להשי”ת שהולכים למקום אחר. וזה בוודאי כל עניינו של שה”ש להחזיר הגעגועים למקורם. ודוקא קודם שיכיר את חבירו אזי הזמן לכוון כל הגעגועים אליו ית’ לבדו. ותן לחכם המבין מדעתו ויחכם עוד הרבה. עכ”ד.

 

 

 

 

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

5 1 הצבעה
דירוג פוסט
Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
הישן ביותר
החדש ביותר הכי הצבעות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות