מועדים וזמנים סיפורי צדיקים

שי”ח קודש עם מרן הגר”ח קניבסקי שליט”א

לקראת ימי החנוכה

 

שי”ח קודש

עם מרן הגר”ח קניבסקי שליט”א

בעניני זית ושמן, זכירה ושכחה

 

לאחרונה מצאתי דברים מיוחדים ומעוררים שזכיתי לדון עם מרן שר התורה הגר”ח קניבסקי שליט”א, היה זה לפני כי”ב שנה שזכיתי להוציא לאור את הספר “זכר עשה” הכולל עשרה פרקי הלכה עם מקורות ומשא ומתן בעניני זכרון ושכחת התורה, ובבירור גדרי איסור שכחת התורה, וזכיתי להגיש את הספר למרן הגר”ח קניבסקי ביום ב’ כ”ד שבט תשס”ט, אז היה הרב ברכבו ומסר את הספר לרב ישעיהו אפשטיין שליט”א, שישמרנו בעבורו עד שיבא הביתה.

 

באותו לילה בשעה מאוחרת מאד קבלתי טלפון מאחי הרה”ג ר’ יצחק שליט”א, שכידוע הוא מגדולי המקורבים מזה עשרות שנים למרן שר התורה שליט”א, ובישרני בהתרגשות מיוחדת כי בני הבית מספרים שהרב מעיין זמן רב בספר, ושכדאי מאד לבא שוב אל הגר”ח לשמוע ממנו מה אומר על הדברים הנאמרים בו, למחרת נכנסנו אחי ר’ יצחק ואני לביתו נאוה קדש של הגר”ח, ובאמת זכיתי שקבלני במאור פנים מיוחד, והתחיל מעצמו לדבר על הספר, וכל דבריו הוקלטו על ידי אחי ורשמתים אז למזכרת, ועתה אמרתי כי הזמן גרמא לקראת חנוכה [שבו עניני זית ושמן], כדאי להוציאם לרשות הרבים וזכות הרבים תעמוד לנו להצלחה בכל הענינים אמן

 

וזה לשון הגליון שכתבתי מאז.

 

 

בהיותי אצל מרן שר התורה הגאון ר’ חיים קנייבסקי שליט”א ביום שני כ”ד שבט תשס”ט בלילה, מסרתי לו את הספר, והעידו בני ביתו בפני שעיין בו בלילה זמן רב, ולמחרת העלהו לספרייתו שבחדר לימודו הפרטי. למחרת נסעתי שוב אל ביתו, לשמוע מפי קודשו את אמרותיו והארותיו על הספר.

 

הגר”ח שליט”א הביע שמחה גדולה וקורת רוח, ודיבר עמנו [עמי ועם אחי ר’ יצחק שליט”א שקירבני אליו] כעשרים דקות. להלן חלק מדברי הגר”ח שליט”א [מילה במילה] אלי [מסרט הקלטה]. דברי הגר”ח מודגשים לתועלת המעיינים והמדקדקים.

 

אני הסתכלתי ודפדפתי אתמול בלילה הרבה בספר שלך, ראיתי שאתה מביא דברים יפים.

 

אבל הטענה שהם טוענים [האחרונים שהובאו בספר (עמוד רעח ועמוד שכא). ע”ש], שאם מערבים שמן זית בזיתים [הרי זה מגן מפני השכחה שבזיתים], אינה נכונה. [הגר”ח שליט”א בספרו שיח השדה (עמוד י) מנמק, דאין כל האנשים שוין, ומי שכח זכרונו חזק, בודאי הדברים הטובים לזכרון יועילוהו הרבה, והדברים המזיקים לא יזיקוהו כ”כ, ולהיפך מי שכח זכרונו חלוש, הדברים המזיקים יזיקוהו הרבה, והמועילים לא יועילוהו רק קצת לפי ערך זכרונו, וא”כ אפשר שהזיתים יזיקו הרבה יותר ממה שהשמן יועיל. עכ”ד].

 

ונומיתי לו בזה”ל, האמת שבספר הכרענו למעשה כמ”ש רבינו בשיח השדה, ואמנם בהיותי אצל ידידכם וידיד בית אבא (הסטייפלר זיע”א) הגאון ר’ מנשה קליין שליט”א (בעל ה”משנה הלכות”) אמר לי, שהוא חולק בזה ע”ד רבינו שליט”א, וסובר שמנהג זה יש לו יסוד בגמרא הוריות (יג ע”ב), דאיתא כשם שהזית משכח כך השמן משיב את הלימוד, ומבואר שיש כח בזה לעומת זה. [וכ”כ הגר”מ קליין שליט”א בספרו “ימי שמונה” (סימן נט, עמוד קסא). ע”ש]. וכבר הבאנו בספר שכן דעת כמה מגדולי האחרונים, ובתוכם הגאון ר’ מלכיאל צבי הלוי מלאמזא בשו”ת דברי מלכיאל בח”ב (סי’ גן אות ב). ועוד.

 

הגר”ח שליט”א השיבני, שאין זה כתוב בגמרא. [היינו דהגמרא בהוריות דברה על תכונת הזית והשמן בלשון שלילה וחיוב, אך אין בזה כדי דיוק שאכילת זיתים עם שמן שריא].

 

אחד הנוכחים ציין בפני הרב עובדא שהובאה בספר (עמוד י, בהסכמת הגר”י עדס שליט”א), שהגאון מהרש”ז אוירבאך זצ”ל היה נוהג לטבל זיתים בשמן, ומשראה מה שכתב הגרח”ק שליט”א בשיח השדה, חדל ממנהגו ונמנע מאכילת זיתים.

 

הגרח”ק שליט”א אמר דרך דרוש עמ”ש בפרשת כי תבא (דברים כח, מ) “כי ישל זיתיך”, ישל ר”ת ישכח לימודו, רמז למה שאמרו חז”ל שהזיתים משכחים. [וכ”כ בספרו טעמא דקרא שם עמוד קכד]. והוסיף הגרח”ק שליט”א, שיש מביאים [עי’ מג”א (סי’ קע סקי”ט), ובזכר עשה עמוד שיט] בשם האריז”ל, שעל פי קבלה מכוונים באכילת הזיתים, ומועיל לשכחה.

 

אמרתי שהבאנו בספר (עמוד שכא) דמטו משמיה דרבינו שליט”א, שאין מועיל לכוין כונה זו רק אם מבינים בחכמת הסוד, והנהן הגר”ח בראשו להסכמה.

 

הוסיף הגר”ח, אני כתבתי להתיר [אכילת זיתים באופן שאוכלים] יותר מפעם בשלושים יום, משום שבגמרא כתיב הרגיל בזיתים. [ובשיח השדה (עמוד י) משוה זאת למה שאמרו בברכות (מ ע”א), הרגיל בעדשים אחת לשלושים יום].

 

הערתי שבספר כתבנו באריכות גדולה שיש מקומות דהרגיל הוא ביותר מפעם בשלושים יום, וגם יש מקומות שאין הכונה כלל על פעם בכמה זמן, אלא על ריבוי [כמו בהרגיל בנר דהיינו שמרבה בנרות כדמשמע בשבת כג ע”ב], ויתכן דהכא נמי הרגיל בזיתים היינו שאוכל מהם הרבה, ונפק”מ שאם אוכל הרבה, יהיה בחשש שכחה אפי’ אם אוכל רק פעם בשנה. [וכ”כ בשו”ת מים חיים (חאו”ח סי’ קצ). ועוד].

 

השיב הגרח”ק, אם כתוב רגיל [כלפי] המנהג שהוא עושה, אז שייך לומר שיעורים מחולקים. אבל הרגיל בזיתים מה ועד כמה נקרא רגיל, צריך לזה זמן קצוב. [עי’ היטב בספר דרך שיחה עמוד תקד].

 

וטענתי דאה”נ שהקיצוב הוא לפי הריבוי, וכל איניש לפום ריבוייה, ונפק”מ כנ”ל שאין להקל לאכול הרבה זיתים ביותר מפעם בשלושים יום.

 

הגר”ח אמר, אני חושב שפעם בשלושים ואחת יום אפשר לאכול אפילו מאה זיתים.

 

שוב טענתי דלפי זה יוצא דמי שאוכל פעם בחודש אפילו זית אחד, יש בו בכדי לשכח לימודו, וזה תמוה לכאורה.

 

השיב הגר”ח דאה”נ, ושזהו דבר סגולי.

 

ציינתי, כי ידוע מה שכתב רבינו בחיי בפרשת וישלח, כי אילן הזית אין לו לב ואולי מפני זה טבע פרי הזית לשכח הלימוד. ומשמעות דבריו שיש בזה ענין טבעי. וגם המאירי בהוריות (יג ע”ב) כתב, שחלק מהדברים המשכחים הם טבעיים, ולפי זה יש לדון להחמיר בזית כנ”ל.

 

השיב הגרח”ק, הרבה [זיתים] מזיק, אבל פעם אם במקרה אוכלים זה לא מזיק.

 

אחד הנוכחים אמר שהובאה בספר (עמוד תטז) סגולה למציאת אבידה לומר את מדרש חז”ל בבראשית רבה (פרשה נג) אמר ר’ בנימין הכל בחזקת סומין וכו’, ובספר מעשה איש כתוב שהחזו”א היה אומר סגולה זו.

 

הגר”ח אמר, כי מקור הסגולה הזו אינו מהחזון איש, ואמנם היא מקובלת אצל אנשי ירושלים.

 

אמרתי כי בספר כתבנו דכל הסגולות שנאמרו להשבת אבידה, יש לעשותם גם בכדי להציל משכחת התורה כי אין כאבידת התורה. והשיב הגאון נר”ו, אולי.

 

והוסיף הגר”ח, הסגולה הכי טובה לזכור זה לחזור [עי’ רמב”ם פ”א מהלכות ת”ת ה”י], זה בדוק ומנוסה. וה’ יעזור שתזכור את מה שאתה לומד. [ששתי כעל כל הון על ברכתו של רבינו הגדול פה קדוש]. אחי שליט”א אמר שגם הוא רוצה ברכה חשובה כזו, והשיבו הרב בבדיחותא, “אתה לא כתבת ספר על זכרון”

 

הזכרתי מה שצדדתי בספר, דיש לומר דהלומד עניני זכרון יועיל לו לזכור לימודו בבחינת מ”ש במנחות (קי ע”א) העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה.

 

והשיב, יתכן.

 

בקשתי את הערותיו על הספר בכתב יד, ואמר שצריך ללמוד בעיון הנושאים ואין זמנו בידו.

 

בברכת

יגדיל תורה ויאדיר

יקותיאל אוהב ציון

 

אולי יעניין אותך גם:

 

 

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום
5 1 הצבעה
דירוג פוסט
Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
הישן ביותר
החדש ביותר הכי הצבעות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות