אפליקצית עץ חיים
שלום לך אחי היקר…
הימים ימים טרופים ורועשים, גם אני “לחוץ” כמוך…
חושבני שזה זמן נפלא לעשות חשבון מה בורא עולם רוצה מאתנו… וכמו שאמרו חז”ל (ב”ב עח ע”ב) “על כן יאמרו המושלים ביצרם בואו חשבון”…
יש מדברים על תקופת “משיח”, ומסתמא זה נכון שעכשיו זה זמן “מסוגל”, אבל אחי, אם אני נשאר עם הבעיות שלי, לא בטוח שאזכה להיות במעמד הזה של ביאת המשיח…
אז בא ונשוחח יחד נתנה ראש ונשובה אל עיקר מגמתינו בעולם הזה, מה ה’ אלהינו שואל מעמנו…
לא נכנס כעת לדיון הבוער אם חובה להכנס ל”מקלט” בעת “אזעקה” או שאין חובה, זה נושא רחב ששייך לסוגיות הלכתיות וגם לסוגיית “אמונה ובטחון”, וכעת אין נפק”מ לדון בדבר שלא ניתן לשנות בו דעות כ”כ בפרט בעת כזאת…
רק תובנה אחת חשובה חושבני שמוכרחים להאיר ולהעיר את אזן המבקש לשמוע דברי דעת, ובפרט שה”תובנה” הזאת יש בה חיזוק גדול הנצרך כ”כ בשעות אלו, והוא מיסודי היהדות והאמת, וחבל לפספס את הנקודה הזאת שאם לא עכשיו אימתי…
הנה אין ספק שה”סיכוי” ל”סיכון” מפגיעת “טיל” הוא אחד למליונים רבים, לא רק מצד שלכל טיל יש המון נקודות “יעד” ששם הוא יכול ליפול, [ומהם שטחים פתוחים וכפרים ערביים ובתים שוממים וכו’], ואין שום סיבה שדוקא בבית שלי הוא יפול, אלא גם מצד חכמת ה”יירוט” שעובדת היטב בס”ד ע”פ רוב…
ובכל זאת אתה רואה פחד נורא, זה מורגש בלב… אף אחד לא יכול לשקר את עצמו…
ונשאלת השאלה, מה קורה כאן??
הרי אפילו גוי מאינדונזיה מבין שאין מה לחשוש באמת, ואם בכל זאת אתה חושש ואתה חושב שעל פי התורה יש מה לחשוש, אם כן אסור לך ליסוע ברכב… כי לכו”ע סיכויי הסיכון שם הם הרבה יותר קרובים ומסוגלים להגיע מסיכויי הסיכון של הטיל…
אז מה קורה כאן… איך בכל זאת יש פחד…
זה אומר שאנחנו משוגעים?? מפוחדים בפחד שאין בו הגיון??
לא!!
הפחד הזה הוא לא סתם!!!
נכון שעל פי ה”סטטיסטיקה” אין לי ממה לחשוש, [והביא הגר”ד קוק שליט”א מקור כעין ה”סטטיסטיקה” מד’ התוס’ בסוכה (ו ריש ע”א). ע”ש], אבל זה רק על פי חשבון יבש…
מה נעשה לאחותינו שיש לנו “מזל”, יש לנו “נשמה”, יש לכל אחד “מלאכים”, וכמו שהגמ’ אומרת (מגילה ג ע”א) “אף על גב דאיהו לא חזי – מזליה חזי”… והמלאכים שלנו, הנשמה שלנו, החלק האמתי שיש בנו, מזהה את הסכנה שאכן אמורה להגיע דוקא אלינו בגלל ביטול התורה, בגלל שנאת חנם, בגלל לשון הרע, בגלל חסרון בכיבוד הורים ומורים וכו’…
כאשר מגיע לי עונש, אז כבר אין “סטטיסטיקה”… כמו שבאיזור “דימונה” מפחדים כל כך ושומרים בי סוף בכל מיני צורות, ולמה?? כי הם יודעים שהאיראנים יודעים שה”כור” של ישראל נמצא שם, וזהו מקום רגיש, אז הם מכוונים ככל יכלתם לפגוע דוקא שם, ודוקא בבתי הזיקוק ובאמ”ן וכעזה”ד…
כשיש “סימון מטרה”, כבר לא שייך לדבר ולסמוך על “סטטיסטיקה”… החגורה מתאדקת עליך יותר ויותר, ואתה צריך הגנה על הגנה וכולי האי ואולי…
יהודי קדוש מרגיש את הבעיות שלו, “יודע צדיק נפש בהמתו”, כל אחד בחזקת צדיק, “ועמך כולם צדיקים”, אך השאלה היא אם הוא מגלה את הצדיק שבו, או שהוא מעדיף לפתח את החלק הבהמי שבו.
יהודי באשר הוא – מבין היטב שאם דנים אותו לפי מעשיו אז “אוי לו ואוי לנפשו”, כי מי יאמר זכיתי לבי… וכמו שאומרים בוידוי של יום הכפורים…
זו בדיוק הסיבה שאנחנו מפחדים מהאזעקה המסמנת על ביאת הטיל לשטח… אע”פ שלכאורה זה כלל וכלל לא קשור אליך, כפי שסכמנו היטב לעיל בחשבון ברור…
הסיבה היא, כי באמת לפי החובות של העבירות והבעיות שלנו, אכן הטיל הזה אמור להיות “מסומן” דוקא אלי… וזו הסיבה שאני מפחד…
איזה ביאור נפלא…
כמה זה אמת וכמה זה מחייב וכמה זה מחזק…
נו…
עכשיו אחי היקר בא נמשיך הלאה…
אם זה מקור הפחד, אז מה אני אמור לעשות בעת אזעקה…
ללכת ל”מקלט”??!!
ומה יעשה לי המקלט??
יש שם חומר רוחני שמנקה אותי מהעוון?!
וכי יש כח ב”מקלט” חומרי העשוי בידי אדם להוציא את האדם מ”דין שמים”??
זה ממש צחוק לומר דברים כאלה… [אדרבה, לפעמים רק נסיון ועוון יש שם כידוע… וזה כ”כ מצחיק אותי, שמבקשים לקבל “הגנה” במקום שנאמר עליו “ושב מאחריך”…]
התשובה האמתית היא שצריך לברוח מהר לחדרי התשובה, למקלט של חרטה על העבר ועזיבת החטאים, למקלט של “חדרי תורה”… שם המקום ש”קולט” באמת את האדם להצילו ממי שמבקש את נפשו החוטאת…
כשאמרתי את כל זה לפני מרן קדוש ישראל רבי דב הכהן קוק שליט”א ביום ששי האחרון [עש”ק פרשת שלח לך], הוא אמר לי בתנועות פניו וכתב על הנייר [הרב צרוד ובקושי מדבר], מה אתה מחדש בכלל?? הלא כל זה כתוב בתוך דברי הגמרא בברכות דף ס ע”א…
מה כתוב שם בגמרא…
… ההוא תלמידא דהוה קא אזיל בתריה דרבי ישמעאל ברבי יוסי בשוקא דציון, חזייה דקא מפחיד, אמר ליה חטאה את דכתיב “פחדו בציון חטאים”, אמר ליה והכתיב “אשרי אדם מפחד תמיד”, אמר ליה, ההוא בדברי תורה כתיב…
רבי ישמעאל בר”י רואה בשוק תלמיד שמסתכל בדרך אחורה, הוא חושש אולי איזה מחבל יבא אליו מאחוריו וידקור אותו, אולי איזו חיה טורפת תבא לרומסו, אומר לו רבי ישמעאל, אתה חוטא!! בגלל זה אתה מפחד!!
התלמיד מנסה להצדיק את הפחד ומגייס פסוק לטובת הנהגתו, אומר לו רבי ישמעאל, אתה הפחד הזה אתה צריך לגייס למען התורה, תמיד תהיה בפחד שלא תשכח את הלימוד וממילא תעסוק כל היום בחזרה על הלימודים שלך….
הוי אומר, אם אתה מפחד לשכוח את התורה, אם אתה מפחד לזלזל במצות, אם אתה מפחד מעבירה… ממילא כבר אין לך מה לפחד מאויב אנושי, “על שחל ופתן תדרוך תרמוס כפיר ותנין”…
מה שקורה הוא, שאתה לא מפחד מהדברים שצריך לפחד, וממילא הפחד מוצא אצליך מקום בפחד אויב ובפחד אריה וחיות יער… וזה לא סתם ענין “סגולי” של עונש בלבד, אלא זה “מובנה” כך… אם אתה עושה עבירה, העונש בדרך אליך, במוקדם או במאוחר, והפחד הנורא עולה וגואה מאליו…
כל יהודי נברא עם כחות נפש שונים ואחד מהם זה הפחד, הפחד הוא דבר טוב, השאלה היא להיכן אתה מנתב אותו…
זו הסיבה שגדולי צדיקי ישראל בכל הדורות היו שלוים ורגועים בכל המצבים, ולא זעו כל ועיקר מפחד אויב, כי כל ישותם היתה מלאה “פחד ה’ והדר גאונו”…
לסיום רציתי לומר לך אחי יקירי עוד מילה קטנה אשר גדולה היא בעיני…
לאחרונה פגשתי יהודי שעוסק לפרנסתו בגידול תרגנולות לביצים, ואמר לי שמאז תחלת המלחמה הקשה, התרנגולים לא מטילים ביצים, ושנראה לו שזה מרוב פחד הרעש הנורא שיש בשמים מטילי האויב והיירוטים וכו’.
אמרתי לו שזה מפורש בחולין (נח ע”ב) אהא דאיתא במתני’ “וחרותה בידי שמים כשרה”, ת”ר, איזוהי חרותה, כל שצמקה ריאה שלה, בידי שמים – כשרה, בידי אדם – טרפה, רשב”א אומר, אף בידי כל הבריות. איבעיא להו, רשב”א ארישא קאי – ולקולא, או אסיפא קאי – ולחומרא. ת”ש דתניא חרותה בידי אדם – טרפה, רשב”א אומר אף בידי כל הבריות.
ומבואר שהרעשים שבאים בידי שמים כגון רעמים חזקים של ימות החורף וכן על זה הדרך בכל גרמי השמים, אין בזה כדי להטריף את הבהמה, ורק פחד שנוצר בידי אדם [וי”א דה”ה בידי בעלי חיים], הוא דעביד לה טריפה…
וכתב הגאון חיד”א זיע”א ב”שיורי ברכה” (יו”ד סי’ לו ס”ז) בשם “גור אריה” סימן לדבר מהפסוק “יראת ה’ טהורה”, שיראה הבאה ע”י שמים אינה מטריפה את הבהמה וכנ”ל. ודפח”ח.
ומכאן לימוד מוסר גדול עבורינו בנושא ה”פחד”, שהפחד אשר הוא פחד ה’, יש בו כדי לטהר את האדם, אבל פחד שהאדם מייחס אל הטילים ואל בני האדם, הוא פחד ש”מטריף”, וכמ”ש (ישעיהו לג, יד) “פחדו בציון חטאים”.
יקירי ידידי!
כל מה שדברנו אינו אלא פתח קטן למחשבה ולעומק האינסופי שיש לכל אחד מאתנו לחשוב ולדרוש עם עצמו, זה הזמן להתקדש במחשבות טובות ומועילות אשר קדושתן ותועלתן אינן רק לשעה זו אלא גם לעתיד…
זה רצון ה’ וזה חלקינו בכל עמלינו…
להתראות בקרוב בבשורת אליהו הנביא וביאת מלך המשיח ובנין בית המקדש וקיבוץ כל הגלויות, אמן.
ידיד קטן
יצ”א דטבריה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום