אפליקצית עץ חיים
ראש השנה תשפ”ו
במחיצת אור העולם הגר”ד קוק שליט”א
בקשה מיוחדת לקבל “תעודת גיור”
פלילות עם קונו בעלות השחר למען עם ישראל
חזיון לילה מרגש של מסירות נפש
הייתי במקום רחוק למעלה בראש השנה…
ועוד ועוד
א. בערב ר”ה נכנס קמיה רבינו שליט”א מקורבו הותיק זה עשרות שנים ר’ עמוס הכהן שליט”א, וכדרכו בקדש הגיש לרבינו שליט”א גלימה חדשה [וכן כובע וטלית המתאימים לה] לכבוד הימים הנוראים והחגים הבעל”ט, והפתיע בגלימה חדשה נוספת “לכבוד קבלת פני המשיח”… [שפ”ו בגי’ “דוד בן ישי”].
ב. הגאון החסיד ר’ אלחנן לבהר שליט”א אמר למרן שליט”א דמנין השנה הזו – “תשפו” עולה בגי’ “שור פר”, והוא לקוח מן הפס’ בתהלים (סט, לב) “ותטב לה’ משור פר” וכו’. ורבינו שליט”א נדהם מן הדברים וחשב בהם, אך לא יסף לדבר.
ג. [ואולי שור היינו יוסף “בכור שורו”, והיינו גילוי מב”י בקרוב שממתק כל פ”ר דינים. ובפרש”י לתהלים שם כה כתב, משור פר – הוא שור שהקריב אדם הראשון שנברא בקומתו וביום שנקרא שור בו ביום הביאו שהשור בן יומו קרוי שור שנאמר (ויקרא כ”ב) שור או כשב או עז כי יולד, בו ביום נדמה לפר שהוא בן שלש. עכ”ל. והוא בחי’ “אחישנה”. תן לחכם ויחכם עוד].
ד. ביהכ”נ של רבינו שליט”א היה מלא וגדוש מפה אל פה במאות אנשים מטבריה ומחוצה לה שבאו לזכות לשהות במחיצת הכהן הגדול ביומא אריכתא דריש שתא, ואור גדול הופיע עם כניסתו של מרן שליט”א בבגדי הקדש לכבוד ולתפארת ועמד במקומו לתפלת המנחה של ער”ה, אך לאחמ”כ לרוב חולשתו הנוראה לא נותר עם הציבור לתפלת ערבית ונכנס לחדרו.
ה. בבוקרו של יום א’ דר”ה רבינו שליט”א הציבור המתין לרבינו שליט”א, שלרוב יסורי המעיים וכו’ התעכב בחדרו זמן רב, ובד בבד עסק בתיקונים גדולים להמתיק הדינים מעל כל היהודים בכל מקום שהם, וביקש מהציבור הנמצא בחדרו לומר מי אל כמוך וכו’, וכן י”ג מידות, בשילוב עם הפסוק “עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך”, וכן חזר על משנת “חביבין ישראל שנקראו בנים למקום” וכו’, וכל מיני ענינים של לימוד זכות, ובד בבד אמר במהירות עצומה חידושים פלאיים והכל בקצ’ר של קיימא בשפת ה”קודים” כידוע ליודעים…
פלילות עם קונו ללמד זכות על ישראל
ו. פחד גדול היה לראות את רבינו שליט”א עומד בעלות השחר ואומר להשי”ת בבכיה… לפי ה”איבעית אימא” השני בגמ’ בע”ז (ד ע”ב) מבואר שבשלש שעות ראשונות של יום ר”ה יש דין קשה, והם ג’ שעות שהקב”ה עוסק בתורה, וכיון דהתורה היא “אמת” כמ”ש (משלי כג, כג) “אמת קנה” וכו’, אין בדין זה “לפנים משורת הדין”, ואמר רבינו שליט”א, הלא זה פחד, ושוב אמר לפני השי”ת, אתה אומר אמת, ואני אומר שלום, אני שלום, אני כהן “וישם לך שלום”…
ז. ואמרתי למרן שליט”א הלא התורה היא “תורת אמת” (מלאכי ב, ו), והשם של התורה הוא אמת כמ”ש “אמת קנה” וכו’, ומצד שני ידוע מ”ש בגיטין (נט ע”ב) “כל התורה כולה נמי מפני דרכי שלום היא, דכתי’ “דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום”, וא”כ יש כאן תרתי דסתרי…
ח. ומיד אמר לי מרן שליט”א, ומי מדבר בגיטין שם?? “אביי ורב יוסף“!!… אביי זה בחינת אבא, ורב יוסף זה בחי’ יוסף הצדיק [ר’ב תבואות בכח שור] שיצא מבית האסורים בר”ה (ר”ה יא ע”א), ויוסף הצדיק בחי’ שלום, כדכתיב ביה (בראשית לז, יד) “לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן”, כי “נוהג כצאן יוסף” (תהלים פ, ב), וידוע ד”שלום” היינו “יסוד” – מידתו של יוסף.
ט. ויוסף הצדיק הוא שיא הרחמים של העולם, וכמ”ש (בראשית מג, יד) “ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש” וכו’, וכתיב (שם ל) “וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו” וכו’, הרי שהוא מקור של רחמים, והוא ממשיך רחמים על כל השבטים, ואנחנו “בני יעקב ויוסף”, וידוע ד”יעקב יוסף” עולה כמנין י”ג פעמים הוי”ה, דהיינו “אחד” פעמים הוי”ה, והיינו ב’ ימים של ר”ה שהם כנגד “יעקב ויוסף” שנעשים “יומא אריכתא” וכאחד ממש וכו’.
י. צא וחשוב כמה וכמה גדולים רחמי השי”ת על עמו ישראל, ועוז רצונו לפקדם בפקודת ישועה ורחמים, אלא שרחמי ה’ כלואים בבית האסורים, וכמ”ש (תהלים מ, יב) “אתה ה’ לא תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני” וכו’… שהרחמים יצליחו להשתחרר מתוך הכלא הנורא הזה, כי רחמי אב על בנים הם הרבה יותר מרחמי בנים על אב כמבואר בסנהדרין (עב ע”ב), ורחמי אב על הבן של עוה”ז, הם כאין וכאפס לעומת רחמי אבינו אב הרחמן על עמו ישראל באופן שא”א לתאר ולשער כלל ועיקר, צא וחשוב כמה קשה הכלא הזה שרחמיו ית”ש כלואים שם…
יא. ואמר מרן שליט”א דביאור הענין הוא, דהלא קיי”ל ביבמות (סה ע”ב) “מותר לו לאדם לשנות מפני השלום“, [וילפי’ לה מ”אחי יוסף” ששינו מחמתו ואמרו לו “אביך צוה” וכו’], ומעתה הלא ביוסף כתיב (בראשית מא, מג) “וירכב אותו במרכבת המשנה” והוא נקרא בפרקי דר”א (פרק יא) “משנה למלך”, ולשון “משנה” היינו משנה מפני השלום דא יוסף כמבואר, וה”מלך” היינו יום ר”ה שבו “אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם” (ר”ה לד ע”ב), נמצא דיוסף הצדיק עביד ביה שינוי לטוב [שנ’ה טובה…] כי הוא בחי’ טו”ב [יוסף בן שבע עשרה שנה]. [סעיף זה אמר לי רבינו שליט”א במוצאי ר”ה עת שישב להעלות את כל דברי התורה על הכתב].
יב. לאחר זמן רב של יסורים קשים אמר רבינו שליט”א שב”ה מרגיש טוב, ובירך לפני עשרה אנשים “אשר יצר”, [ברכה זו נאה ויאה טפי ביום ר”ה שהוא יצירת האדם], ו”הגומל”, ואמר יחד עם כולם “מזמור לתודה”, ואמר במהירות הבזק חידושים עצומים ונפלאים בפרד”ס התורה, ומיד יצא לבית הכנסת והעתיר בתפלה כעבדא קמיה מריה באריכות מופלגת.
יג. בליל ב’ דר”ה רבינו שליט”א התפלל עם הציבור, אך לא הסכים להכנס לבית הכנסת מפני שידע שישירו לכבודו כיון שיום ב’ דר”ה הוא יום הולדתו כנודע, ונתעכב בפתח חדרו, וכל הציבור העצום שרו “כי אורך ימים” וכו’ במשך כמה דק’, וכן “רפא צירי אל נאמן” וכו’, ורבינו שליט”א נותר על מקומו בחדרו, וכופף את ראשו לרוב הבושה, ואמר “אמן ואמן”.
יד. אח”כ נכנס מרן שליט”א לבית הכנסת, [אך לא עבר לפני התיבה], ובלילה הנ”ל ישן רבינו שליט”א מעט על מטתו, וקם בחיוך ושמחה… ואמר לנכדו הר”מ שלוש שליט”א… חלמתי חלום פלא ואני בטראומה חוויתית מחלום זה… והוסיף שהחלום מאד טוב רק שיש לו ממנו טראומה… ויהי לפלא…
טו. בין שחרית למוסף כשהיינו עם מרן שליט”א בחדרו, שאלתיו אודות החלום הנ”ל, ואמר לי, כעת איני יכול לדבר מזה… רק אמר “את קרבני לחמי לאשי”… לחמי אותיות “חלים”… ושוב אמר שנכדיו הר”מ שלוש ואחיו ר’ יהונתן היו נוכחים בחלום…
טז. רבינו שליט”א עלה מפטיר, וכל הציבור עמדו בשירה ובשמחה עצומה לכבודו, והדגישו את יום הולדתו ביום זה, בבחי’ “אני היום ילדתיך” בכללות ופרטות, כי בר”ה יצירת האדם הכולל “עם נולד”, ומפני שרבינו שליט”א לא מסכים כלל לשירים שיש בהם דברי כבוד, שרו “אורך ימים אשביעו ואראהו בישועתי”, ומרן שליט”א למרות הבושה הגדולה ענה כמה פעמים “אמן ואמן” כאשר ראשו מכופף עד חצי גופו מרוב בושה.
ניצוצי אורה בהפטרת “מצא חן במדבר”…
יז. בעת קריאת ההפטרה “כה אמר ה’ מצא חן במדבר”, החל לבכות בכי ודמעות כנחל ירדו מעיניו, ולא הצליח להמשיך, וביקש מבנו ר’ שמואל שליט”א להמשיך הקריאה… ובמשך כל הקריאה דמעות זלגו מעיניו…
יח. ואמר רבינו שליט”א להכריז בקול גדול על הפסוק “הלוך להרגיעו ישראל”, כי במקום במקום “רגע באפו” (תהלים ל, ו), נעשה “להרגיעו”, ונתמתקו הדינים, וכשם שלא כעס הקב”ה ולא העיר חרון אפו בזמן שבלעם ביקש לקלל את ישראל כמבואר בהרחבה בברכות (ז ע”א), כן עתה נחתם פי שטן והכל רגוע.
יט. ובפסוק “הבן יקיר לי אפרים” אמר מרן שליט”א כי אפרים בכורי, ובבכור כתיב “יכיר”, וכאן כתיב ביה “הבן יקיר”, ונמצא “בת ק’ כבת כ’ לחטא”, וזה מגלגל את הרחמים והאהבה.
כ. כמו כן אמר מרן שליט”א בביאור המשך הפס’ הנ”ל “כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ה'”, כי “זכור אזכרנו” היינו תרי יומי דר”ה [יום הזכרון], ורחם ארחמנו היינו דיום בו שבו רחם של דינא רפיא, עביד למפרע רחמים גם על יומא קמא…
תתפללו שאזכה לקבל תעודת גיור…
כא. רגע מיוחד נרשם בלב כל הנוכחים כאשר קודם חזרת הש”צ של מוסף אמר החזן ידידינו אהובינו ר’ שמואל הכהן קוק שליט”א בשם אביו מרן שליט”א שהוא מבקש ומתחנן בפני כל הציבור שיתפללו עליו שיזכה לקבל מהר “תעודת גיור להיות יהודי כשר”… [יום ר”ה יצירת האדם, וכל יהודי יכול לקבל קומה חדשה, וכקטן שנולד דמי].
כב. כל אחד שמע את בקשת רבינו שליט”א והבין לפי דרגתו… אך המסר הנוקב שחלחל באויר היה, תתעוררו יהודים יקרים, לפני שמתפללים על השגות בעבודה ובתורה וכו’ וכו’, ועל פרנסה והצלחה ועל כל מיני ענינים, לכל לראש צריכים לזכות להיות יהודי כשר, זה הנושא הקריטי ביותר, ומכאן מתחילים חיי עולם, ואם חומה היא נבנה עליה טירת כסף, אך אם הבסיס לא קיים, מה שייך לבקש על דברים גבוהים יותר, הלא זה כנזם זהב באף חזיר, וכן מה שייך לבקש על ענינים טפלים שאין להם שום בית אחיזה בקושטא ולפעמים אין בהם ממש אפי’ לצורך חיי שעה…
כג. גם ביום השני רבינו שליט”א לא עבר כלל לפני התיבה כדרכו בכל השנים, ועמד במקום תפלתו סמוך להיכל, והתפלל בכפיפות קומה, ובזמנים מסויימים דיבר [בעיקר בחדרו] בלחישה ובחולשה ד”ת מופלאים וחידושים שלא שמעתם אזן מעולם.
כד. במוצאי ר”ה רבינו שליט”א היה בוכה מיסוריו, ועמד לתפלת עמידה של ערבית במשך 7 דק’ לערך, וכתב על משך זמן תפלה זה – “מרגיש עבריין”… וכמו כן כתב יש המבטל תורה ויש מבזה תורה, ובזיון תורה חמור פי כמה וכמה… ואני מרגיש בביטול שלי שכבר מבזה את התורה…
כה. זה ידוע שבחדשים האחרונים לרוב החולי והמכאובים דעדו עליה דרבינו שליט”א, אינו מצליח לעבוד את עבודת הקדש כאשר היתה באמנה אתו ברוב עוז ותעצומות, ולאחרונה נשמע מפיו כמה פעמים שהוא כעבריין ח”ו וכל מיני ביטויים קשים אשר האזן נחרדת לשמוע, וכל זה מתוך ענות קדשו המופלגה, אך לדידן יש לקחת מזה חיזוק עצום עבורינו היכן אנחנו נמצאים… ומה נענה אנן אבתריה…
בראש השנה לא היינו כאן בעוה”ז…
כו. במוצאי ר”ה כאשר ישבנו עם מרן שליט”א לשחזר את שלל חידושיו שאמר בב’ ימי ר”ה, ופתאום כתב לי על הדף, “מצויר אצלי ברור שבאנו עכשיו מנסיעה רחוקה לכאן ולא היינו כאן כלל בר”ה”… ולא הבנתי כוונתו אם שמח בזה או שמרגיש חסרון מסויים, ואמר לי, אני מתכוין לטיבותא… ושוב כתב, “מרגיש שבאנו ממקום ממקום רחוק למעלה… לא כל כך בעולם”…
והשבתי לרבינו שליט”א בהלצה המתאימה ללשונו הנ”ל מפסוק שקראנו בהפטרת היום “מרחוק ה’ נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד” וכו’…
דבר החלום
כז. לקראת סוף הלימוד במוצאי ר”ה, שאלתיו שוב אולי נוכל להיות שותפים בדבר החלום… ובתחילה אמר אני בטראומה עדיין… ושוב אמר, היינו ציבור גדול ביום שבת קדש, והכניסו אותנו למקום חשוך מאד וכמעט שאי אפשר היה לזוז שם… וניסו לאלץ אותנו לחלל שבת… והיתה שם מסירות נפש אדירה לשמירת השבת… ואני לא מסוגל לתאר באיזה נסיונות של אכיפה על חילול שבת ניסו להכשיל אותנו… זה כבר אין בכחי לדבר… וסיים “זה חלום טוב”…
כח. ואמרתי לרבינו שליט”א, אם כך “נפש עמל עמלה לו, וכעת השבת תמסור את עצמה עבור רבינו שליט”א, ויכולה היא שתרחם ותרפא, והיתה לרבינו שמחת עולם בבריאות איתנה, וכפי שכבר רמזו בפס’ רק שבת’ו יתן ורפא ירפא, ולכל בני ישראל היה או’ר במושבות’ם, ובפרט שרבינו שליט”א מסר נפשו בפועל עבור שמירת השבת בטבריה עיה”ק ובכמה מקומות”… ואמר רבינו שליט”א “אמן כן יאמר ה'”.
בברכת “תזכו לשנים רבות נעימות וטובות”
יקותיאל דטבריה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום