אפליקצית עץ חיים
ניצוצי אורה ורמזי קודש משמחי לב
ששמעתי מפי קדשו של מורינו הגאון החסיד ר’ דב הכהן קוק שליט”א
תיקון כרת בהדלקת הנרות
א. ידוע לשון המשנה ריש מסכת כריתות “שלושים ושש כריתות בתורה”, והנה מספר הנרות בחנוכה הוא ל”ו, והדלקת הנרות ע”י נר פתילה שמן, ר”ת נפש, וענין עונש כרת הוא בנפש, ומבואר דעל ידי הדלקת נרות חנוכה יש תיקון כרת, על ידי החיבור לנר ה’ נשמת אדם. [א”ה, וידוע נח”ל ר”ת להדליק נר חנוכה, ויוצא מפסוק נפשינו חכתה לה’, והדגשת נפשינו בענין הדלקת נר חנוכה, רומזת לתיקון הנפש
הגברת נשמה על גוף
ב. הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד וכו’. הנשמה נקראת נר, ואין לנו רשות להשתמש בה אלא ללמוד ממנה… כי הגוף הוא נטפל לנשמה, וכל מהותו בעולם רק כדי לעשות את רצון ה’, והרי בלי הרגשה לא שייך עבירה, וכל מהות ומקור ההרגשה באה מן הנשמה, נמצא שעשיית עבירה היא שעבוד ושימוש בנשמה לדבר המצערה ביותר. וימי חנוכה מעוררים שליטת נשמה על גוף.
הלל בלילות החנוכה
ג. הנרות הללו. בפורים קוראים את המגלה בלילה וביום, וקריאתה במקום הלל. [ויש במאירי שיטה שאם אין לו מגילה אומר הלל], והנה בחנוכה אומרים בכל יום הלל שלם, וכל הלכות אמירת ההלל נמצאים ברמב”ם בהלכות חנוכה כנודע, ואם כן יש לעיין היכן ההלל של הלילה בחנוכה, ונראה שהנרות הם המהללים, וזה סוד הנרות הלל”ו.
חנוכה ופורים כתפלין וטלית של כל השנה
ד. חנוכה ופורים הם גדר תפלין וטלית של כל השנה, כי חנוכה שמונה ימים כנגד שמונה עשה שיש בתפלין כמבואר במנחות (מד ע”א), [ובפרט שפעמיים בתלמוד גדר “עד שתכלה רגל מן השוק”, בסוגיא דחנוכה (שבת כא ע”ב) ובסוגיא דתפלין (מנחות לו ע”א). והבן]. ופורים בחינת “תכלת מרדכי” של פתיל תכלת בציצית. [א”ה, ויבואר עוד דחנוכה כנגד נשמה ופורים כנגד גוף כנודע מהלבוש בטעם שאין סעודות בחנוכה, ותפלין כנגד מח ולב משכני הנשמה והנפש הרוחניים, וטלית כנגד גוף כדכתיב “אשר תכסה בה”, ואם אין הנאת גוף ליכא חיוב ציצית כמבואר בתוס’ נדה (סא ע”ב) ובב”י (או”ח סו”ס י). ע”ש].
למה נשים לא שמחות להדליק נר חנוכה
ה. קשה מאד לאשה להדליק נר חנוכה לבד ומעדיפה לחכות לבעלה, ובאמת אם מגיע בשעה שעדיין הרגל מצויה בשוק, ויסוד הדברים בריטב”א הידוע בסוגיא דחנוכה דכל עיר והשוק שלה, וגם דברי הרשב”א דמפרש דלפי הביאור בגמ’ “דאי לא אדליק מדליק”, היינו כל הלילה, הגם שלא קיים המצוה כתיקונה וכו’. ע”ש. ועכ”פ בשעות הלילה המוקדמות שפיר דמי. ומכיון שהיא מדליקה בצער אפי’ מועט, זהו חסרון במעשה הפרסומי ניסא שצריך להיות בשמחה, וכנראה ששורש הענין טמון בלשון התורה דכתיב “אמור אל הכהנים בני אהרון”, ולא בנות אהרון. וכל זה לרמיזא. ובודאי אם שמחה להדליק מיד בזמן הראשון, ואינה מצטערת כלל, טוב תעשה, וגם לה יש שורש שהנס נעשה על ידן כנודע.
למה אין מסכת חנוכה
ו. הטעם שאין מסכת חנוכה כמו מגילה, כי המסכתות הם תורה שבעל פה, וקומת תורה שבעל פה היא טירת כסף שעל גבי החומה, דהיינו תורה שבכתב, ורק בפורים שיש מגלת אסתר בתנ”ך שייך על זה מסכת מגילה, אבל כיון שאין בתנ”ך ענין חנוכה, שהנס היה בזמן מאוחר יותר בבית שני, על כן אין על זה מסכתא.
לא שייך פרסום בזמן הסתרה
ז. בשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו. זמן סכנה הוא הסתר פנים, והדלקה בחוץ הוא גדר הארת פנים ופרסומי ניסא, ולא שייך בזמן הסתר לפרסם… [א”ה, “סכנה” אותיות נס, כה. “ודיו” גימטריא הוי”ה, לרמוז דאפי’ בהסתרה שבתוך הסתרה נמצא ה’].
בברכת תשועה גדולה ופורקן בענייני רוחניות וגשמיות
בברכה
יקותיאל אוהב ציון
אולי יעניין אותך גם:
- היכן מדליקים את הנרות החנוכה?
- למה נהגו לתת מים תחת השמן בנרות חנוכה
- הדלקת נר חנוכה במרחב הפתוח בימי הקורונה
- האם יש הידור להדליק נר חנוכה בשמן זית הראוי לאכילה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום